“זה עניין של לעשות משהו מעבר, לא רק לנצח”, מספר צ’אבי על גישת הקבוצה למשחק. “אנחנו מנסים לשחק טוב ואם גם מצליחים לנצח, מה טוב. בארסה תמיד מנסה לכוון את המשחק, היא לא מחכה ליריב, אלא יוצאת ותוקפת. לכן אנשים מזדהים עם המועדון. אוהדי בארסה לעולם לא יבינו אם הקבוצה לא תשלוט במשחק. זו הדרך של המועדון.”
“הדרך” של בארסה מצאה את הביטוי האמיתי שלה תחת פפ גווארדיולה, המאסטרו בקישור שכמאמן זכה ב-14 גביעים, כולל שתי זכיות בליגת האלופות בשלוש עונות. הוא היה המנצח על הקישור כאשר הקטאלונים הניפו את הגביע האירופי הראשון שלהם בשנת 1992, ולאחר מכן העביר את האחריות לחבר’ה הצעירים יותר כשעזב. עבר כמעט דור שלם של שחקנים, ומספר 6 עדיין מושך בחוטים.
צ’אבי הצטרף לבלאוגראנה בשנת 1991 בגיל 11. הוא שיחק מאז יותר מ-700 משחקים, יותר מכל שחקן ברסאי אחר, וקטף 20 גביעים, גם יותר מכל שחקן אחר – וכמעט בטוח שמספריו עוד יגדלו בשתי הקטגוריות הללו. הוא בא כדי לספר על מוסד הכדורגל של המועדון, אחרי שבצעירותו למד תחת קרוייף ויורשיו מה זה אומר לשחק עבור ברצלונה.
“כדורגל משחקים כדי לנצח, אבל הסיפוק שלנו צריך להיות כפול”, אמר. “קבוצות אחרות מנצחות ושמחות בניצחון, אבל זה לא אותו הדבר. זהות המועדון חסרה. בכדורגל התוצאה לעיתים מרמה. אתה יכול לעשות דברים ממש ממש טוב, אבל לא לנצח. יש משהו הרבה יותר גדול מהתוצאה, משהו מתמשך יותר – המורשת.”
עם זאת, הם היו זקוקים דווקא לתוצאה בגומלין שמינית הגמר נגד מילאן. שאלות רבות נשאלו לאחר הפסד 2-0 באיטליה, אבל הגומלין סיפק תשובה נחרצת. “לא תפקדנו היטב כקבוצה במילאנו, אבל הפסד 2-0 לא היה הוגן בשבילנו”, אמר צ’אבי. “אצלנו בבית ידענו שהכל לצידנו – האוהדים, המגרש כמו שאנחנו אוהבים אותו, הכדור שנע בצורה טובה, לכן הצלחנו להפוך את התוצאה.”
“זה היה רגע משמעותי מאוד. זמן קצר לפני כן איבדנו את הגביע הספרדי בחצי הגמר מול ריאל מדריד, מהלומה אמיתית בשבילנו. אבל הקבוצה התאוששה היטב והתחילה לשחק שוב באינטנסיביות רבה יותר – אולי אפילו הצלחנו להציג את אחת ההופעות הכי טובות שלנו בהתקפה, עם הרבה לחץ, וזה משהו שהיה חסר לנו.”
עכשיו רק באיירן מינכן עומדת בין בארסה להופעה נוספת בוומבלי ב-25 במאי. “וומבלי מביא לנו המון שמחה”, אמר צ’אבי. “היו לנו שם שני משחקי גמר וניצחנו בשניהם. העובדה שהגמר ישוחק בוומבלי גורמת לנו לחלום להגיע לשם שוב. זה יהיה קשה, אבל אנחנו רוצים להיות שם עם כל רגשות השמחה שהיו לנו בלונדון ובוומבלי בפרט.”
“ב-1992 ניצחנו עם השער של קומאן. לפני שתי עונות נגד מנצ’סטר יונייטד היינו הצד הדומיננטי ועשינו את כל מה שהתאמנו בשבילו בכל יום: לקחנו את ההובלה ושמרנו על הכדור. דבר דומה היה ברומא מול אותה יונייטד ב-2009, ובכמה משחקים נגד מדריד – היו לנו ארבע או חמש שנים מצויינות. דור השחקנים הנוכחי עדיין מסוגל לעשות דברים גדולים.”
