צ’אבי מדבר לטלוויזיה האלג’יראית

של ברצלונה התפנה לראיון ארוך ומעשיר במיוחד לטלויזיה האלג’יראית.

זוכרים את העתיון האלג’ירי שערך ראיון עם צ’אבי? אז אתר האוהדים הרוסי של בארסה תירגם את כ-ל הריאון, והנה הוא לפניכם. כל מילה בראיון – זהב. אפילו החלקים שקשורים לאלג’יריה מלמדים איזה בנאדם דגול ועניו הוא צ’אבי.

בתור התחלה, ענה על השאלה: מה עבר לך בראש כשנודע לך שעיתונאים אלג’ירים רוצים לראיין אותך?
למען האמת, די הופתעתי. כבוד גדול הוא לי לראות אתכם פה. זה נפלא שהאנשים באלג’יריה מתעניינים בי. כנראה שזה לא היה קורה ללא בארסה ונבחרת ספרד.

אתה מודע לכך שיש לך הרבה אוהדים אלג’רים?
למען האמת, לא הייתי מנחש זאת. אני יודע שיש לבארסה אוהדים בכל רחבי העולם, אך לא חשבתי שיש הרבה כאלה באלג’יריה. מגניב שגם שם חולצות עם שמי נמכרות בהמוניהן. מדהים כמה התשוקה לכדורגל יכולה לאחד מיליונים ברחבי העולם.

אלג’ירים רבים התאכזבו מאוד, כאשר נודע שלא זכית בכדור הזהב. מה תוכל להגיד להם על כך?
ראשית, אני רוצה להודות להם על תמיכתם ואספר שבכל יום אני מנסה לשדרג את כישוריי כדי להרוויח את האמון של האוהדים. אבל כיום ישנו שחקן שנמצא רמה אחת מעל כולם. זהו ליאו מסי. הוא שחקן מיוחד במינו, יחיד מסוגו. ואם לאו ימשיך לשחק באותו רמה ויזכה באליפות העולם עם ארגנטינה, הוא עשוי להיות השחקן הכי טוב בהיסטוריה. בשבילי להיות אחד משלושת הפיינאלסיטים זה כבר כבוד גדול.

זה די ברור שאתה תפרוש מכדורגל מוקדם בהרבה יותר מאשר מסי. איך אתה רואה אותו ללא הנוכחות שלך בקבוצה?
תבין, שכל שחקן אצלנו בקבוצה משחק לא למען עצמו, אלא בשביל כל הקבוצה, בעודו מנסה לעזור כל הזמן לחבריו. ואכן, אני נחוץ ללאו כדי שהמשחק שלו ישתפר, אך בו בזמן נחוצים לו גם אינייסטה, בוסקטס וכל השאר. כמו כן גם אני צריך שמסי, אינייסטה וכל השאר יעזרו לי. אולי בנחרת הוא לא משחק כה מדהים כמו אצלנו, אך גם להם יש קבוצה נהדרת. מסי יחיד במינו, ואני שמח שנפלה בחלקי ההזדמנות לשחק לצידו.

אתה תמיד מנסה להיראות צנוע, אפילו יותר מידי צנוע. אמנם כל המומחים בטוחים שדווקא אתה, אתה הוא המוח מאחורי בארסה ונבחרת ספרד…
כן, יש לי תפקיד חשוב, אבל אני – חלק מהקבוצה, כמו כולם. אני אוהב את התפקיד שלי, גם אם הוא קשה מאוד. בשלוש או ארבע השנים האחרונות זכיתי בהרבה מאוד תארים עם בקבוצה והנבחרת. כנרה משום כך אנשים רבים רוצים לראות אותי זוכה בפרס אישי כלשהו, כמו כדור הזהב. אבל, למרבה הצער, יש מי שמשחק הרבה יותר טוב מכולם. זהו לאו מסי, כמובן.

בלה מאסיה נמצא כבר הצ’אבי הבא?
כמובן! אלה הם חוקי החיים. יהיה מי שיוכל להחליף אותי, אולי אפילו יהיה יותר טוב ממני . הכדורגל מתפתח כל הזמן. כבר יש לנו שחקנים מדהימים, אשר מבצעים את תפקידי בצורה מבריקה. יש כמובן את ססק. וגם תיאגו, שאותו אני אוהב מאוד. ואחר כך יש את סרג’י רוברטו, שככל הנראה יעלה לסגל הבוגרת בעונה הבאה. אספיסונה מבריק, וגם אחיו של תיאגו, ראפיניה אלקנטרה. בברצלונה לעולם לא יפסיקו להתגלות הכשרון הבא החדש. אני בטוח שאשן טוב בליליה אחרי שאעזוב את הקבוצה. כי בארסה תמשיך להתפתח ולזכות בתארים גם בלעדי.

אם יום אחד יצטרף לקבוצה שחקן אלג’ירי, מוכשר מבחינה טכנית, אבל שברירי מבחינה פיזית, איזו עצה היית נותן לו?
אני חושב שהדבר החשוב ביותר בכדורגל הוא הכישרון. לכן אני יכול לומר שהכשרון חשוב בהרבה מהפיזיות של שחקן. על המגרש הכשרון והטכניקה תמיד עולים על הכוח הפיזי. גם הכושר הגופני חשוב, אבל תמיד אפשר לעבוד עליו ולשפר אותו. אבל הכישרון הוא מולד – או שיש לך אותו, או שאין לך אותו. פעם לאורך הקריירה שלי גם אני הייתי מודאג בגלל הגובה והכוח הפיזי שלי, שלקה בחסר. בשנים 2002-2003 היו אומרים לי שאני חלש מידי לכן לא אצליח לשחק בקישור. אבל הוכחתי שהיו אלה רק שטויות. בשבילי, הדוגמה הטובה ביותר היתה של לואיס אראגונס, אשר הוכיח כי בעזרת הטכניקה אפשר לעשות דברים מדהימים על המגרש. טכניקה וכשרון – זהו המפתח להצלחה בכדורגל. והחשיבה. בכדורגל צריך תמיד לחשוב במהירות, זה עדיף על לרוץ מהר. אך אם תוכל לקרא את המשחק בתוך שבריר שנייה ותוך כדי כך גם תרוץ לאורך המגרש כמו משוגע, אז תיהיה בטוח – אתה אחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם.

כאשר אתה מקבל את הכדור, מה הדבר הראשון שעולה לך על הדעת?
כפי שבוודאי שמת לב, אני לא חזק מאוד פיזית. וכל כוחי מסתכם ביכולתי להבין את המשחק. לפני שאני מקבל את הכדור, אני חייב להסתכל על המגרש כדי לראות איפה החברים שלי, כדי שאדע אם למסור להם את הכדור להתקפה, או פשוט להחזיר להגנה. מאוד אהבתי את זידאן, כי מעבר לראיית המשחק יוצאת הדופן שלו ידע כיצד להשתמש בצורה מושלמת בשתי רגליו. כל פעולה שלו הייתה מחזה לעיניים. אצלי, לעומת זאת, רגל שמאל פחות טובה מרגל ימין.

בלה מאסיה מלמדים עוד משהו מעבר לכדורגל?
זה לא רק בית ספר לכדורגל, זהו בית ספר לחיים. וגם בארסה היא בית ספר לחיים. הדבר הראשון שלימדו אותנו בלה מאסיה – כבוד. אנו צריכים לכבד לא רק את חברנו לקבוצה, אלא גם את היריבים, והשופטים, והאוהדים. גווארדיולה לעיתים קרובות מזכיר לנו, שבראש ובראשונה אנחנו משחקים בשביל האוהדים. אנו צריכים לראות שהאוהדים נהנים לצפות ולתמוך בנו.

מוקדם יותר דיברת על זידאן. הידעת שהוא ממוצא אלג’ירי?
כמובן! מי לא יודע שזידאן – אלג’ירי!

כל אחד רואה את המשחק בדרך משלו: מראדונה אמר שהופתע לראות איך זידאן עושה דברים כה מדהימים במגרש, למרות גובהו, איילה מעריץ את שליטתו המדהימה בכדור… ואיך אתה היית מתאר את המשחק שלו?
בשבילי, זידאן היה השחקן הטוב בעולם במשך עשור שלם: 1995-2005, ואחד ואחד מהטובים ביותר בהיסטוריה כולה. הוא היה נהדר – הוא שלט בשתי רגליו באותה מידה, היה לו כדרור טוב, היו לו בעיטות חזקות ומדוייקות, והוא גם ידע להבקיע עם הראש. הוא אחד מהטובים ביותר, אשר זכיתי לראותם במציאות.

מה עוד אתה יכול לספר לנו על זיזו? לעתים קרובות נפגשתם כיריבים.
הוא כמעט אף פעם לא מאבד את הכדור. על המגרש הוא היה לוחם אמיתי, מאוד אגרסיבי, חזק פיזית.

”לוחם” היא מילה שאלג’ירים רבים ישמחו לשמוע אותך אומר אותה. הרי הנבחרת שלנו מכונה גם ”לוחמי המדבר”. 
כנראה זה קשור למוצא האלג’ירי שלו! (צוחק). פשוט מעבר ליכולות הטכניות המבריקות שלו בהתקפה, הוא ידע לנהוג בחכמה גם בהגנה. הוא באמת היה ”לוחם” אלג’ירי על המגרש.

לאחר קריירה ארוכה ומפוארת בבארסה, גווארדיולה עבר לשחק בקטאר. אתה רואה את עצמך הולך בדרכו ומסיים שם את הקריירה?
בכנות, אני לא רואה את עצמי משחק שם ואני אגיד לך גם למה. כמובן, אף פעם אתה לא יכול להגיד ”אף פעם”, כי אנחנו לא יודעים מה מה צופן לנו העתיד. לדוגמה, לעולם לא הייתי מנחש שהיו מראיינים אותי עיתונאים אלג’ירים, וכעת אתם יושבים מולי ושואלים אותי שאלות. אבל יש לי חלום, והוא לסיים את הקריירה בבארסה. אני לא יודע אם תוכל להבין אותי, אבל זה תחושה עמוקה. אני אוהב את בארסה מילדותי. אך, אני מבין כי התחרות במועדון גדלה וכעת יהיה לי קשה לשמור על המקום בהרכב הפותח לאורך זמן, אבל אעשה כל שביכולתי כדי להאריך את הזמן שלי כאן ולבסוף גם לפרוש פה. זה המועדון שלי, הבית שלי, המשפחה שלי, בארסה היא הכל בשבילי. אז היה סמוך ובטוח שלא אסתפק ב-600 משחקים בבארסה.

בוא נדבר קצת על קטאר. ההחלטה על מונדיאל 2022 עוררה תגובה זועמת מכל רחבי העולם. מה דעתך, יהיה זה נכון להתנגד להחלטה רק בגלל האקלים החם שיקשה על השחקנים?
אני חייב לומר כי האקלים מאוד משמעותי כשמשחקים כדורגל. זה לא ריאלי לשחק בטמפרטורה של 40 או 50 מעלות. עם זאת, בקטאר יש לי ידידים רבים שמרבים לומר דברים טובים על המדינה הזאת. יש שם אנשים מאוד נחמדים וידידותיים. אז בסופו של דבר, אני חושב שקיום טורניר כה חשוב כמו אליפות העולם ייתן להם דחיפה עצומה ויעודד את פיתוח הכדורגל בארצות ערב.

גווארדיולה סיפר לכם אי פעם על חייו בקטאר?
כן, לפעמים הוא מספר לנו על כך. הכל שם היה מדהים בשבילו. כאשר הוא שיחק שם, קטאר רק החלה את מדיניותה רכישת שחקנים זרים, אבל גם אז הכדורגל בקטאר היה תחרותי עם המון שחקנים כשרוניים. גווארדיולה תמיד אמר דברים טובים על המדינה הזאת. ולא רק הוא. יש לי חבר שנשלח לעבוד שם, וגם הוא, כמו פפ, אומר רק דברים טובים על קטאר.

עכשיו אעמיד בפניך אולי את השאלה הקשה ביותר שתצטרך לענות עליה…
(צוחק) ובכן, לך על זה!

בוא נראה אם תכיר כמה שחקנים אלג’ירים מהלה ליגה: מדהי לאסאנה שמשחק בחטאפה, ליאסין קדאמורו מריאל סוסיאדד, סופיאן פגולי…
שמשחק בולנסיה, יבדה מגרנאדה שחתם העונה בקבוצה.

נראה כאילו אתה מכיר את הכדורגל האלג’ירי…
(צוחק). האמת, אני לא יודע הרבה על הכדורגל במדינה שלך, למעט השחקנים האלג’רים שמשחקים בליגה הספרדית. את מהדי לאסאנה רני מכיר הכי טוב, כי הוא משחק בחטאפה כבר כמה עונות. הם כולם מוכשרים מאוד, המשחק שלהם מבוסס ברובו על טכניקה. לאסאנה שחקן מצויין, חטאפה עשתה בשכל כאשר רכשה אותו. הוא לר רק ממעט ליפול בזכות האתלטיות שלו, אלא הוא גם יודע למסור מסירות מבריקות לחבריו בזכות הטכניקה הנפלאה שלו.

שחקנים מוסלמים רבים שיחקו בברצלונה, חלקם גם משחקים היום, כמו קייטה…
… וגם אבידל ואפלאיי.

קייטה אמר לא פעם כי הוא תמיד מתפלל, לפעמים אפילו בחדר ההלבשה, בתנאי שאין שם אף אחד. איך אתם מגיבים לזה?
זה חלק מתרבות אחרת, שאותה למדנו לכבד עוד מילדות. סיידו מתפלל בכל מקום והוא לא מפריע בכך לאף אחד. לפעמים הוא מבקש חדר פרטי לתפילה ובאמת מקצים לו חדר נפרד. בחדר ההלבשה כולם רוכשים לו כבוד, בדיוק כמו לאבידל ואפלאיי. מעבר להיותם מוסלמים, כל השלושה האלו גם בני אדם נפלאים וחברים טובים.

האם אי פעם רצית לדעת אם הם התפללו גם לפני משחקים? ולמה הם כל כך מכבדים את חודש הרמדאן (חודש הצום) ואיך זה משפיע על התפקוד שלהם?
יותר מכל מעניינת אותי סוגיית הרמדאן. זה בטח קשה מאוד לא לאכול במשך 12 או אפילו 15 שעות. אבל האמונה שלהם היא חלק מתרבות האיסלאם, ואנו מכבדים את זה. בבארסה היו ועוד יהיו שחקנים רבים עם תרבות שונה ומיוחדת, כי המועדון שלנו אוניברסלי. הבנת האחר נטמעת בנו עוד מילדות.

קייטה, אבידל ואפלאיי עושים הפסקות באימונים בזמן צום?
לא הייתי קורא לזה הפסקה, אבל הופתעתי מאוד כאשר הם התאמנו בלי לשתות אפילו טיפת מים במהלך האימון. אמרתי להם שהם יכולים להתעלף מחוסר מים בגוף. אבל כנראה הם כבר התרגלו לאורח חיים כזה.

בוא נדבר על היריבים המרים שלך. בשנים האחרונות המתח בינכם לבין ריאל מדריד הלך והתגבר. איך אתם מסתדרים בנבחרת?
אתה יודע, המתח תמיד היה קיים, עוד מאז שנולדו משחקי הקלאסיקו. בכל ספרד ואולי גם בכל העולם, אנשים מתחלקים ל-2 צדדים – אלה שרוצים בהצלחתה של בארסה, ואלה שרוצים בהצלחה של ריאל. איך אנחנו מתגבשים בנבחרת הלאומית? פשוט אנחנו יודעים איך לדבר אחד עם השני, זה הכל. קחו לדוגמה את קסיאס. אנחנו ביחד בנבחרת כבר 15 שנה, עוד מאז שהיינו ילדים. אותו דבר עם ארבלואה וראול אלביול. יש לי יחסים טובים עם השחקנים מריאל. ואם יש בעיה, אנחנו פשוט מדברים פנים אל פנים, בצורה תרבותית ובוגרת, והכל מסתדר. בנבחרת אנחנו מתאחדים לקבוצה אחת, כי כולנו רוצים את אותה מטרה.

נוצר הרושם, כי דווקא אתה וקסיאס מיישבים את המחלוקת בין שני המחנות…
אין כאן שום דבר יוצא דופן. אנחנו ביחד כבר שנים רבות. אנחנו מספיק מנוסים לקחת אחריות על הקבוצה. אתה יודע, חווינו תקופות הרבה יותר קשות, לא שיחקנו כקבוצה, זעמנו אחד על השני ונכשלנו פעם אחר פעם, הן במונדיאל והן ביורו. כעת, כשסוף סוף הגענו להישגים, תמיד שוררת אווירה טובה בקבוצה. אנחנו אלופי אירופה ואלופי העולם ואנחנו לא יכולים לאכזב מיליונים שרוצים שנשחזר את הצלחותינו רק בגלל שבקלאסיקו רבנו וכעסנו אחד על השני. חוץ ממני ומקסיאס, יש גם את פויול ודל בוסקה שממלאים תפקיד חשוב ביצירת אווירה טובה בין השחקנים.

עברת עם בארסה כבר מעל ל-600 משחקים, זכית כמעט בכל תואר אפשרי. תגיד לי, איך אתה מוצא את הכוח והרצון לקום בכל בוקר, לקחת את ציוד הספורט וללכת לאימון הקבוצה?
אתה יודע, אנשים רבים היו רוצים להתחלף איתי. לא כל אחד מצליח לעסוק ולהתפרנס בדבר שחלם עליו כל חייו, לא כך? זה אפילו לא זכות, זו מותרות. אז אני לא יכול להתלונן. כדורגל – זה מה שאני הכי אוהב בחיים האלה. זה מה שמניע אותי. משום כך אני שמח להתעורר כל בוקר ללכת לחדר הכושר.

מתי אתה מתכוון לפרוש?
כאשר לא אוכל לעשות יותר את מה שאני עושה עכשיו. למעשה, כל כוחי הוא כאן (מצביע על הראש). אם אחשוב נכון, הגוף יציית לי. בינתיים, החשיבה שלי בסדר.

אנשים רבים חושבים שיש שיש לך עתיד גדול באימון. מה אתה חושב על כך?
כולם אומרים לי את זה, אבל אני עצמי לא חושב כך. אמנם אני לא רואה את עצמי יושב על ספסל המאמן, אבל אשמח מאוד אם תיהיה לי ההזדמנות לאמן את בארסה ביום מן הימים. חברים ובני משפחה מספרים לי שעל המגרש אני מדובב את גווארדיולה, מעביר הוראות ומקיים את התפקיד של פפ. אולי באמת יום אחד אוכל להיות מאמן.

ומה אתה אומר לאלה שחושבים כך?
אני מבקש מהם להירגע (מחייך). אני לא רוצה לחשוב על זה, עדיין לא. השאיפה היחידה שלי עכשיו היא לשחק.

סכם לנו את הראיון…
אני מודה בכנות לעם האלג’ירי, שצופה בי ובבארסה. כל מה שאני מבקש, זה שיהנו לראות משחקים שלנו, ושלא יעוררו עוינות מצד אוהדי ריאל. בסופו של דבר, כדורגל הוא רק משחק. אני מבטיח כי יחד עם שאר חברי הקבוצה אנסה לתת להם רגעים שמחים ומאושרים.