צ’אבי מדבר – נובמבר 2012

האדריכל של בארסה מתפנה לדבר על האקטואליה הברסאית והעתיד שלו בכחול-אדום.

עם כל התארים והפרסים שיש לך- האישיים והקבוצתיים- איך אתה מצליח לשמור את הרגליים על הקרקע?
“אני מנסה ללכת לפי הערכים שגדלתי עליהם. אני אוהב כדורגל ויש לי תשוקה רבה לספורט. ואלו הערכים שחונכתי עליהם בבית: עבודה, ענווה, שאתה מסתכל ומקשיב. ועדיין יש לי תשוקה רבה לכדורגל. אני מקווה להמשיך עוד שנים רבות ואני מקווה להשיג עוד דברים בכדורגל- גם עם בארסה וגם עם נבחרת ספרד”.

מהן נקודות החוזקה והחולשה שלך?
“יש לי הרבה נקודות חולשה. אני יכול להשתפר בהרבה דברים. אני לא השחקן המושלם, השחקן המושלם לא קיים. אני יכול להשתפר באוויר וברגל שמאל שלי. המהירות שלי לא מצוינת. נקודות החוזקה שלי הן אולי הטכניקה ויכולת המסירה האחרונה, קריאת משחק… הרבה מהדברים למדתי עם השנים. למדתי הרבה כאן בבארסה והיה לי המזל לעבוד עם מאמנים נהדרים, וזו הסיבה שאני כאן”.

נגד איזו קבוצה אתה הכי אוהב לשחק?
“אני הכי אוהב לשחק נגד הקבוצות החזקות ביותר, גם באירופה וגם בליגה. בשנים האחרונות בליגה זה ריאל מדריד. לפני זה היו ולנסיה, אתלטיקו מדריד וסביליה שהיו קבוצות מאתגרות לזכייה בליגה. השנה אתלטיקו מדריד מאד חזקים. אבל בד”כ זו ריאל מדריד שהיא היריבה הגדולה שלנו גם בליגה וגם באירופה. אני אוהב לשחק נגדם, גם בקאמפ נואו וגם בסנטיאגו ברנבאו. כך שאני אבחר בריאל מדריד”.

מהו הרגע הכי טוב שהיה לך בחיים?
“למרבה המזל, היו המון. הזכיות במונדיאל וביורו עם נבחרת ספרד היו פנטסטיות. לזכות בשלושה גביעי אירופה ובשש אליפויות עם בארסה זה היה מדהים. אליפות העולם למועדונים גם-כן. אני בר-מזל לשחק במועדון הכי טוב בעולם ואני בר-מזל שזכיתי בכל כך הרבה תארים גם עם ספרד וגם עם בארסה. להצביע על רגע אחד אני לא יכול כיוון שהיו הרבה”.

האם אי פעם חשבת לחתום בקבוצה אחרת? אם לא היית משחק עבור בארסה, עבור מי כן היית רוצה לשחק?
“לא, תמיד רציתי להישאר בברצלונה. יש חוזה חדש באופק ואני מקווה להישאר כאן. כרגע המועדון מרוצה, אני מרוצה, כך שאני מקווה להישאר ובבוא הזמן לפרוש בבארסה. הרעיון שלי הוא שכל הקריירה שלי תהייה בבארסה. אמרתי את זה לא מעט, אף פעם לא חשבתי לעזוב. יכולים להיות זמנים קשים, אבל זה לא אחד מהם- אני מקווה להישאר ולחתום על חוזה חדש בקרוב”.

איזה שחקן, מחוץ לבארסה ולליגה הספרדית, אתה מעריץ?
“אני תמיד מסתכל על שחקנים שמשחקים בסגנון משחק דומה לשלי. שחקנים שהם יותר טכניים, שלא מאבדים את הכדור. יש שחקנים ספרדים כאלה כך שאתה לא חייב להסתכל במקום אחר. בנבחרת ספרד יש לך את דויד סילבה, סאנטי קאסורלה, חאבי מארטינז… יש לנו שחקנים ספרדים נהדרים. זה נכון שהם משחקים בליגות אחרות אבל הם שחקנים מצוינים. יש גם הרבה שחקנים צעירים. איסקו הוא שחקן נפלא. כל אלו שחקנים מעולים וזה מה שהקהל אוהב לראות”.

מה הייתה נקודת השפל בקריירה שלך ואיך הצלחת להתגבר עליה?
“למזלי לא היו לי הרבה כאלה אבל העברנו פה בבארסה 4 או 5 שנים בלי לזכות בשום תואר וזו הייתה תקופה לא פשוטה. זה היה קשה לכולם. אנשים לא האמינו בנו, לא בבארסה ולא בספרד. לא לזכות בתארים זה דבר קשה עבור כולם. היה זמן בו האוהדים לא האמינו בי או בקבוצה ובכלל בשחקנים שהיו לנו באותה תקופה. היינו במצב פגיע. אבל אני באמת מאמין בעצמי. שמרתי את הערכים האלו בראשי ועברתי את התקופה הזו, ועכשיו למרבה המזל אנחנו בתקופה בה אנחנו יכולים להנות, גם בבארסה וגם בספרד”.

איך אתה מרגיש כשאתה עם סרט הקפטן?
“אני מרגיש קשר מאד חזק עם בארסה, הקבוצה בה תמכתי כל חיי, הקבוצה אליה אני מרגיש תשוקה. יש את עניין המחוייבות לקבוצה ולחברים שלי לקבוצה ויש לך כבוד כלפי היריב. זה משהו שמלמדים אותך כבר ביום הראשון בבארסה. אני מרגיש גאה לשחק עבור בארסה יותר משחקים מאשר כל שחקן אחר בהיסטוריה של המועדון וזו הסיבה שאני אחד הקפטנים בקבוצה”.

האם אתה חושב שאנחנו יכולים להיות בטוחים שהסגנון של בארסה ימשיך עם הסגל הנוכחי של השחקנים?
“כן אני חושב, ואפשר לראות את זה. לא משנה מי המאמן, הוא לא יכול לשנות את הסגנון או הפילוסופיה של בארסה מהסיבה הפשוטה שהאוהדים לא יבינו סגנון משחק אחר. כולנו אוהבים את הכדורגל הזה- השחקנים והאוהדים. אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך בדרך הזו. יש לנו שחקנים נפלאים שישתלבו במערכת- דרך בארסה ב’ והנבחרת הצעירה של ספרד. אז יש לנו הכל כדי להמשיך לשחק באותה צורה ואין צורך במאמנים שיבואו וישנו דברים”.

מהו האצטדיון האהוב עליך (מלבד הקאמפ-נואו) ומה הזיכרון הכי יפה שיש לך ממנו?
“אני מאד זוכר את האולד-טראפורד. זו הייתה ההופעה הראשונה שלי בצ’מפיונס ליג והייתה אווירה מדהימה. זו הייתה חוויה יוצאת מן הכלל עבורי. יש מגרשים שאתה תמיד זוכר. נחמד לשחק בברנבאו בגלל היריבות והמתח במשחקים מהסוג הזה. ישנם הרבה מגרשים אבל אני אשאר עם האולד-טראפורד”.

לדעתך, למי מבארסה ב’ יש את הפוטנציאל הגדול ביותר?
“לכולם יש פוטנציאל גדול. זה קשור במידה מסוימת ליכולת המנטאלית של כל אחד מהם ולהקרבה במטרה להגיע לקבוצה הראשונה. אבל לכל שחקני בארסה ב’ יש פוטנציאל. התאמנתי איתם באחד הימים, שיחקנו מיני-משחק, והרמה הייתה פנטסטית. זה לא רק השמות שבד”כ מדברים עליהם כמו דולפאו וכו’. יש להם סגל מצוין. גם לנבחרת הצעירה של ספרד יש שחקנים מאד איכותיים שכמובן יכולים להצליח גם בבארסה”.

האם אתה חושב שתפרוש בבארסה?
“אנחנו עובדים על החידוש הזה ואני מצפה להיות כאן עוד שנים רבות. אני פיזית בכושר, היו בעיות מסוימות שכבר מאחוריי. בארסה עושה מאמץ גדול כדי שאוכל להישאר, גם אני, ולכן זו התקווה הגדולה שלי”.

האם אתה יכול לשתף אותנו בתחושות שלך רגע לפני שאתה עולה למגרש?
“אני מרגיש אווירת תחרותיות, מתח, קצת עצבני… תלוי במשחק. אבל זו תחושה טובה בסה”כ, אני חושב שכולם נהנים ממנה. אתה רוצה לצאת למשחק במטרה לנצח ולשחק טוב. אתה יודע שכולם צופים בך ואתה רוצה להיות טוב. עם השנים אתה מתרגל ללחץ ואתה מצליח להנות ממנו ככה שזו הרגשה מצוינת”.

מה הספורט האהוב עליך חוץ מכדורגל?
“אני אוהב ספורט באופן כללי. אני צופה הרבה בטניס, כדוריד וכדורסל. אני עוקב אחרי ספורט ולבארסה גם יש קבוצות שמתמודדות בענפים האלה”.

מה אתה חושב על ההחתמות של בארסה מהקיץ האחרון? סונג וג’ורדי אלבה.
“שני שחקנים מצויינים- שתי החתמות מצויינות. ג’ורדי מתאים כמו כפפה למועדון. זה הבית שלו, הוא מכיר את סגנון המשחק. לאלכס סונג יותר קשה בגלל שהשפה בחדר ההלבשה חדשה לו. אבל הוא משתלב בצורה יפה מאד, גם במגרש וגם מחוצה לו. הם יעזרו לנו להשיג את המטרות שלנו השנה”.

איזה שחקן יחליף אותך בצורה הכי טובה כשתפרוש?
“אני לא אוהב כל כך את הרעיון הזה של תחליפים. אני תוייגתי כתחליף של גווארדיולה במשך שנים רבות ואני לא אוהב שקוראים לאף אחד “תחליף” של מישהו אחר. אני אוהב שכל אחד עומד בפני עצמו. להשאיר את ההשוואות בצד. השחקנים צריכים להראות מה הם יודעים לעשות- והם יודעים- שחקנים כמו למשל תיאגו וסרג’י רוברטו. הם שחקנים נהדרים ואין לי ספק שהם יכולים לעשות את זה כאן בבארסה- זה תלוי גם בחלק המנטאלי. אבל אני לא אוהב את הרעיון הזה של הלחץ שהייתי צריך לעבור. במשך שנתיים-שלוש הייתי צריך להתמודד עם ההשוואות לפפ ולא הייתי רוצה שאחרים יעברו את זה. אני רק רוצה לראות שחקני בית דוגמת תיאגו וסרג’י רוברטו מצליחים לעשות את זה. שיצליחו להראות מה הם יודעים לעשות. זה הכל”.

מה אתה חושב על הרמה של הליגה הספרדית?
“אני חושב שזו הליגה הטובה בעולם. אין לי ספק בנושא. אני מסתכל על הליגות האחרות ואני חושב שהן לא באותה הרמה. יש לנו בליגה איכות גבוהה, הטובה בעולם מבחינה טכנית ופיזית. יש לנו את הקבוצות הכי טובות- בשנים האחרונות אלו בארסה ומדריד שהיו טובות מהשאר. אבל השנה סביליה, בטיס, אתלטיקו מדריד- כולן יריבות לא פשוטות שקשה לנצח.

מי הליצן ומי הביישן בחדר ההלבשה?
“יש הרבה ליצנים. יש בדיחות כל הזמן בעיקר מפיקה, ואלדס, ג’ורדי אלבה, וייה. תמיד יש בדיחות וזה חשוב שתהייה בסגל הרגשה טובה. הביישן ביותר? אולי אלכסיס. כרגע גם סונג בגלל קשיי השפה. הם קצת ביישנים אבל אין יותר מדי שחקנים ביישנים”.

איך אתה מגדיר את קרלס פויול?
“בשבילי הוא שחקן ההגנה הכי טוב בעולם בגלל שחלק מלהיות שחקן הגנה, זה לאהוב את זה- והוא אוהב את זה. קרלס הוא דוגמא לכולנו, גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית. הוא יוצא מן הכלל. הוא אחראי ביחד עם שאר הקפטנים על חדר ההלבשה. הוא כדורגלן נהדר ואתה מתגעגע אליו כשהוא לא על המגרש. אז מה אני יכול להגיד? אנחנו מכירים כל כך הרבה שנים. עברנו יחד זמנים טובים וזמנים לא טובים- עם בארסה ועם ספרד. בשבילי קרלס הוא דוגמא”.

איזה שחקן היווה עבורך השראה להפוך להיות כדורגלן?
“קיבלתי השראה מהרבה אנשים. המשפחה שלי, אבא שלי, האחים שלי. אחרי שהצטרפתי לבארסה, אז היה למשל את גווארדיולה שהיווה עבורי השראה בגלל שהוא שיחק באותה עמדה. תמיד היה שחקנים שהייתי מסתכל עליהם: קומאן, לאודרופ, רומאריו, סטויצ’קוב, אלה השחקנים הבולטים שהיו בדרים-טים וחוויתי את זה כשחקן במועדון. אבל השחקן שהכי הושפעתי ממנו היה גווארדיולה”.

מה אתה מרגיש כלפי הקבוצה והפרויקט של טיטו וילאנובה?
“ההרגשה נהדרת. טיטו עושה עבודה יוצאת-דופן. יש לו אופי אמיתי. הוא לא שינה הרבה מבחינת טקטית או טכנית. האימונים די אותו דבר, האנשים שמסביב הם כמעט אותם אנשים מלבד פפ. ככה שזה מרגיש מאד טוב. התחלנו את הליגה מצוין, הולך לנו טוב בצ’מפיונס ליג, התחלנו את גביע המלך… בסוף אתה תזכה או תפסיד אבל כרגע אנחנו משחקים כדורגל טוב ואנחנו נהנים לעבוד תחת טיטו”.

זו לא שאלה. אתה צריך לפתוח בית ספר למסירות אחרי שתפרוש. תודה. 
“תודה לך אבל אני לא יודע. בשבילי בית הספר הטוב ביותר הוא בית הספר של בארסה, שם מלמדים אותך כל מיני דברים- לא רק על כדורגל אלא גם על החיים. הם מלמדים אותך לכבד את כולם. אלה הערכים שמועברים כאן בבארסה. אז אולי לא בית ספר למסירות אבל אני אשמח לעשות בעתיד משהו שקשור לכדורגל, ולמה שזה לא יהיה בברצלונה? אתה לעולם לא יכול לדעת… אבל אני ארצה לעשות משהו שקשור לכדורגל”.

אדמין

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו