צ’יטאלו הגדול

השיא של מסי השבוע וקונספירציות ממדריד חושפות עד כמה באמת הם מקנאים בבירה הספרדית

הרימו ידיים אם שמעתם על גודפרי צ’יטאלו לפני ארבעה ימים.

תיארתי לעצמי שלא.

גודפרי צ’יטאלו היה המאמן של הנבחרת הלאומית של זמביה כאשר קצת לפני חצות ב-27 באפריל 1993 המטוס שנשא אותם למשחק עלה באש כחצי קילומטר מהחוף של גאבון. הנבחרת הייתה בדרכה לסנגל שם הם היו אמורים לשחק על ההעפלה לגביע העולם 1994 בארה”ב. הטייס נאבק להשתלט על המטוס אבל לא הצליח. הוא התרסק, כל הנוסעים נהרגו. שמונה עשר שחקנים, חמישה חברים בהתאחדות הזמבית, חמישה אנשי צוות ושני מאמנים.
זו הייתה טראומת הכדורגל ההסטורית הגדולה של המדינה. כשזמביה זכתה באליפות אפריקה לאומות בפברואר 2012, השחקנים חזרו לחוף בגאבון להיכן שהתרחשה התאונה כדי לקדש את זכר קודמיהם שמתו שם כמעט 20 שנה לפני. ביניהם, מעטים היו יותר זכורים לטוב מצ’יטאלו. הוא נולד באוקטובר 1947, והוא נחשב לאחד משלושת השחקנים הגדולים בתולדות זמביה, אם לא הגדול ביותר. הוא זכה בתואר שחקן השנה של המדינה חמש פעמים ובעונת 1967-68 הוא הבקיע כמות בלתי נתפסת של 81 שערי ליגה.

 


תמונה של צ’יטאלו בחליפה ועניבה ומטפחת תואמת מ-1972 או תחילת 1973 מראה אותו מחייך. בידו, הוא מחזיק כדור. עליו, נכתב:

1972
גודפרי צ’יטאלו
107 שערים.

וזו הסיבה בעטיה מדברים עליו עכשיו. זו הסיבה בגללה הוא לפתע עלה לכותרות. מכיוון שב-1972, במשחקיו במועדונו לוחמי קאבווה [Kabwe Warriors] ובנבחרת הלאומית, גודפרי צ’יטאלו הבקיע 107 שערים. יותר, במילים אחרות, מהמספר אותו הבקיע לאו מסי ב-2012. ביום ראשון בערב מסי שבר את שיא העולם של גרד מלר לשערים בשנה קלנדרית כשהוא הבקיע שניים נגד ריאל בטיס מה שהעלה אותו ל-86 ועוד שניים ביום רביעי בערב בקורדובה הביאו אותו ל-88. מלר הבקיע 85 ב-1972. (בפלאמנגו טוענים כי זיקו הבקיע 89 שערים בשנה אחת).

באופן טבעי, שיאו של מסי תפס את הכותרות בעיתונות ובתקשורת בכל מקום. ואז, לפתע, מישהו שם לב לצ’יטאלו. השיא, לפי ההתאחדות הזמבית, מעולם לא הוכר רשמית. עכשיו, בספרד ומחוצה לה כמה אנשים עשו להם למטרה להבטיח את אישורו. זהות האנשים הללו היא ברורה; זהות אלו שדחו את הטענות ברורה גם כן. מה שחשוב להם הוא לא אם צ’יטאלו אכן יחזיק בשיא אלא זה שמסי לא יחזיק בו.

כותב הטור ב-AS ותומך מדריד תומאס רונסרו היה הראשון שצץ. חמוש בתדפיס מוויקיפדיה, הוא הביא את הטענה לתוכנית הטלוויזיה פונטו פלוטה. מהצד השני, מקבילו הקטאלוני צעק: “זה לא נחשב! זה לא נחשב!” בבוקר שלאחר מכן, רונסרו כתב טור בעיתון שלו, תחת הכותרת “השיא הוא לא של מסי, הוא של צ’יטאלו: 107 שערים.” שורת הפתיחה אמרה הכל: “לאחר כל התלהבות האוהדים והזיקוקים והמחמאות המוגזמות לשיא כביכול של מסי…”

עוד חלקים בתקשורת הצטרפו. היו חיבורי טלוויזיה לזמביה וניסו לחפש ולשאול על הסיפור של צ’יטאלו. שמו נמצא, ההישג שלו שובח, והויכוחים החלו. ברשתות החברתיות, אוהדי ריאל מדריד, שנמאס להם כבר לשמוע על הכוכב של ברצלונה, ניצלו את ההזדמנות לפקפק בשיאו. או לקחת אותו ממנו לגמרי. היה להם גיבור חדש; אדם שיכול לקחת את השיא ממסי. מסי רחוק ממנו עדיין 21 שערים [19]. שיא? איזה שיא? חלק מכל זה נאמר בחריפות, חלק מזה בזלזול. בספרד, צ’יטאלו רץ בטוויטר וישנן אפילו חולצות וספלים של צ’יטאלו.

מצד אחד של המתרס, צ’יטאלו היה אלוף; מהצד השני, בדיחה. בעוד בצד אחד של המתרס חגגו את השיא של צ’יטאלו, מהצד השני הוא בוטל ולפעמים אף הושם ללעג. היה מאוד לא נעים לשמוע כמה מאלו שביטלו את השיא של צ’יטאלו בהתנשאות ובנימה מזלזלת. כאילו זמביה היא כלום כאשר היא אלופת אפריקה. כמה מהבדיחות היו רחוקות מלהיות מצחיקות. ומי המציא איזו בדיחה הלך לפי סדר צפוי: שוב לפי שני צידי המתרס. אותו הויכוח אבל דרך כלי אחר, משומש לצרכים שלהם. כמה נוח.

נראה כי מה ששינה לשני הצדדים לא היה גודפרי צ’יטאלו אלא כיצד השערים שלו משפיעים על שיאו של מסי. איכשהוא היה ברור כי אם השמות היו מוחלפים אז גם העמדות היו מתחלפות. אם זה היה שיא של כריסטיאנו רונאלדו תחת איום של צ’יטאלו, התפקידים היו מתהפכים. המגנים עליו היו מבטלים אותו; הצוחקים עליו היה לוקחים אותו יותר ברצינות. זה היה מפתיע עד כמה ברצינות חלק מהאנשים לקחו את כל העניין, כמה מרוגזים ואגרסיביים הם היו. עד כמה פוגעני היה חלק ממה שהם אמרו.

זה ש-107 שעריו של צ’יטאלו לא הוכרו רשמית ע”י FIFA היא עובדה; שזה לא ניתן להוכחה, או לפחות לא הוכח בינתיים, גם זה נכון. כמובן שישנן גם שאלות לגבי רמת הכדורגל. כמו כן מעניין כי לא הבחינו בשיא הזה לפני כן. או לפחות שלא שמו לב אליו יותר. בעיקר ב-1972 כשהוא נקבע – באותה השנה כמו השיא של מלר. אולי אף אחד לא חשב לבדוק שיא שנקבע בשנה קלנדרית בספורט שבדרך כלל נמדד בעונות. אולי לא הייתה כל דרך לבדוק. המסמכים הדרושים בכדורגל האפריקאי הם בדרך כלל לא אמינים.

או אולי לא. התאחדות הכדורגל הזמבית אמרו כי הם יבדקו את השיא הזה ויבקשו מ-FIFA לבדוק אותו גם כן. כמה ימים לאחר מכן נשיא התאחדות הכדורגל הזמבית אמר: “המחקר שלנו הושלם וישנן תוצאות מדהימות. הכל אמין ובדוק, משחק אחר משחק, שער אחר שער.” FIFA עדיין לא אמרו כלום.

בינתיים, הסיפור של צ’יטאלו סופר. במקרים מסויימים, כמו זה של חואן איגנציו גאייארדו במארקה, הסיפור סופר בצורה נהדרת. זהו סיפור מרתק, עם סוף טראגי אך יפהפה. התמונות של נבחרת זמביה העכשווית על החוף בגאבון מאוד מרגשות, הגלים לוחכים את כפות רגליהם כשהם מניחים עלים על החוף.

וזה העניין. שיכחו את מסי. שיכחו את מדריד וברצלונה. עם כל האינטרסים והעוקצנות, עם כל הדרך הצפויה והמשעממת בה שני הצדדים בספרד מתגוששים, עם כמה שהנימה הייתה מאוד לא נעימה, זה טוב לשמוע על גודפרי צ’יטאלו, לקרוא עליו. כמו שאחד הדברים הכי נחמדים בזה שמסי שבר את שיאו של גרד מלר היה שבספרד לפחות, ההסטוריה שלו הוזכרה שוב: מלר נהיה ידוע יותר ומוערך יותר בדרך בה לא העריכו אותו לפני כן.

הזיזו הצידה את העקיצות ואת השטויות, הזיזו הצידה את היריבות בציר ברסה-מדריד שעל פיה נשפט שחקן מיבשת אחרת, וזה טוב שצדק נעשה, שהישגים מקבלים הכרה והערכה, שזוויות המבט מתרחבות. שאנחנו יודעים עליו. ואז, בודאי, התווכחו כאוות נפשכם. העובדה שסיפורו של צ’יטאלו סופר מעשירה את כולנו. בין אם הוא יקבל את השיא רשמית או לא, בין אם מגיע לו השיא הזה או לא, זהו דבר נכון, טוב וחיובי שהוא שוב מוזכר, שהוא לא נשכח.

הרימו ידיים אם שמעתם על גודפרי צ’יטאלו, כנראה השחקן הטוב ביותר בזמביה לפי ארבעה ימים?

חשבתי שלא.

הרימו ידיים אם שמעתם על גודפרי צ’יטאלו השבוע.

חשבתי כך.

והאם זה לא טוב יותר כך?

מקור.

אדמין

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023