צ’אבי הרננדס מעולם לא היה איש של דיבורים. מאז ומתמיד, כש”המושך בחוטים” של הקישור בברצלונה (לשעבר) דיבר לתקשורת, הוא עשה זאת כדי להשמיע דברי חוכמה והיגיון. צ’אבי, שעכשיו מתכונן לקראת עונתו השנייה עם המועדון הקטארי, אל-סאד, קיים ראיון מקיף עם חאבייר מיגל, כתב מעיתון “ספורט” הספרדי, לפני הצטרפותו למחנה האימונים של קבוצתו באוסטריה.
מראיין: איך אתה צופה שתהיה השנה השנייה שלך בקטאר?
צ’אבי: הדבר שאני הכי אוהב לעשות זה לשחק כדורגל, וזה בדיוק מה שארצה להמשיך לעשות לפחות לשנה נוספת. אני גם לא רואה סיבה שלא אמלא את תנאי החוזה שלי ואמשיך לשנה שלישית, אך זה יהיה תלוי בהרגשתי הפיזית. הקבוצה שלנו השתפרה. התחלנו בצורה רעה וחלק מהשחקנים לא הצליחו להתאקלם היטב במועדון. המאמן התחלף באוקטובר, ומי שהגיע במקומו (מאמן פורטו לשעבר, ג’סואלדו פריירה) היה מוכן לאתגר, מאחר שהייתה לו ערנות טקטית וניסיון רב באירופה. בנוסף, הקבוצה החתימה שניים או שלושה שחקנים נוספים וזה אפשר לנו להציב אתגר אמיתי. שיחקנו את הכדורגל הטוב בקטאר בשלושת החודשים האחרונים ההם, אבל זה לא תמיד מבטיח נצחונות. הגענו לגמר הגביע הקטארי, אך לבסוף שמטנו יתרון של שני שערים. למרות זאת, אני לא כאן רק לשם כך, אני כאן גם כדי לעזור לשחקנים צעירים ולאמן באקדמיית הכדורגל במדינה. יש כאן פרויקט מדהים לקראת המונדיאל ב-2022. אני מרגיש שאני אחד מהם עכשיו ויש לי ביטחון מלא באנשים שמחזיקים במושכות.
מראיין: איך אתה רואה את עצמך אחרי שתתלה את הנעליים?
צ’אבי: הרצון שלי הוא להפוך למאמן. אני מנסה לראות איפה האישיות שלי תשתלב הכי טוב. כמובן שאהיה מרוצה גם מקבלת תפקיד ניהולי כי גם זה חלק מהכדורגל, אך בסופו של דבר, מדובר בעסקים. נכון לעכשיו אני מעדיף להיות על המגרש עם שחקנים צעירים… עדיין לא קיבלתי רישיון לאימון, זה עוד מוקדם.
מראיין: האם תקבל את תג המאמן שלך בספרד?
צ’אבי: כן, במדריד. בקטאר ייקח לי יותר זמן לעשות את זה, בגלל השפה.
מראיין: כמה זמן אתה חושב שזה ייקח לך?
צ’אבי: הקורס מורכב משלושה חלקים, שכל אחד מהם נמשך שבועיים-שלושה. השחקנים הפעילים שמקווים לקבל את רישיון האימון מהר מקווים לדלג על חלק מהשלבים.
מראיין: האם היעד הראשון שלך עתיד להיות ברצלונה? אני שואל כי האנשים בקטאר מחכים לך בזרועות פתוחות.
צ’אבי: זה כבוד עבורי שהם חושבים עליי ושכבר אחרי שנה השם שלי עולה בחיוב, אך זה עדיין מאוד מוקדם. אני עדיין לא מרגיש בשל לאמן, אך המחשבה על כך מעוררת בי הרבה תשוקה והתלהבות. הייתי באקדמיית הכדורגל של קטאר עם פליקס סאנצ’ס ועם אוסקר קאנו. הקדשתי תשומת לב רמה לאימונים ולשיטות האימון. נוכח העובדה שלהפסיד כשחקן כואב לי מאוד, אני מניח שכמאמן זה יכאב לי אפילו יותר. כמובן שכל עוד הגוף שלי יעמוד בזה, אמשיך לשחק כדורגל. אני מרגיש טוב מבחינה פיזית ואנסה להמשיך לפחות לעוד שנתיים נוספות.
מראיין: האם שיטת ה”טיקי-טאקה” היא כבר פאסה?
צ’אבי: לא. היינו בצרות צרורות אם כן. לא היינו ברצלונה. אני רואה שאף קבוצה לא משחקת כמו בארסה. אף קבוצה היא לא ברמה של בארסה.
מראיין: גם לא באיירן של פפ, בעונותיה האחרונות?
צ’אבי: לא. הם עדיין לא הגיעו לרמה הזאת.
מראיין: מה לגבי בארסה הנוכחית?
צ’אבי: בארסה היא הקבוצה שמשחקת את הכדורגל הטוב בעולם, כולל נבחרות. אף קבוצה לא משחקת כמו ברצלונה, ולמרות זאת הקבוצה זוכה לשלל ביקורות. בנוסף לכך שהיא משחקת הכי טוב, לברצלונה יש גם את השחקנים הטובים ביותר. לא ניתן להגיע לרמה הזאת.
מראיין: אתה לא חושב שהלכת קצת רחוק מדי?
צ’אבי: דבר אחד בטוח, כשאני צופה במשחקי כדורגל בטלוויזיה, אני לרוב משתעמם. אני נהנה רק מצפייה בברצלונה.
מראיין: נכון, אבל בסופו של יום מסתכלים על מבחן התוצאה, וברצלונה לא זכתה בליגת האלופות.
צ’אבי: תגיד לי אם יש התקפה טובה יותר מהשלישייה של ברצלונה, או שלישיית קשרים טובה יותר. לא תצליח למצוא. כנ”ל לגבי המגנים והשוערים. צריכים לשפוט על סמך מה שיש לנו, אין בנושא הזה שחור או לבן. אפשר גם לנצח וגם להפסיד, ואת ליגת האלופות הפסדנו אך ורק מסיבות ספורטיביות, לא השגנו את השער שהיינו זקוקים לו וסבלנו מחוסר אפקטיביות. אבל אם נסתכל על התמונה המלאה, אין ספק שברצלונה משחקת את הכדורגל הטוב ביותר.
מראיין: זה נכון שהשלישייה ההתקפית מאלצת את הקבוצה לסגל לעצמה שיטת “טיקי-טיקה” מסוג אחר?
צ’אבי: כמובן, זה בונוס כשיש לך שחקנים כאלה, שיכולים ליצור מצבים לעצמם. כעת, בניית כל מהלך אינה הכרחית כי אחד משחקני ההתקפה יכול לצוץ ולעשות את ההבדל. זה דבר שנזקף לזכותה של ברצלונה. עכשיו היריבים לא יודעים מה לעשות, אם ללחוץ גבוה או לשחק באופן מבוקר… לברצלונה יש הרבה גיוון בהתקפה. המתפרצות שלהם מרהיבות. המתפרצת ההיא נגד ארסנל ראויה להיכתב בספרים, ממש שלמות.
מראיין: למרות זאת, יש גם חיסרון לקבוצה עם השלישייה ההתקפית הטובה בעולם, אף חלוץ לא רוצה להצטרף…
צ’אבי: אנחנו צריכים להסתכל על מה שברצלונה באמת צריכה. הם לא צריכים עוד יותר מדיי שחקנים. חלוץ? מושלם. יש לך את דניס סווארס ויש לך את טוראן שיכול לשחק בעמדה קדמית. אפשר למצוא גם עוד חלוץ.
מראיין: איך לכל הרוחות אפשר לשכנע חלוץ ברמה עולמית להגיע ולהתחרות עם שלושת ה”מפלצות” האלה?
צ’אבי: אבל למה שתצטרך חלוץ כזה כשיש לך כבר שלושה מהם? בארסה צריכה לחפש שחקן בעל פרופיל נמוך יותר ושיהיה להוט להיות חלק מהקבוצה.
מראיין: נוליטו רצה לבוא…
צ’אבי: זה מעבר לידיעתי. אני לא יודע למה זה לא קרה בסוף. הוא היה מתאים ללא ספק.
מראיין: אם זה היה תלוי בך, היית מחתים שחקנים נוספים?
צ’אבי: האמת היא שברצלונה צריכה מעט מאוד שיפורים כרגע. עוד ליטוש אחד או שניים, אבל הרוב כבר שם. מה שהכרחי באמת הוא חידוש חוזיהם של ניימאר, בוסקטס, מסי ואינייסטה. הם אלה שזוכים עבורנו בתארים.
מראיין: ומה אם תהיה מציאה בשוק עד סיום מועד חלון ההעברות?
צ’אבי: מי יכול להצטרף ולעשות עבודה טובה יותר מהשחקנים שכבר ישנם בקבוצה? את מי תשאיר מחוץ להרכב? לדעתי, הטובים ביותר כבר שם. יש מישהו טוב יותר מבוסקטס, אינייסטה, או השלישייה הקדמית?
מראיין: לא ציינת את ראקיטיץ’…
צ’אבי: ראקיטיץ’ וברצלונה זה שידוך משמיים. הוא שחקן מצוין ואם יגיע מישהו אחר זה לא יהיה אותו הדבר.
מראיין: אז למה רוברט פרננדס (המנהל הטכני של הקבוצה) עדיין פה אם הכול כל כך ורוד?
צ’אבי: תראה, אנחנו חיים בעידן שבו ריאל מדריד יכולה להחתים את פוגבה ומנצ’סטר סיטי יכולה להחתים כמעט את כל מי שהיא רוצה. עבורי, זה לא משנה.
מראיין: אם היית יכול להחתים שחקן מריאל מדריד, היית עושה זאת?
צ’אבי: לא. בארסה לא צריכה להחתים אף אחד. יש להם הכול. למה שתלך למדריד כדי להחתים מישהו? לא תודה, אנחנו לא צריכים את זה.
מראיין: האם הבעיה היא שלברצלונה יש את ההרכב הטוב ביותר, אך הסגל כמכלול לוקה בחסר?
צ’אבי: זה לא בא בחשבון. אני בטוח שבמידה ושחקן כמו ורמאלן היה מקבל יותר הזדמנויות הוא היה משחק הרבה יותר טוב. אבל שוב, את מי תשאיר בחוץ? את פיקה ומסצ’ראנו?
מראיין: ואם כבר דיברנו על מסצ’ראנו, אתה חושב שבהתחשב בגילו הוא יצטרך בקרוב לשמור על עצמו יותר?
צ’אבי: הגיל לא משפיע על מסצ’ראנו, תענוג לצפות בו. אם נתחיל למנות את האיכויות שבו, נסיים רק מחר. מה שהוא עושה על המגרש, שמירה, אגרסיביות והנהגת הקבוצה, פשוט פנטאסטי. ולמרות זאת הוא לא מקבל הכרה וקרדיט, ממש כמו דני אלבס.
מראיין: אתה מדבר על המגן הימני הטוב בעולם…
צ’אבי: כן. אמרו שהוא לא יכול להרים ושהוא עושה חורים בהגנה… אתה תראה שהוא יחסר לנו, תזכור את מה שאמרתי.
מראיין: האם התאכזבת מהשנה הראשונה של ארדה טוראן בקבוצה?
צ’אבי: הוא שיחק בסך הכל ארבעה חודשים. סבלנות, הוא היה עם הקבוצה תקופה קצרה מאוד וקשה להבין במהירות את שיטת המשחק של ברצלונה, זה לוקח זמן… אני נזכר בהרבה שחקנים שלקח להם זמן להסתגל והם הצליחו בסופו של דבר. אנחנו צריכים לגלות סבלנות כלפי ארדה. עושה רושם שכל שנה צריכים לבקר שחקן אחד והשנה הגיע תורו של ארדה. כן, הוא לא היה ברמתו הרגילה, אבל לאט לאט. הוא שחקן מנוסה, הוא בן 30…
מראיין: לזכות ביחס סבלני בברצלונה זה חלום ליל קיץ…
צ’אבי: כולנו חווינו את זה. מי לא התמודד עם ביקורות בברצלונה? אפילו מסי חטף ביקורות. ארדה יצליח, זאת שאלה של זמן.
מראיין: עכשיו כשציינת את מסי, האם אתה חושב שכל מה שקורה לו מחוץ למגרש (פרשת המיסים) משפיע עליו?
צ’אבי: לא חושב. כמה זמן הוא התנהל מול בית המשפט? כבר שנתיים-שלוש? והוא ממשיך להיות השחקן הטוב בעולם. הוא עושה את ההבדל והוא מסוגל להבקיע בקלי קלות. הוא מרוצה בברצלונה, ייתכן שהוא דואג מבעיה שלא קשורה לכדורגל, אך על המגרש הוא אותו השחקן. זאת ברכה שיש לנו את מסי וצריכים לשמור עליו שמח ומרוצה. מעל הכול, צריך למצוא לדבר הזה פיתרון מהיר ולעבור הלאה. בכנות, כל זה לא משפיע עליו. אין מישהו שחזק יותר ממסי מבחינה מנטאלית.
מראיין: אתה שומר איתו על קשר?
צ’אבי: כן, בעיקר בוואטסאפ. יש בינינו יחסים מאוד טובים. אנחנו לא מתראים הרבה, אבל כן מדברים. לא על בסיס יומי אבל גם לא מעט, כמו גם עם חברי קבוצה נוספים מברצלונה.
מראיין: מי לדעתך יירש את מסי? מי יצטרך להמשיך את המורשת שלו בעולם הכדורגל?
צ’אבי: בשבילי, אין למסי יורש. גם לא יהיה. יהיו הרבה שחקנים נהדרים, אבל אף אחד לא יגיע לרמה של מסי. אחרי שהיה בצמרת כל כך הרבה שנים, זכה בתארים קבוצתיים ואישיים כה רבים, לא יהיה שני לו. בעתיד, השחקנים הטובים ביותר יהיו ברמה דומה. זה יהיה בדיוק כמו בימים האלה, שמנסים למכור לנו את ה”מלחמה” בין מסי לרונאלדו, אבל מי שמבין בכדורגל יודע את ההבדלים ביניהם. לאלו מאיתנו שנמצאים בעולם הכדורגל, אין שחור או לבן. כשמסי יפרוש, יהיו שחקנים כמו ניימאר, הזאר ועוד חמישה-עשרה שחקנים ברמה גבוהה, אבל אף אחד לא יגיע לגבהים של מסי.
מראיין: הקבוצה שתמיד נמצאת שם, בין אם היא משחקת טוב או פחות טוב, היא ריאל מדריד. בשלוש שנים הם זכו פעמיים בליגת האלופות. מדהים, לא?
צ’אבי: זוהי בדיוק גדולתה של מדריד וזוהי הסיבה שאנחנו מאוד מכבדים אותם. אתה חושב שניצחת אותם אבל תמיד יהיה להם עוד שפן בכובע. זוהי ריאל מדריד, קבוצה מנצחת, היסטורית. ריאל מדריד תמיד תהיה הקבוצה שברצלונה תצטרך לנצח מהסיבה הזאת. חייבים לתת להם כבוד גם כשאתה 12 נקודות מעליהם כמו שקרה השנה. זה הכול. להחליף מאמנים בדצמבר ולזכות בסיום העונה בליגת האלופות, אלו דברים שפשוט לא קורים בברצלונה.
מראיין: ללא ספק. כשברצלונה זוכה בליגת האלופות זה סיכום נפלא לעונה נפלאה.
צ’אבי: זה מראה שיש להם יכולת טובה להיות מאוחדים. הם נאחזים בחלומות שלהם וממשיכים כאחד עד הסוף. למרבה הצער, זה לא אותו הדבר בברצלונה. אצלנו כל אחד בוחר צד, הקבוצה, התקשורת, המועדון. הכול קשה יותר. זאת הסיבה שברצלונה היא המועדון הקשה ביותר להיות בו. זה מתבהר לי יותר כאשר אני רואה את הדברים מבחוץ. ברצלונה משחקת את הכדורגל הטוב ביותר בעולם ועדיין חוטפת ביקורות: “ההגנה מסננת, הם לא משחקים, זה רע מאוד…”
מראיין: אין פיתרון לזה. זה טבוע במנטאליות הקטלאנית. להיות ביקורתי ולסבול…
צ’אבי: אבל אם אנחנו לא יכולים לשנות את זה עכשיו, מתי כן נצליח? זכינו בהכול בעשר השנים האחרונות. מה יקרה אם ניפול לזמנים קשים יותר? ביקורת יכולה להיות קשה מאוד לעיכול. זאת בדיוק הסיבה שאני מתעקש שיש לשפוט על סמך מה שיש לנו. ומה שיש לנו הוא מצוין.
מראיין: אתה חושב שברצלונה עדיין פייבוריטית לזכות בהכול?
צ’אבי: ללא ספק.
מראיין: למרות כל מה שקורה, הביקורות וכל מה שקורה עם המועדון…
צ’אבי: כן! יש כמה בעיות ותמיד יהיו ביקורות עליהן. זה לא הוגן. מנגד, במדריד הם משדרים שהכול נראה טוב יותר. כששחקן שמקבל פרופיל 7 מגיע למדריד הוא יקבל בתקשורת פרופיל 8 באופן אוטומטי, וכשהוא מגיע לבארסה הוא יקבל 6. למה?
מראיין: זאת הסיבה שאומטיטי ודין אינם מוגדרים כשחקנים בעלי פרופיל גבוה על-ידי התקשורת…
צ’אבי: מזה אני מפחד. באופן מוזר, כששחקן מגיע למדריד, האוהדים והתקשורת מדרגים אותו שתי רמות מעל מה שהוא באמת. החתמנו את אומטיטי ודין וכבר הם שחקנים לא כל-כך טובים. הכול נובע מאותה נגטיביות מפורסמת. אנחנו תמיד ככה. מלכתחילה, לשחקן הממוצע יהיה קשה יותר בברצלונה מאשר במדריד.
מראיין: האם המנטאליות חשובה מהכישרון?
צ’אבי: איני בטוח שכך הדבר. אבל זה ברור שבברצלונה – המנטאליות היא המפתח. זאת עובדה. או שתהיה חזק נפשית או שהלך עליך. לפעמים כבר לא ניתן לשאת בלחץ המופרז והבעיה האמיתית היא שזאת השגרה היומיומית. אתה חייב להיות מאוד חזק נפשית.
מראיין: האם אתה בעצם רומז פה לעולם ‘תחשבו פעמיים לפני שאתם משחקים עבור בארסה’?
צ’אבי: ברצלונה היא כמו מבחן גמר. אף אחד לא עושה לך טובות. או שאתה שחקן מצוין או שאתה לא מתאים. זה מבחן גמר לכל השחקנים המקצועיים. אני החזקתי 18 שנים ויש גם אחרים שהצליחו. זה נעשה באמצעות הסתגלות לצרכי המועדון והמסוגלות שלך לחיות עם כל מה שקורה מסביב, כי בסופו של דבר, הרווח הוא עצום.
מראיין: אתה לא מתחרט שעזבת את ברצלונה?
צ’אבי: לא. עזבתי ברגע הנכון. אני באמת מאמין שהקריירה שלי הייתה מושלמת. אי אפשר לעשות יותר מזה. אני מתגעגע לחברים, לעיר ולחברי הקבוצה, אבל אני בשלב אחר בחיי כרגע. כשהייתי שחקן בברצלונה זה היה מתיש, ואני חושב שזה מה שמגדיר שלמות. לא יכולתי לעזוב בזמן טוב יותר.