קופי בארסה #3

451 מילים על:
עונה חדשה, משקל החולצה של ברצלונה, החיוך הממזרי של ריקי ומיץ פריגת בטעם פדרי:
————
חשוב לציין כי הבטחתי בטור הקודם להמשיך בחלק שני (סקירת הסגל) אם תיהיה דרישה. הייתה.
אבל קרו אירועים טראגיים במועדון שכמובן דחו/קדמו זאת — ואת דעתי עליהם אתן בקצרה בסוף הטור.
אבל פתיחת עונה לפנינו הערב! ואני מתרגש, כמו בכל עונה. אז הנה אני מקיים – חלק ב’ על מי שמעניין בסגל:

📌 קוטיניו:
אמרתי על גריזמן, ואומר גם עליו. החולצה שלנו כבדה עליו.
החולצות של ליברפול/באיירן אומנם כבדות, אבל לא כמו שלנו.
הפציעות שלו בברצלונה קשורות. לחץ פסיכולוגי. קורטיזול במינון גבוה.
הצוות הרפואי שלנו לא תורם הרבה. מהחלשים באירופה.
שחקן טוב עם מנטליות בינונית. לא מחובר לשחקנים. אפילו מרוחק. לא צריך להישאר. למכור בינואר אחרי ששיחק קצת.

📌 אראוחו:
פיזית – עילוי. לעבור אותו זה כמו להיות גמד בעודף משקל ולנסות לעבור את הקיר בבוחן סמל.
מנטלית – הוא לא שם עדיין. לא יכול להנהיג הגנה. צנוע, עובד קשה. אני אוהב.
טאצ’ – טעון שיפור. קבלת החלטות טובה, לא מעבר.
מסירות והובלת כדור – יש פוטנציאל. צריך ליטוש.
פציעות? הבדולח שלי בתיקון.

📌 ריקי:
טכנית, פדרי, למשל, טוב ממנו. אבל הכדורגל שלו הרוויח לו מקום בקבוצה. בוודאות.
יחד עם זאת; השיער, תווי הפנים, והחיוך הממזרי הרוויחו לו חוזה עם נייק.
זה לא חיוך של ילד בצופים. זה חיוך של מאדרפאקר.
זה לא חיוך של “אני אוהב כדורגל”. טוב, אולי גם, אבל זה בעיקר כי הוא יודע שהוא שחקן קטלני, ווינר, חתיך, ואינטליגנט. ווינרים מסתובבים עם ווינרים. כסף נמשך לכסף. לא במקרה הוא מבלה עם פיקה ולאפורטה. חסויות, הסכמים וחוזים נחתמים במשרד, אבל מתדיינים במגרשי הגולף.
לא יודע אם היה מצליח במדינה אחרת, בקבוצה אחרת. מזג אוויר, תרבות, שפה, חוסן מנטלי. הוא תמיד חי, נשם ומשחק בברצלונה — באיזור ה”נוחות”. אבל אנרגיה, תעוזה, וחזון – הכי מרשימים אצלו. (גם דמיר מראה את זה).
אם החוזה עם נייק לא מספיק, התזזיתיות שלו על המגרש בקלות סוללת לו חוזה עם דורקס.
ואנחנו צריכים אנרגיה. הסגל מבוגר, ישן, עייף, עומד. הוא חייב לשחק אצלנו. חייב להישאר.

📌 פדרי:
גאון כדורגל. עילוי קרדיו.
ועדיין, הגוף מזדקן, תאים לא מתחלקים באותו הקצב ולו”ז משחקי הכדורגל נעשה צפוף יותר.
לא רואה אותו שורד בקצב הזה עוד עונה, בטח לא עוד כמה.
עתיד לב הקישור שלנו.

📌 אילאיש מוריבה:
עצוב: מנוהל ע”י אבא ומושפע ע”י משפחה שאין להם מושג בעסקים, כלכלה, וניווט קריירה. לכן חתם ומנוהל ע”י סוכנות בינונית. יש המון מקרי ספורט כאלה. לשפוט אותם? קשה. באים מעוני עמוק. להבליג? פחות.
מטומטם: להתערב בפוליטיקה כספורטאי. בטח כספורטאי צעיר. זה לא קשור לימין או שמאל. זה קשור לילד עם אצבע על ההדק (אינסטגרם) מבלי מנהל תקשורת.
מוכשר, פן מנטלי חזק כספורטאי. אבל לא מעוניין בו יותר.

📌 ממפיס:
שחקו שחקן. טאצ’ ברמה הכי גבוהה. חזק, מהיר, מכדרר היטב, רואה בין השורות. מוסר בחסד. מסיים טוב. חוצפן חיובי. עובד קשה. יש לו כדורגל.
גדל קשוח. חסון מנטלית.
שמתי עליו עין עוד ביונייטד. החולצה לא הכבידה עליו.
ונראה שזו של ברצלונה, בנתיים, גם לא. זה טוב. חסר לנו מישהו כזה. עסקה מעולה. היה שווה.
מחזיק לו אצבעות.

📌 מינגזה:
לא יודע. מזכיר לי את סרג’י רוברטו.
משחק לנצח, אמיץ, חכם, עובד קשה, אבל לוקה טכנית. בהתחשב במצב הפיננסי, בסגל השבור, ובכדורגל שהציג בעונה הקודמת, מגיעה לו עונה נוספת.

סגירת מעגל לפני העונה החדשה:
📌 הסגל והקיצוצים:
החרא עוד יצוף. זה עניין של זמן. הסגל לא מלוכד.
יש שחקנים בקבוצה שיודעים שגמרו קריירה אבל רוצים למצות אותה כלכלית עד הסוף אם אפשר.
ובורתמאו עשה שאפשר. הפך את המועדון לדיר חזירים. לחווה שמתהדרת בתורים למחלבה.

📌 בורתמאו
מנהל מזעזע. אדם אמיץ.
מאיפה האומץ להציץ (ולצייץ!) החוצה אחרי ישיבה בתא מעצר כשברור כשמש שאתה הנשיא הגרוע ביותר בתולדות המועדון? נשגב מבינתי. כנראה גוון של הפרעה פסיכולוגית.
90% מהמצב בו אנו נמצאים קשורה באופן כזה או אחר, ישיר או עקיף – אליו.
מקווה שלאפורטה יגהץ אותו בהצהרת הנגד מחר.

📌 לאפורטה
עדיין אוהב אותו. רובו המוחלט של המצב לא באשמתו.
אבל הוא נכשל מקצועית ונשיאותית. לא ארחיב, זה לא הזמן ולא המקום.
בנג’מין פרנקלין: “כישלון לתכנן זו תוכנית לכישלון”.
בקצרה, למדתי ממנטורים רבי קומה בחיים שמנהיג גדול מתכנן לא רק להצליח, אלא גם להיכשל.
מתכנן להיכשל? כן.
להיכשל באלגנטיות. תוכנית מילוט בתרחיש קיצון.

הצהרת תקשורת משותפת
להתכונן מראש לתרחיש בו אי-אפשר להחתים את מסי. שטבאס נוקם בך על הסופרליג. תרחיש בו אתה בפינה כי הופתעת שהחוב גדול יותר ממה ששהנשיא הקודם, אדם בעל רקורד של 0/10 במכונת אמת, מתגלה שגילוי הנאות שלו שקרי.
לפטר את מסי בטוויטר זה ההפך הגמור. שפת הגוף שלי מסי, מילותיו, ואלו של אביו – הוכיחו זאת. כתם היסטורי.

📌 טבאס:
איש עסקים ממולח ומנוול גדול. עשה את מהלכי ה CVC בידיעה שמסי הוא צ’יפ שעלול להיטרף.
למי שעדיין לא קלט את התמונה הגדולה: זה לא טבאס נגד ברצלונה או מסי. זה טבאס נגד הסופרליג.
מסי, לאפורטה וברצלונה הם רק road kill. נפגעי אורח.

📌 אוהד מסי:
לראות את מסי לובש ג’ורדן – הכי קרוב במציאות לשילוב של גוקו + וג’יטה.
אצפה במסי גם כשהוא במדי קבוצה אחרת. זה לא קשור ללאהוד את ברצלונה. זה קשור ללאהוב כדורגל.
כל עוד מסי משחק, ואני בחיים, אני אפנה זמן לראות אותו. הוא חד-פעמי. לא פלסטיק. זהב.
אי-יכולות של אדם לעשות הפרדה זו היא טשטוש גבולות בבגרותו המנטלית.
כשיפגוש אותנו, אאחל לו לתת משחק ענק — ולהפסיד.
הגעת בחתימה על מפית, עזבת חתום על היסטוריה.

📌 מסי:
זה לא היה אמור להסתיים ככה. מילים זה המקצוע שלי. ואין לי. החלטתי לא לכתוב כלום ולהשאיר לינק בתגובות לטקסט הטוב ביותר שלי עליו.
פוסט שכתבתי לעמוד לפני שנה. לפני הבורופקס, לפני הטרגדיה. טקסט שמסביר למה אי אפשר לכתוב עליו יותר ולמה זה כאב לך ככה.
15 דק קריאה תמורת 15 שנים שהוא נתן לך. “טרייד הוגן”.

תום גיל

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023