ראיון עם אינייסטה

אינייסטה התראיין ל’אל פאיס’ בשבוע שעבר ודיבר על האתגרים שעומדים בפני הקבוצה בעונה הקרובה. “סרט הקפטן מביא איתו שילוב של התרגשות ואחריות.”

מראיין: מה המחשבות שעברו לך בראש כשהנפת את גביע הסופר-קאפ האירופאי?

“שמחתי כי רציתי שהיום הזה ייגמר ככה. התרגשתי מאוד להניף אותו, בעיקר בגלל מהלך המשחק, ואיך שסבלנו בסופו.”

מראיין: האם אתה זקוק לריגושים?

“כן, אבל לא רק בכדורגל. כולנו מונעים ע”י דברים שמרגשים ומעניינים אותנו וע”י מחשבות חיוביות שמסייעות לנו לשפר את עצמנו ועוזרות ברגעים קשים. וזה מה שאנחנו עושים גם ככדורגלנים, למרות שעבורנו הכל קורה מאוד מהר – דברים טובים וגם רעים. זו הסיבה שאתה צריך להיות שקול ומאוזן ככל האפשר כדי להמשיך להתקדם.”

מראיין: יש לך כמעט הכל – משפחה, הצלחה, הכרה, כסף… על מה נשאר לך לחלום?

“על הרבה דברים. אתה לא מרגיש שלם רק כי יש לך הכל, לפעמים אתה מרגיש ריק וחלול לגמרי ואתה לא יודע למה. ההיבטים המהותיים או הדברים שהשגת הם לא הכל, הם לא מספקים לך אושר. המצב שלנו שונה ככדורגלנים אבל אנחנו יכולים לעבור כל סוג של סיטואציה שלילית. אבל אני מרגיש בעל-זכות שיש לי את הפריבילגיה לעשות כל יום את מה שאני אוהב, מוקף באנשים שאני אוהב וחי עם רגעים ייחודיים שחשובים מאוד עבורי ועבור רבים אחרים.”

מראיין: ויש לך גם את סרט הקפטן…

“זה משהו מיוחד. זה מרגש אותי, אבל מדובר באחריות.”

מראיין: אחד מהתפקידים של הקפטן הוא לריב ולהתווכח עם השופט. האם אתה צריך להתאמן על פרצוף “האיש הרע” שלך?

“זה לא עניין של צעקות, פחות או יותר. לכל אחד מאיתנו יש את הדרך שלו להסביר את עצמו ולהיות ברור. אבל אתה צריך למצוא דרך בין לריב ולומר את הדברים כראוי. אתה משיג יותר כשאתה אומר את הדברים כמו שצריך ובאופן תרבותי.”

מראיין: זה גורם לך להרגיש לא נוח לתווך בנושאים בחדר ההלבשה, כמו שצ’אבי למשל עשה עם מסי ולואיס אנריקה בעונה שעברה?

“להיות הקפטן אומר מראש שאתה צריך לדאוג לדברים כאלה, ותמיד להיות מודע וערני להכל. אבל אתה צריך לעשות גם את זה בטבעיות וכמו שצריך, עם היגיון ושכל ישר. למרות שיש לנו חדר הלבשה מאוד שפוי בדעתו וטוב.”

מראיין: האם אתה חושב שאתה ותיק בחדר ההלבשה?

“אני מרגיש כאילו אני ותיק בגלל הגיל שלי ובגלל השנים שביליתי פה ושיחקתי במדי ברצלונה. אני מרגיש מאוד צעיר מבחינת רעב לניצחונות, ומבחינת רצון של עשיית דברים כמו שצריך, וגם הנאה מהדברים. אני לא בנקודה של מחשבה על פרישה, זה לא הזמן.”

מראיין: האם הצעירים בסגל ביקשו את עצתך כמו שאתה עשית כשעלית לראשונה לקבוצה הראשונה?

“הכל השתנה, בדיוק כמו החיים עצמם. אני לא אומר שזה טוב או גרוע יותר, אבל זה לא אותו דבר כמו בימים בהם אני קודמתי לכאן. נקודת המבט של הותיקים הייתה אחרת. זה לא שהם היו חסרי כבוד כלפינו, זה רק כי הם חוו 10-12 שנים עם מודלים לחיקוי בקבוצה הראשונה שהיו שחקני-בית. וזה עושה את הדברים ליותר נורמליים. אבל הם לא.”

מראיין: עכשיו יש לך יותר יריבים על מקומך מאי פעם. ככה אתה רואה את זה?

“זה תמיד היה ככה, כי המטרה של המועדון היא שנהיה במיטבנו כדי לזכות בתארים. זה על השתפרות תמידית ונמשכת. אני תחרותי כמובן. אבל אתה לא הופך לתחרותי יותר אם אתה צועק יותר או מתרגז. כולנו כאן רוצים להיות הטובים ביותר. זו דרישה לעלייה לקבוצה הראשונה והישארות פה.”

מראיין: האם זה הכרחי בשביל להשאיר את הרעב לניצחונות “חי”?

“אתה אף פעם לא מאבד את הרעב. אם אתה מאבד תארים, זה לא אומר שבאמת לא רצית אותם, זה אומר שלא עשית את הדברים כמו שצריך או לא הופעת כנדרש, או בכלל כי ברגע מסוים הכדור פשוט לא רצה להיכנס פנימה.”

מראיין: תחת לואיס אנריקה מעולם לא שיחקת כקיצוני באגף, אלא רק כקשר…

“אני תמיד מכבד את ההחלטות של המאמן כי הוא עושה את מה שהכי טוב עבור הקבוצה. מה שקורה הוא שכולם יודעים שהעמדה הטבעית שלי היא כקשר התקפי. אבל ברגעים מסוימים אני יכול לשחק לפעמים גם כ’קיצוני מזויף’ ולשחק טוב גם שם. אף פעם לא הרגשתי רע בעמדה הזו. אבל אתה צריך את הכדור קרוב אליך כדי להיות טוב יותר. וזה ההבדל: בקישור הכדור תמיד עובר דרך עמדתך וכקיצוני אתה צריך לחכות לו. זה לא קל לשחק שם כי אני לא יכול להוציא את כל היכולות שמתאימות לי והאיכויות שלי משם.”

מראיין: עד כמה ואיך הבאן של פיפ”א יכול להשפיע על הקבוצה?

“זה דבר שלילי. זה לא נעים וזה כמובן לא משהו שטוב לנו. אבל אנחנו צריכים להיות ברמה הנדרשת כי כשאתה למעלה אתה יכול רק לרדת.”

מראיין: האם הליגה שוב תהיה מרוץ של שני סוסים?

“ולנסיה וסביליה הן קבוצות נהדרות. ואתלטיקו כבר הוכיחו שתיאורטית הם יכולים להילחם בשני סוסים. אבל הכל תלוי באיך שאנחנו נהיה. עבורנו זה צריך להיות אותו דבר לשחק נגד המקום השני ולשחק נגד המקום האחרון. ככה אתה מנצח. זה ברור שעל הנייר אנחנו עדיפים על הרבה קבוצות, אבל אם אתה לא משחק כמו שצריך אתה לא מנצח. זו הדרישה שלך מעצמך. ולואיס אנריקה מאוד ברור לגבי זה. אנחנו מתחרים מול כל שאר הקבוצות, אך גם נגד עצמנו.”

מראיין: מה אתה חושב על מדריד?

“לא ראיתי הרבה מקדם-העונה שלהם. אבל בלי קשר למאמן או לשחקנים שלהם, מדריד תמיד נלחמת על כל תואר. אני לא יודע איזה דבר ייחודי בניטס יביא מעצמו, אבל הוא מאמן נהדר.”

מראיין: האם לא עלה לך רעיון לשחק בפריימרליג?

“אף פעם לא היה לי את הצורך הזה. אני מאוד שמח כאן ויש לי שלוש שנים נוספות בחוזה שאני גם מקווה להאריך. עבורי, אין מקום טוב יותר מבארסה. וכשאתה מרגיש ככה, אתה לא רואה או חושב על שום דבר אחר.”

שי

חי ונושם בלאוגרנה מאז 1991. הקים את ״בארסה מאניה״ כפרויקט צד בתיכון, והשאר היסטוריה.

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023