לא חשבנו שנתרגם ראיון של סבתא מרוקאית, אבל הנה הגיע היום והתקשורת הספרדית הגיעה גם לפאטימה בת ה-73, הסבתא של לאמין ימאל.
“אני זאת שדאגתי להביא את המשפחה לספרד, רציתי שהנכד שלי יגדל במדינה מפותחת״. ״לאמין יודע ערבית וביקר כמה פעמים במרוקו״. ״ברב הילדות שלו הוא היה תחת ההשגחה שלי ולפעמים של האמא. האבא מוניר הוא יותר חבר שלו מאשר אבא, יש לו חיים מורכבים. הוא למד בישול, אבל לא פיתח קריירה, הוא עבד יותר בצביעת בתים. לאמין ומוניר עושים יותר נזק ביחד מאשר מנהלים יחסים של אבא ובן״.
״אנחנו במקור מלאראש בצפון מערב מרוקו. אני הגעתי לספרד בגיל 40, במעבורת מטנג׳יר, בשנת 1990. בהתחלה עבדתי בניקיונות, הדרכות של קייטנות ובסוף בבית אבות. ככה חסכתי כסף. כל שנה, הבאתי את אחד מ-5 הבנים שלי. קודם עבדול הבכור ואז מוניר, אבא של לאמין. הנכד כל הזמן מבקש ממני שאני אשלח מאכלים טעימים כמו קוסקוס, עוף מטוגן ותבשיל ביצים״.
״אני סבתא גאה ל-24 נכדים, במרוקו זאת גאווה. אני אוהבת את כולם ומכינה אוכל לכולם כשהם באים לבקר״.
״לאמין הוא הבן היחיד של מוניר, אני אמרתי לו לקרוא לו בשם הזה. שילה המלצרית ילדה אותו בגיל 21, הם התגרשו 3 שנים לאחר מכן אבל נשארו בקשר בשביל הנכד״.
״עבדול הבכור פתח מאפייה בשם ׳ערביקה׳ כאן בשכונה ועזר לפרנס את המשפחה. מאז שיש כסף תודה לאל, הוא העביר את העסק לאיזה ילד מהשכונה״.
״אני מעדיפה לא להתראיין לתקשורת, אני רוצה דיסקרטיות ושהנכד שלי יצליח״.
