ראיון עם פיקה

בצל המשחק נגד באייר לברקוזן, פיקה נתן ראיון למגזין הספורט הגרמני, ‘קיקר’, שם הוא דיבר על המוטיבציה שלו, היכולת וגם על בלמים בטופ העולמי. הוא גם דיבר על פפ גווארדיולה, התקופה שלו במנצ’סטר וגם – למה הוא מחבב את בורוסיה דורטמונד. “אני מודה שלא תמיד הייתי בשיאי בעבר”, “החזרה לבארסה הייתה הצעד החשוב ביותר בקריירה שלי”, “ברצלונה היא המועדון של חיי”

מראיין: אז מה קרה לרשת, מר פיקה? (מדובר על הרשת שלקח אחרי גמר הצ’מפיונס בברלין, כמו שעשה לאחר הגמר הקודם)

“היא הפכה למתנת חתונה לחבר ולשושבין שלו. חלק אחר הלך לחברים אחרים, וכמובן, גם אני שמרתי חלק.”

מראיין: כבר עשית את זה בעבר, כמו בגביע העולם ב-2010 וביורו 2012. איך אתה עושה את זה?

“הם ממוסגרים, כך שזה בסדר.”

מראיין: מאיפה השגת את המספריים כל כך במהירות?

“מהצוות הרפואי. הם כבר ידעו מה הולך לקרות ונתנו לי אותם.”

מראיין: מה שגם נדבק לזיכרון הוא שאתה יזמת את השער האחרון בגמר, עם שתי נגיחות חוזרות בהגנה לעבר המתפרצת. זו הייתה אמירה א-לה “מספיק! אני אציל את המצב עבורנו ואביא את הניצחון!”

“אני הסמכות בהגנה, ועוד יותר כשמדובר בכדורים אוויריים. זה היה בתוספת הזמן, יובה תקפה, כך שזה היה התפקיד שלי לומר – ‘זה חייב להסתיים עכשיו!'”

מראיין: מסי, ניימאר ופדרו יצאו להתקפה לאחר מכן. האם זה מפריע לך שבברצלונה רוב הדיון הוא על שחקני ההתקפה?

“לא, זה נורמלי. קשה יותר לתקוף היטב מאשר להגן.”

מראיין: למה?

“כי התוקף חייב להיות פעיל כל הזמן. זה שלוקח על עצמו. הוא צריך לכדרר ולקחת את היוזמה. כשחקן הגנה, אתה יכול לחכות, גם אם לזמן קצר, ואז להגיב. דרישת הפרופיל בהגנה היא קצת יותר קלה. אבל בסופו של דבר אנחנו קבוצה. זה חשוב להיות יחידה, החל מהשוער עד לחלוץ.”

מראיין: בבאיירן מינכן למשל, פרנץ בקנבאואר עדיין אומר שגרד מולר היה השחקן החשוב ביותר משום שהוא הבקיע את השערים. בהתבסס על ההיגיון הזה, אתה מסכים שאין שום דבר כמו מסי בבארסה, למרות כוכבים רבים בקבוצה?

“כמובן. אבל לא רק בגלל השערים אלא גם בגלל איך שהוא משפיע על המשחק, מושך את תשומת הלב, יוזם פעולות, יוצר מצבים לעצמו ולאחרים וכובש שערים.”

מראיין: האם מסי משחק בצורה יותר בוגרת ובשלה מעבר?

“אנחנו לא מדברים רק על השחקן הטוב בעולם, אלא גם על הטוב ביותר בהיסטוריה. אם אנחנו רוצים לזכות בתארים נוספים, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו עם מסי.”

מראיין: רק איתו?

“לא רק. קבוצה מוצלחת זקוקה ל’גיבורים’ בכל חלק מהמגרש, כמו שהיה בשנים האחרונות, למשל עם קרלס פויול בהגנה או צ’אבי בקישור. אבל מסי הוא פשוט ה-שחקן.”

מראיין: מסי היה חבר שלך גם בימי הלה-מאסיה. האם לפעמים אתם מדברים על זה: ‘היי, תראה מה השגנו?!’

“באותו זמן, החלום הראשוני וההתחלתי שלנו היה להגיע ולשחק בקבוצה הראשונה. זה לבד כבר היה חלום, כי עבורי, ברצלונה היא המועדון של החיים שלי! אבל אם אתה משיג את זה, אתה רוצה להמשיך לשחק שוב ושוב, ואז גם לזכות בתארים. ואחרי התואר הראשון אתה רוצה לזכות בזה שאחריו, וכן הלאה.”

מראיין: האם זה מוסיף אמוציות באופן קיצוני?

“זה נורמלי לרצות לנצח. אחרת, לא הייתי מתחיל להתחרות.”

מראיין: מה לגבי האמוציות בסופר-קאפ נגד אתלטיק, כאשר קיבלת כרטיס אדום בגומלין אחרי שצעקת על אחד מצוות השיפוט?

“לחץ, מתח. במקרה הזה, תסכול, כי זה הלך טוב עבור אתלטיק. לפעמים אתה מגיב באופן מוגזם.”

מראיין: הסופר-קאפ הספרדי בוזבז בהפסד לאתלטיק, וכתוצאה מכך, גם הסיכוי לסקסטה, אותה השגת ב-2009. כמה מריר זה היה?

“זה כואב, מאוד. ברצלונה תמיד רוצה לנצח, כמו שאנחנו השחקנים עושים – כמה שיותר, יותר טוב. אבל אנחנו לא רוצים להחמיץ גם את גביע העולם לקבוצות בדצמבר.”

מראיין: האם המילה בקבוצה עכשיו היא ‘עכשיו אנחנו רוצים להגן על תואר ליגת האלופות כמועדון הראשון בהיסטוריה’, יותר מתמיד?

“כמובן שאנחנו רוצים, וכמובן שיש לנו את ההזדמנות והאפשרות להשיג את זה, כי הרמה בקבוצה שלנו היא גבוהה מאוד. זו המטרה שלנו, אנחנו עובדים על זה.”

מראיין: גישת ה-“אנחנו רוצים להיות הראשונים” באמת נמצאת בתוך הקבוצה?

“כשאנחנו פוגשים את הפעם הראשונה בעונה החדשה, אנחנו תמיד אומרים את זה לעצמנו. אבל ברור שזה הולך להיות קשה מאוד, אחרת מישהו כבר היה עושה את זה. אנחנו צריכים להיות במיטבנו בסתיו ולספק בסיס ע”י עבודה, לא בדיבורים.”

מראיין: כולם מדברים על מסי, ניימאר, לואיס סוארס. את ההגנה של בארסה מזכירים רק כשדברים לא עובדים טוב כל כך.

“אתה צריך לקבל את זה. אנחנו לגמרי קבוצה התקפית, אז כולם מסתכלים על החלוצים. אבל אם התבוננת מקרוב, היית שם לב שעבדנו די טוב בהגנה. שמרנו על שער נקי במשחקים רבים, גם נגד יריבות חזקות אפילו.”

מראיין: לרוב ההגנה של בארסה בעיקר מקבלת ביקורות, כפי שקרה בתחילת העונה כאשר ספגתם 4 שערים ב-2 משחקים בשתי הסופר-קאפים נגד סביליה ואתלטיק. הקללה?

“אפשר לומר זאת. אבל זה נורמלי. זו צריכה להיות אינדיקציה לכך שאנחנו צריכים להיות יותר מרוכזים כקבוצה, אם אנחנו רוצים להגן על התארים שלנו.”

מראיין: העלית את הסטנדרטים שלך בעונה שעברה אחרי כמה קמפיינים די חלשים. אתה מסכים עם זה, גם?

“התמקדתי במיוחד בזה, אפילו מבחינה מנטלית גם. רציתי להציג קמפיין באיכות גבוהה. אבל גם נהניתי מהמאמץ הקבוצתי יוצא-הדופן. ושאר הקבוצה נהנתה מהמאמץ שלי, גם. בסופו של דבר, עם כל התארים, גם הייתי מרוצה מעצמי.”

מראיין: זה לא תמיד היה המקרה?

“כשחקנים, אנחנו לא רק מקצוענים אלא גם בני אדם. להישאר במקסימום במשך שנים זה קשה. היו מקרים שלא הייתי בכושר הטוב ביותר שלי, באחרים הייתי טוב יותר. אבל כשמדברים באופן כללי, הרמה שלי לאורך השנים הייתה טובה מאוד. תמיד הייתי שחקן פותח, המאמנים תמיד סמכו עליי. אני מאוד גאה על כך.”

מראיין: כשחקן צעיר, הם קראו לך “פיקנבאואר”, בהתייחסות לפרנץ בקנבאואר. האם אתה גאה בזה?

“הציבור תמיד מחפש השוואות וכינויים. זה שהם קישרו אותי כ”כ מוקדם עם אגדה כזו זה כבוד, אבל בוא נהיה כנים, לכל אחד יש את סגנון המשחק שלו. בקנבאואר פעל יותר בהתקפה ויותר כסוג של פליימייקר אחורי ממה שאני עושה כשחקן הגנה, למרות שגם אני עושה את זה מספיק פעמים.”

מראיין: אבל אפשר לראות אותך מתחיל את המשחק של הקבוצה וההתקפות מאחור לעתים קרובות יותר ממה שאתה מתאר על עצמך עכשיו.

“הכדורגל מפותח יותר, זה נכון. אבל בסופו של דבר אני שחקן הגנה, אני מתמקד בזה.”

מראיין: מה הם הדברים ששחקן הגנה צריך לעשות כדי להיחשב ברמה-עולמית?

“תיקולים, נגיחות, מיקום – כל אלה ברמה הגבוהה ביותר. ככה זה היה בעבר. אבל בימינו זה לא מספיק. בלם צריך לדעת להתמודד עם הכדור ולשלוט בו כהוגן, הוא צריך ליזום מהלכים ומצבים, ובמקרה הטוב ביותר, גם להתקיף. אתה צריך אינטליגנציית משחק בשביל זה, אתה צריך לקרוא את המשחק.”

מראיין: מי הם השחקנים שאפשר לדבר עליהם ברמה כזו?

“סרחיו ראמוס, פפה, ג’ון טרי, תיאגו סילבה – כל אחד בדרכו, אבל במשך שנים רבות. גם ג’רום בואטנג שייך לטופ, ללא ספק. כמו גם חאבייר מסצ’ראנו.”

מראיין: בעונה שעברה, שיבחת את מארק-אנדרה טר שטגן כמה פעמים. מה החוזקה שלו?

“הוא משרה ביטחון וגורם לקבוצה להרגיש נוח. הנוכחות שלו מרגיעה; הוא מטפל בכדור בצורה מבריקה עם הרגליים. אני חושב שהוא יהיה בבארסה לשנים רבות.”

מראיין: כראש ההגנה, מבחינה פסיכולוגית זה היה קשה עבור לשחק כאשר יש מאחוריך שוער חדש וצעיר שלא שיחק שבועות בגלל הרוטציה?

“בכלל לא. הגיל לא משנה אם מישהו שחקן טוב.”

מראיין: האם אי פעם חשבת שאיבן ראקיטיץ’ יתאים ויסתגל כ”כ במהירות לבארסה?

“הוא מקצוען עם איי קיו כדורגלני גבוה. זה עוזר להסתגל מהר מאוד לדברים שהמאמן שלו דורש ממנו – כפליימייקר או כמוסר. הוא גדול, חזק מבחינה פיזית, בעל טכניקה טובה. הוא שחקן מאוד שלם.”

מראיין: אומרים שיש לך הימור עם חברי הקבוצה על היריבה הבאה של ברצלונה בליגת האלופות. זה נכון?

“רוב הזמן אנחנו עושים הימור בקיץ על איזו קבוצות הולכות לשרוד את שלב הבתים, רק בשביל הכיף, 20 יורו לכל היותר. ואז כולנו צופים בהגרלה בחדר ההלבשה, מול הטלוויזיה.”

מראיין: איזה קבוצות מסוימות אתה מעדיף שלא לפגוש בהמשך, או שזה לא משנה מאחר שאתם האלופים המכהנים?

“אתה צריך לשם לב לכולם. אני יודע על מה אני מדבר, כי כשהייתי במנצ’סטר יונייטד, לא שרדנו את שלב הבתים שנתיים לפני הזכייה ב-2008. אבל אנחנו סומכים על היכולות והאיכויות שלנו.”

מראיין: גרמניה, אלופת העולם הנוכחית, שלחה גם את וולפסבורג ומנשנגלדבאך – שתי קבוצות עם מעט מאוד ניסיון, אם בכלל.

“אני באמת מרוצה שמועדון מסורתי כמו גלדבאך לוקח חלק. אם כבר מדברים, אני באופן אישי מאוד מחבב את בורוסיה דורטמונד.”

מראיין: למה?

“בעיקר בגלל האוהדים שלהם והאיצטדיון הנפלא. אני אשמח לשחק שם מתישהו.”

מראיין: יש דיון בגרמניה – מועדונים מסורתיים הם בצד אחד ומועדונים חדשים, שמגובים ע”י חברות, בצד השני. איך אתה רואה את זה?

“אישית, אני מעדיף מועדונים מסורתיים. אבל אל תבין אותי לא נכון, אין לי שום דבר נגד המועדונים החדשים האלה. הם זכו במקום שלהם פה במונחים ספורטיביים, בדרך נכונה. אני אתחרה נגדם עם אותו כבוד שיש לי למועדונים אגדיים. הכי הרבה שאפשר.”

מראיין: כנער, הצטרפת למועדון אגדי אחד – מנצ’סטר יונייטד. אחרי שחזרת לברצלונה ב-2008 אמרת שזה היה ‘הרגע היפה ביותר בקריירה שלי, יותר יפה מהזכייה בליגת האלופות עם יונייטד’. זה אומר הכל על מערכת היחסים שלך עם בארסה, נכון?

“כן, החזרה הייתה הצעד החשוב ביותר בקריירה שלי. כשעזבתי את בארסה, חשבתי שלא אוכל לחזור.”

מראיין: מה למדת במנצ’סטר?

“זה היה מבריק בחדר ההלבשה מההתחלה, גם אם רציתי לשחק יותר. אבל היה להם קבוצה מדהימה עם רוני, ואן ניסטלרוי, כריסטיאנו רונאלדו. בהגנה, לא היה כמעט דרך לעקוף את ריו פרדיננד ונמניה וידיץ’.”

מראיין: האם היו לך כמה מודלים לחיקוי כשחקן צעיר?

“רונאלדו קומאן ופרננדו היירו. תמיד חשבתי על מה הייתי עושה אם הייתי בסיטואציה שלהם. כמובן בבארסה הסתכלתי מקרוב על קרלס פויול ורפא מארקס.”

מראיין: כשהיית בן 12, המאמן של בארסה אז, לואי ואן חאל, הוריד אותך למטה והלחיץ והכניס אותך לשוק עם המילים: ‘עם הסרבול הזה, אתה אף פעם לא הולך להיות שחקן הגנה בבארסה’. חוויה מכוננת?

“הוא היה מאוד מרשים. מאמן קפדן מאוד, גם מחוספס. הוא יורד עם האידיאלים שלו במידת הצורך. אבל ההצלחה מוכיחה שהוא צודק.”

מראיין: מה פפ גווארדיולה נתן לך?

“אף פעם לא חשבתי שאשחק מיד כשהגעתי ממנצ’סטר. אבל הוא סמך עליי, גווארדיולה הוא המאמן הכי טוב שיש. הוא מנתח כדורגל כמו שאף אחד אחר לא עושה, הוא תמיד התמקד בלהפוך את הקבוצה שלו לטובה יותר.”

מראיין: בסופו של דבר נראה ששני הצדדים (בארסה ובאיירן) הורידו אחד את השני למטה. הניצחון בחצי הגמר נגדם בעונה שעברה היה סוג של נקמה?

“אפילו לא קצת. בסיבובים האחרונים אתה תמיד הולך לפגוש ‘מכרים ותיקים’, הדו-קרב הזה היה חייב לקרות ביום מן הימים.”

מראיין: הקמת חברת משחקים. התשוקה החדשה שלך?

“תמיד אהבתי לשחק עם או נגד חברים. משחקי סימולציה, משחקי מנג’ר, דברים כאלה. אז הקמתי חברה. זה הולך די טוב, אני באמת מטפל בזה, וב”גולדן מנג’ר” הקמנו את המשחק שלנו.”

מראיין: האם המשרד הזה חושף את איש העסקים החדש, לאחר שהקריירה שלך תסתיים – או שאנחנו הולכים לראות אותך כמאמן יום אחד?

“לא חשבתי על זה עדיין. כרגע אני רק סוג של מאמן במשחק המנג’ר שלי. מי יודע אם זה יעבוד בחיים האמיתיים?

מראיין: דבר שלא הסתדר – אתה הופך לקפטן הרביעי של הקבוצה. מאוכזב?

“הקבוצה הצביעה לחאבייר מסצ’ראנו. זו ההחלטה של השחקנים ואני מכבד אותה.”

מראיין: אותנטי. האם אתה מרגיש בדרך זו כאשר אתה מתגרה בריאל מדריד בחגיגות תואר?

“רוב הזמן יש יותר יותר מדי חשיבה על מה שיכול להתפתח מהצהרה אחת. זה חשוב שאתה מרגיש בסדר עם מה שאתה אומר, לא עם מה שמתפתח מזה. אתה לא יכול לשלוט בזה בכל מקרה.”

מראיין: אתה נחשב כ’בובה’ של הברסלוניסמו. עד כמה חשוב לך שבארסה מעל ריאל מדריד? או שזה בעיקר על תארים?

“היריבות היא קבועה, אבל בתנאים ספורטיביים, זה שם במשך שנים רבות וזה משהו ענק. אני תמיד הסתכלתי על עצמי כקולה, כאחד מבארסה. אני רוצה לזכות בתארים עבור בארסה ועצמי. זה הכל.”

מראיין: אבל אתה תסיים את הקריירה שלך בקולומביה – אולי זה מה שהחברה שלך שאקירה רוצה?

“(צוחק). לא, היא לא לוחצת עליי. מותר לי לסיים את הקריירה שלי בבארסה.”

שי

חי ונושם בלאוגרנה מאז 1991. הקים את ״בארסה מאניה״ כפרויקט צד בתיכון, והשאר היסטוריה.

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023