ראיית משחק במספרים

ניסיון להגיע לתובנות לגבי ראיית המשחק של מסי על בסיס נתונים סטטיסטיים מהשנים האחרונות

לרוב סטטיסטיקות לא נותנות תובנות מוצלחות לגבי יכולות כדורגל מסוימות. לפעמים הן די ישירות ולפעמים הן צריכות הקשר חזק כדי לא להטעות. היבט ספציפי אחד שלא קל לאפיין במונחים סטטיסטיים הוא ראיית משחק והיכולת של שחקן לבנות משחק, יכולת בה לאו מסי “מוכשר” במיוחד. בהמשך, כתרגום לפוסט הנפלא הזה, נראה כמה תובנות סטטיסטיות שאולי ישפכו אור על כמה ראיית המשחק שלו טובה ואיך היא בהשוואה לשחקנים אחרים.

בהתבסס על כל הנתונים שזמינים היום בכדורגל, אלו שנותנים מידע לגבי בניית משחק משתמשים ב”יצירת מצבים” כפרמטר המרכזי. לגבי ראיית משחק, משתמשים ב”כדורי עומק”. “כדור עומק” מוגדר כ”נסיון מסירה בין שחקני היריבה בקו ההגנה שלהם במטרה למצוא חבר לקבוצה שפורץ דרכם (רץ דרכם לעבר השער)”. דוגמה ניתן לראות בתמונה הבאה:

לכן, שילוב של יצירת מצבים וכדורי עומק נותן לנו תמונה לא רעה לגבי ראיית המשחק והיכולת שלו ליצור מצבים לחבריו לקבוצה.

ראוי לשים לב שהמספר הכולל של יצירת מצבים לא בהכרח מודד את יכולת עשיית המשחק או ראיית המשחק של שחקן, שהרי הרבה מצבים נוצרים על ידי מסירה “פשוטה” ששחקנים מחליפים ליד השער או בקרנות, מצבים נייחים וכך הלאה.

בשני התרשימים האלה אפשר לראות את כמות המצבים שנוצרו בכללי ובכדורי עומק, בליגה ובליגת האלופות, החל מתחילת עונת 2009/10. מסי במקום הראשון בשני התרשימים, וזה עדיין לא מספיק כדי להצדיק את ראיית המשחק הנפלאה שלו, שאנו עדים לה כבר שנים. אפשר לראות זאת טוב יותר אם מסתכלים על מספר המצבים שנוצרו במצבי עומק, נתון בו מסי רחוק מאוד מכל היתר.

מלבד זה שהם עוזרים למדוד את ראיית המשחק ואת היכולת של השחקן לשבור את קווי ההגנה, כדורי העומק מהווים גם אינדיקציה על יצירת מצבים מוצלחים יותר עבור החברים לקבוצה. אפשר לראות זאת בתרשים כאן: המצבים שמסי יוצר בכדורי עומק מסתיימים בשער בתדירות כמעט כפולה בהשוואה לכל יתר המצבים, משמע מדובר במצבים שקל יותר להמיר לשערים.

על מנת לתת עוד תובנות לגבי כמה ראיית המשחק של מסי (וגם של עוד שחקנים), וכדי לקחת בחשבון ששחקנים שונים שיחקו מספר שונה של דקות בכל המסגרות, מגיעים התרשימים הבאים. התרשימים הבאים מראים את היחס בין סך כל המצבים שנוצרו והמצבים שנוצרו על ידי כדור עומק בליגה הספרדית ובליגת האלופות, במספרים מוחלטים ובתרגום ל”פר 90 דקות של משחק”:

בליגה הספרדית:



בליגת האלופות:



באמת שאין הרבה מקום לוויכוח. מסי שולט ביד רמה גם במונחים מוחלטים וגם במונחים יחסיים. בהחלט יש קרדיט גם לשחקנים אחרים, במיוחד פרנצ’סקו טוטי ואנדריי ארשאבין, אם כי כמות המצבים שיצרו בכדורי עומק לא מייצגת סטטיסטית היטב, שכן הם מתייחסים למספר קטן יחסי של מצבים שנוצרו.

להרבה מהשחקנים שמופיעים בתרשימים יש נטייה חזקה למסור הרבה כדורי עומק: צ’אבי, אינייסטה, רובן, איימאר, ססק פברגאס, אוזיל, רייס, נוליטו וכו’. נראה שדי מאריה ממוקם הכי קרוב למסי בהיבט הזה של המשחק.

עובדה אחת שמגבירה את מעמדו של מסי בהיבט הזה היא שהוא, בניגוד לכל השחקנים בפסקה הקודמת, לרוב יהיה זה שבכלל מקבל את המסירות האלה (והוא גם הכובש הטוב מבינם ללא ספק) – מסי משחק באופן עקבי בהתקפה ובמשך שנים היה ה”חלוץ”. אם כן, אפשר לצפות למספרים אפילו גבוהים יותר מצדו של מסי אם ימקד את המשחק שלו יותר ביצירת מצבים ופחות בסיומת. אולי זה איך העתיד של מסי ייראה באמת.

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023