אין אף אחד שיערער על חשיבות הניצחון אמש, ניצחון סופר חשוב ופער של 3.5 שיכול להיות עוד מעט 6.5 טפו, טפו, טפו. אני חושב שגם היכולת של הקבוצה לעשות רמונטדה מול 11 שחקנים של אתלטיקו גם ראויה לשבח, ולא מעט אוהדים מתעלמים מכך.
שיחקנו נגד קבוצה מעולה, שבהמשך למה שמאלאגה ובילבאו עשו – לחצה אותנו מעולה גבוה. זוהי תבנית שבוודאות נמשיך לראות במהלך העונה מול כל מאמן ברמה ראויה. זה לא סתם לחץ של התפרעות, אלא לחץ מדויק מאוד. אחד הדברים הבודדים שרביבו שם אליהם לב בשידור אמש וציין אותם זאת היכולת של אתלטיקו לנוע כמקשה אחת לכיוון הכדור, וזה היה מעורר התפעלות, שימו לב לצפיפות:
מה שהציק לי ואני מניח שזה הציק לעוד – היה הסירוב של הקבוצה לסיים את המשחק עם השלישי. אז אתלטיקו מגנה מצוין, אבל אנחנו עדיין ביתרון של פאקינג 2 שחקנים. היה סנדרום ריפיון בנוהל של בארסה ואני לא יודע איך ברחנו מהתסריט הקלאסי של קרן בדקה ה-90 ושער שיויון.