מדי פעם אחרי מאניטה כזאת או אחרת נשאלת השאלה האם זאת הייתה בארסה? או חולשת היריבה. האמת? אחרי הזוועתון שראינו בגרנאדה, בארסה שיפרה את החדות ובעיקר את החשק, בעיקר אצל ליאו מסי. משם, למיורקה, יריבת פח בקנה מידה לא הגיוני, לא היה סיכוי.
יריבות אחרות, כמו אחת לפני כשבוע, נלחמו והקיזו דם בקאמפ נואו. הפנדל של מסי הוציא למיורקה את כל החשק, ומשם ראינו גוויה שבארסה לא התקשתה לבצע בה נקרופיליה למתקדמים, גם עם ראש בלטה כמו קייטע כקשר יצירתי (פחחח), ובלי שלישית מהנדסים, חלקה ביציע, וחלקה עושה “נחשים” עם פינטו.
ליאו מסי, עם שלושער, הכי מהיר שלו, והשלישי הכי מהיר בהיסטוריה של בארסה (אטו עדיין הכי מהיר), רחוק רק שער אחד מה-200 שלו במדי בארסה. תשובה קטנטנה לאלה שאמרו שהוא כלום בלי צ’אבי ואינייסטה. ויקטור ואלדס, רחוק 37 דקות משיא המועדון של פאפא ריינה בשמירה על רשת נקייה. לא רע.
איציק קוואנקה, הילד משכונת התקווה, עם שער בכורה נהדר שהוא לא ישכח, נהנה מדקות החסד עד לחזרה של אלכסיס ופדרו. ראינו גם דקות בכורה מג’רארד דאולפאו, ובשביל בן 17 בהופעת בתולין בקאמפ נואו, העיקר שהוא לא עשה במכנסיים.
דוד וייה בתקופה רעה, זה לא סוד. אמש עם בקושי 10 נגיעות בכדור, נבלע בעמדת ה’9′, החמיץ מול אוואט ובעיקר נראה כמו רוח.
לא נבכה יותר מדי על קייטע, השיבוץ שלו כקשר 50-50 הוא האתנחתא הקומית של השבוע 🙂
וכמובן, איזה גולאסו של דני אלבס. בננה שלא ראינו בקאמפ נואו הרבה, הרבה זמן. מועמד לא רע לשער העונה.
הטוב: מאניטה.
הרע: לא מספיק בשביל מקום ראשון.
המכוער: המסרים התת הכרתיים שמעבירים בערוץ הספורט בזמן השידור. לא יאומן שאוחנה מקבל כסף על הקישקושים שלו בשידור.
ההרכב:
ואלדס (6 לא נגע בכדור).
דני אלבס (7), מסצ’ראנו (7), אבידאל (7).
תיאגו (7), בוסקטס (6), קייטע (4), אדריאנו (7).
קוואנקה (7), מסי (8), וייה (4).
חילופים: פיקה (6), פויול (6), דאופלאו (5).
80,635 צופים בקאמפ נואו. כמה מתוכם ישראלים? המון.