יעוז אחרי קלאסיקו מהאגדות:
- סליחה ראפיניה, סליחה, סליחה ועוד פעם סליחה. נכון, רציתי מאוד לראות אותך הולך. נכון, הייתי מאלה שקרעו אותך, הרבה פעמים (אז) בצדק, נכון, אולי אין לך את הדריבל של ניימאר או את הקסם של רונאלדיניו. אבל איזה גבר אתה. גבר שבגברים, אריה עם לב של אלוף. לכל שחקן יש את התפקיד שלו בהיסטוריה, בעיקר לשחקן גדול, וראפיניה הוא שחקן שפשוט עושה את הקבוצה שלידו טובה יותר. הוא מתאבד בהגנה, הוא נלחם בהתקפה והדובדבן, הוא פשוט מנצל מצבים במשחקים גדולים. וזה כבר לא משחק אחד או שניים, הוא מופיע לכל משחק גדול, כמו שעון. שוויצרי, לא ברזילאי.. אז תודה ראפיניה, Valeu, campeão!, כלומר תודה אלוף שלנו. זכינו בך, אתה בפנתיאון!
- ותודה לפליק. נכון, המכונה שלו לא מושלמת כמו זאת של פפ נגיד. ההגנה לפעמים נראית כמו ההגנה של הפועל בני עייש ביום רע, החילופים לפעמים מוזרים, אבל האיש הזה יודע לעשות דבר אחד שמעטים יודעים לעשות כל כך טוב – לנצח משחקים! בסוף צ׳אבי אלונסו אולי טקטיקן טוב ממנו, פפ בוודאי, אבל הגרמני הוא רוצח שקט. הוא פשוט מביא תוצאות וזה משהו שמאפשר לנו לחלום הכי רחוק שאפשר. כן, עד הגביע עם האוזניים הגדולות.
- ותודה דקו, כן כן, דקו. תודה על ז׳ואן גרסיה. נכון אמרנו שאתה מנהל ספורטיבי רע, בשיא אתה נראה מנהל ספורטיבי בינוני. אבל ז׳ואן גרסיה הוא החתמה בול וזה שוער שמביא אליפות. צריך ביצים לא קטנות בשביל לקחת סמל כמו טר שטגן ובלי חוכמות להראות לו את הדרך החוצה. זה לא תמיד יפה, לא תמיד נעים, אבל זה מה שמביא תארים. רק תחשבו על כל שוער אחר בדקה האחרונה שם עם ההזדמנויות של ריאל. ותודה לך שהתעקשת על ראפיניה ויודעים מה, תודה גם על רוני ברדאג׳י. הוא לא שיחק היום, אבל איזה כוכב הביא לנו דקו בגרושים. אובריגדו חבר.
- ותודה ז׳ואן גרסיה. פעם ראשונה בגמר גדול, תואר ראשון למעשה לשוער הקטלוני הצעיר. ואיזה תואר ואיזו הצגה של שוערות. דה לה פאונטה יכול מצידי לקחת אותו או לא לקחת אותו, זו בעיה שלו. לנו ברור דבר אחד, יש לנו את השוער הטוב בעולם והוא שלנו להרבה שנים. ואם דה לה פאונטה לא רוצה, שילך לאכול חאמון. בעיה שלו.
- ותודה לאפורטה. כן כן. הנשיא שלנו, שקיבל מברתומיאו הנחש ירושה שלידה הירושה שהאייתולות ישאירו באיראן היא מופת. אז נכון, היו טעויות בדרך. נכון, עד עכשיו, ואנחנו בפאקינג 2026 ואין פייר פליי. אבל גם לאפורטה עושה את הדבר שהוא עושה הכי טוב מכולם, לקחת את בארסה לצמרת העולמית. ועל זה, עם כל האשפה שהשאירו לו, מגיעה לו חתיכת תודה ענקית.
- ותודה גם לאריק גרסיה. האיש, לא יעזור, הוא בלם בינוני. לא מהיר מספיק, לא אתלט מספיק ומול החיות של ריאל זה לא מספיק. אבל איזו מלחמה הוא נתן, איזו הקרבה. האיש שם כל משחק, נותן גוף, נותן נשמה. כל קבוצה צריכה אריק גרסיה משלה. לא יודע אם בתפקיד הבכיר שפליק נותן לו, אבל בטוח שכל קבוצה צריכה אריק.
- ותודה פדרי, איזה עוגן צמח לנו במרכז. כבר 6 שנים הקנרי הזה אצלנו ומדהים שהוא רק בן 23. עוגן, בהגנה, בהתקפה, במנהיגות, במסירות הקריטיות כשצריך אותן. תודה פדרי, כולו מטר שבעים שכולל בתוכו צ׳אבי, אינייסטה וגם קצת מסי.
- ותודה ענקית לקבוצה שלנו, וכן, לא הזכרתי את כולם, את לבה שכבש, את פרנקי שנתן נשמה עד להרחקה, את לאמין שנלחם וכוסח כמו מראדונה בשנות השמונים ועוד ועוד ועוד. בסוף זה נצחון שלישי בגמר על מדריד, לא אירוע שרואים כל יום, גם לא כל שנה. תודה ענקית בארסה וכמו שאומרים אצלנו בעדה, ויסקה בארסה. תמיד!
