מארק אנדרה טר שטגן

מארק אנדרה טר שטגן נולד ב-30 באפריל 1992, בעיר הקטנה מנשנגלדבך לזוג הורים גרמני עם שורשים הולנדיים רחוקים. כבר בגיל 5 נשלח מארק הקטן לאקדמייה של בורוסיה מנשנגלדבך, ובחלוף השנים ראשי המועדון הבינו שצומח להם משהו מיוחד. טר שטגן עבר בכל מחלקות הנוער של המועדון וזה היה רק עניין של זמן עד שיקבל את ההזדמנות בקבוצה הבוגרת.

בינתיים, השוער הצעיר עבר בנבחרות הצעירות של גרמניה ולא הפסיק להרשים. הוא זכה באליפות אירופה U17 תוך תצוגת שוערות אדירה לאורך הטורניר, מה שזיכה אותה במדליית הברונזה ע”ש פריץ וולטר – פרס שניתן ע”י ההתאחדות הגרמנית לכדורגלנים גרמנים צעירים. שנתיים לאחר מכן, בגיל 19 טר שטגן כבר קיבל את מדליית הזהב.

עונת 2010/11 הייתה נקודת מפנה בקריירה של השוער הצעיר. טר שטגן כבר ביסס לעצמו מעמד והיה על תקן כוכב בקבוצת המילואים של מנשנגלדבך, לכן קרה לעיתים תכופות שהוא קיבל את הזימון לקבוצה הבוגרת, בינתיים רק לספסל. במקביל, הקבוצה הבוגרת עברה עונה איומה. 16 נקודות מ-22 המחזורים הראשונים הובילו לפיטוריו של המאמן מיכאל פרונצק והחלפתו בלוסיין פארווה, שלימים שינה מקצה אל קצה את יכולת הקבוצה ונותר מאמנה עד היום.

כאמור, הקבוצה החלה להשיג תוצאות טובות בהרבה, אך נותרה עם בעייה מרכזית אחת – השוער הראשון, לוגאן ביילי הבלגי, שעבר עונה רעה ולצד מספר משחקים מצויינים, ברוב המוחלט של המשחקים הוא הרבה לפשל, לא הציל את הקבוצה והשרה אי שקט בהגנה. האוהדים איבדו את הסבלנות, יצאו נגד השוער הבלגי וקראו בעד הרכבתו של טר שטגן בשער. פארווה, המאמן הטרי, בחר להקשיב לביקורות האוהדים ונתן את המפתחות לשוער הצעיר.

10 באפריל 2011, היום בו ביילי הותיק ירד לספסל וטר שטגן, ילד בן 18, עלה בהרכב הראשון להופעת בכורה בקבוצה הבוגרת אליה חלם להגיע כל חייו. בורוסיה ניצחה באותו משחק 1-5 את קלן, טר שטגן סיפק משחק יוצא מן הכלל, קנה את לב האוהדים והמשיך להיות השוער הראשון עד סוף העונה. עוד נקודת ציון גדולה בקריירה שלו היא ה-23 באפריל 2011, גלדבך התארחה אצל דורטמונד (אלופת הבונדסליגה באותה עונה) בישורת האחרונה של העונה בה הקבוצה נלחמה נגד הירידה.

מנשנגלדבך ניצחה 0-1 גדול הרבה בזכות טר שטגן עם הופעה הירואית, שמנע כל מצב כיבוש של דורטמונד ונעל את השער באותו יום. בארבעה מתוך חמשת המשחקים הנותרים של העונה השוער שמר על רשת נקייה והיה אחד הגורמים העיקריים לכך שמנשנגלדבך ניצלה בסופו של דבר מירידה.

בעונה הבאה, עונת 2011/12, טר שטגן תפס את אפודת השוער הראשון הבלעדית. גלדבך השאילה את השוער הקודם ביילי לקבוצה שוייצרית וחתמה עם טר שטגן על חוזה חדש ומשודרג עד 2015. אותה עונה הייתה העונה הטובה ביותר של השוער הצעיר עד כה. בגיל 19, כשהוא עדיין לא קרוב אפילו למימוש הפוטנציאל המלא שלו, טר שטגן הפך לבורג חשוב מאין כמוהו במנשנגלדבך ולאחד השוערים הכי טובים בגרמניה. הוא ומרקו רויס הובילו את גלדבך לעונה היסטורית שבה סיימה הקבוצה במקום הרביעי המוביל למוקדמות ליגת האלופות, בעוד היא ספגה רק 24 שערים – יובנטוס ובאיירן מינכן הן היחידות שספגו פחות ממנה באותה עונה מבין הליגות הבכירות.

אתלטי, מופלא ובעל אינסטינקטים חייתיים, השוער הצעיר עקף אפילו את מנואל נוייר, שוערה של באיירן מינכן ונבחרת גרמניה, באחוזי ההצלות שלו למשחק. הדבר לא חמק מיוגי לב שהחליט לזמן את טר שטגן לסגל המורחב למשחקי הידידות לפני יורו 2012. “מדהים שלשוער כל כך צעיר יש קור רוח ונוכחות אמיתית בשער”, אמר מאמן הנבחרת. כבר מגיל 16 טר שטגן שיחק בכל הנבחרות הצעירות של גרמניה, והנה מגיעה ההזדמנות הגדולה בנבחרת הבוגרת. אך הבכורה לא הלכה כמתוכנן; גרמניה הפסידה 5-3 לשוויץ, השוער הצעיר היה אשם באחד מהשערים ולבסוף לא זומן לאליפות אירופה.

שלושה חודשים לאחר מכן, גרמניה שיחקה נגד ארגנטינה למשחק ידידות מסקרן. בדקה ה-30 רוברט זיילר הכשיל ברחבה את חוסה סוסה, קיבל אדום ישיר וטר שטגן נאלץ לעמוד בין הקורות במקומו. כבר ברגע שנכנס, טר שטגן הדהים את הקהל כשעצר את הפנדל שבעט לא אחר מאשר לאו מסי (לינק לסרטון). אך משם הדברים לא הלכו כמו שצריך, גרמניה הפקירה את ההגנה ולבסוף הפסידה 3-1.

שטגן והטעויות

חשבתם שעם עזיבתו של ואלדס הוילדוסים המפורסמים ייגמרו? כנראה שלא. על אף יכולתו המצויינת בין הקורות, טר שטגן לוקה לפעמים בחוסר ריכוז וזה עלה לו בשערים לא פעם ולא פעמיים. בינואר 2013 מנשנגלדבך קיימה משחק ידידות נגד המבורג וסיימה איתה ב2-2 אחרי שכדור שננגח אל עבר טר שטגן עבר לו בין הידיים ונכנס לשער (לינק לסרטון).

במשחק השלישי במדי הנבחרת הבוגרת שהתקיים ביוני 2013, גרמניה הפסידה 4-3 אך הרגע של המשחק היה השער העצמי ההזוי שספג טר שטגן. 9 חודשים עוברים והשוער הצעיר משחזר את אותה טעות בדיוק (!) – משחק ליגה נגד בראונשוויג, שוב שחקן הגנה מחזיר לטר שטגן כדור פשוט, שמסתבך לו ברגליים ומתורגם לשער עצמי אומלל.

הפרידה ממנשנגלדבך

ברגע שנודע לבארסה על עזיבתו של ואלדס, טר שטגן, יחד עם המון שוערים נוספים, קושר מיד לברצלונה. בקיץ 2013 כבר התחילו השיחות האמיתיות בין המועדונים, וב-6 בינואר הנהלת גלדבך הודיעה על עזיבתו של טר שטגן בקיץ, בינתיים ללא אזכור שמה של בארסה. אך ההסכם בין שני המועדונים נחתם עוד אז, וב-19 במאי 2014 בארסה הודיעה רשמית על רכישתו של השוער.

כך, אחרי 126 משחקים בקבוצה הבוגרת ושלוש עונות מלאות ככוכב של הקבוצה והנשמה שלה, טר שטגן החליט לעזוב את מנשנגלדבך, מועדון בו היה יקיר האוהדים ודמות עוצמתית בשבילם. ב-2012 כאשר נאבד כלבו של השוער, מאות אוהדים יצאו במסע חיפושים ברחבי העיר אחרי הכלב עד שמצאו אותו לבסוף. זוהי דוגמה מיני רבות לכך שהאהבה הגדולה לכוכב הצעיר לא ידעה גבולות. האוהדים אמנם התאכזבו מהחלטתו לעזוב אך הבינו אותה, ודאגו לעשות לו פרידה מיוחדת במינה.

במשחק הבית האחרון שלו, טר שטגן קיבל מזכרת מהמועדון, עשה סיבוב פרידה באיצטדיון וזכה בפעם האחרונה לתשואות האוהדים. השוער הצעיר נפרד בדמעות מהמועדון שטיפח אותו כל חייו. “יישארו לי זכרונות רבים ממנשנגלדבך. התחלתי לשחק כאן כדורגל וחוויתי כאן הכל, גם כמה רגעים קשים. תמיד נתתי מעצמי את הטוב ביותר עבור בורוסיה”, סיפר לאחר מכן בראיון. “האירוע החשוב ביותר עבורי ועבור המועדון ייזכר בהחלט כניצחון על בוכום בפלייאוף הירידה. היינו מלאי אופוריה ובעונה שלאחר מכן כבר סיימנו בקצה העליון של הבונדסליגה. היה גם נחמד לעבוד בדרך שלי דרך כל קבוצות הנוער. קיבלתי כאן חינוך טוב ותמיד אשאר אוהד גלדבך. יחד עם זאת, עכשיו אני מסתכל קדימה לעתיד.”

טר שטגן בברצלונה

בצמד העונות הראשונות שלו, טר שטגן שיחק בעיקר בליגת האלופות ובגביע. בעונתו הראשונה היה בורג חשוב בזכייה באליפות אירופה עם הצגות נגד באיירן מינכן והצלות נהדרות בגמר נגד יובנטוס. עם תחילת עונת 15/16 נכנס לנעליים של קלאודיו בראבו הפצוע גם בליגה, אולם רצף משחקים לא מספיק טוב העלה אותו על המוקד. סיום העונה היה טוב יחסית מבחינתו עם הופעות טובות בגביע והופעה מעולה בגמר הגביע נגד סביליה.

בעונה הקרובה אמור להיות השוער הראשון של הקבוצה.

סה״כ תארים: 7

אליפות (2): 2014/2015, 2015/2016.
גביע המלך (2): 2014/2015, 2015/2016.
ליגת האלופות (1): 2014/2015.
הסופר קאפ האירופי (1): 2015.
אליפות העולם לקבוצות (1): 2015.