משחק מוזר מאוד ובעיקר מפוזר של בארסה. ההתנהלות שלו מאוד הזכירה לי משחק חוץ דווקא, כי בדרך כלל העונה בבית אנחנו רואים משחק הרבה יותר רגוע ושליו. סביליה אמנם מיעטה להגיע למצבים נוחים, אבל הם כן ערערו את הסדר והשליטה שאנחנו רגילים לראות במשחקים בקאמפ נואו, בטח ביתרון שער, וככל שהדקות עברו כך הבעיטה בדלי נראיתה קרובה יותר מתמיד. לשמחתנו הרבה בארסה הצליחה לשרוד את המותחן הקטן בקרנות הסיום והנקודות נכנסו לכיס שלנו. יתרון 8 על אתלטיקו מדריד ו-12 על ריאל מדריד ערב המחזור ה-27. אני מרגיש שהפורום אדיש עד כה כי זה “רק ניצחון על סביליה בקאמפ נואו”, אבל חברים, הניצחון אתמול היה רחוק מלהיות מובטח. נכנסנו לפיגור מוקדם, תסריט הבלהות הקבוע, מול קבוצה שנמצאת במקום החמישי – ממש לא איזו קבוצת תחתית כמו אייבאר שגונבת גול מקרי בקאמפ נואו וחוגגת היסטוריה. במקום לאבד נקודות ולאפשר לאתלטיקו להתקרב אלינו, השחקנים עשו את עבודתם והתקדמו צעד משמעותי לעבר האליפות. פייר, אני מתרגש.
מאוד לא אהבתי את התפקוד של ההתקפה שלנו, מהקישור ומעלה. סרג’י רוברטו וארדה טוראן במשחק בינוני ואפור מאוד, לא נתנו את הברק הנחוץ, לא ראיתי שיתוף פעולה פורה שלהם עם בוסקטס ועם שלישיית MSN וזה מאוד מאכזב. המשחק הזה של ארדה מצטרף גם למשחק המאכזב בלאס פאלמס. אני מאוד אוהב את ארדה והמשחקים הראשונים שלו אצלנו היו מלהיבים. נראה שהוא קצת לא מוצא את עצמו. כדאי שיעשה את זה מהר כי הוא שחקן חשוב מאוד לרוטציה. בינתיים מצטייר שכמו של-MSN אין שום דבר שקרוב לתחליף, כך גם לעבודה המצוינת של אינייסטה וראקיטיץ’ (ובוסקטס), שמצאו את הקצב המתאים העונה – שילוב של תרומה התקפית והגנתית – אין תחליף ראוי. שוב, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית. אני עוד נותן לארדה ימי חסד. סרג’י רוברטו עדיין בתקן שחקן צעיר, וההתנדנדות בין כל העמדות לא מקלה עליו. מותר שיהיו לו ימים פחות טובים, ולפחות זה לא דומה לקריסה במשחקי החוץ נגד סלטה ובילבאו בפתיחת העונה.
מה נסגר עם ניימאר? התרומה שלו למשחק ההתקפה צנחה משמעותית בשבועיים האחרונים. מבחינת המספרים – שער ובישול. השער בדחיקה מול לאס פאלמס והבישול במתפרצת נגד ארסנל. מזל שלא בעט גם את זה, אולי היה מחמיץ. גם אתמול החמיץ קצת ברשלנות את המצב שלו. בשנה שעברה הוא חווה עונה נהדרת בעיקר כרגל מסיימת, משהו נחוץ מאוד כשלצדו משחקים שחקנים שיודעים לפרגן ולייצר מצבים כמו מסי וסוארס. בחודשיים בהעדרו של מסי תפס מנהיגות ופיקוד. עכשיו הוא לא זה ולא זה, והוא צלע מאוד חשובה. הפריצה שלו, הכדרור, הזריזות, התנועה ללא כדור – אלו תכונות קטלניות שבימים טובים קוברים משחקים. לא סתם אנחנו מנצחים בדוחק ובקושי. היכולת הגבוהה שלו חסרה.
