14 שערים של שכרון חושים

בארסה סגרה שבוע חלומי עם 1-14 במאזן השערים עם 0-4 טוב על ריאל סוסיאדאד. ניימאר (2), סווארס (גולאסו) ומסי כבשו.קצת פחות משלושה שבועות אחורה. בארסה כבר נכנסה לכושר המפחיד שנמשך עד עכשיו, יום לפני הבסנו את ויאריאל ואז זה קרה. בשעת ערב הבדיחה הפכה למציאות וסוסיאדד הודיעה על מינויו של מאמן העל, הגאון הטקטי שמשאיר אבק לפפ, אספן התארים שהמתורגמן יכול רק לחלום עליהם – הלא הוא אוסביו.

 

ואז אתה תוהה אם זה אמיתי וכבר חושב איפה מהמרים על ירידת ליגה של הבאסקים האומללים. וכאילו שזה לא היה מצחיק עד עכשיו, מגיע השיא: הרגע הזה שאתה קולט שמשחק הליגה הבא אחרי הקלאסיקו הוא בבית. מול סוסיאדד. ומאז, פחות או יותר, זה מה שחשבתי על המשחק הזה.

 

 

 

 

אם המשחק הזה היה מגיע עוד שבועיים-שלושה, כשמסי קצת יותר בכושר משחק, עוד יותר טוב. אולי אז הייתי מקבל את ה-0:7-0:8 שרציתי. אולי אם השער הראשון מול סוסיאדד היה של מסי, התוצאה הזו הייתה מגיעה כבר אתמול, אבל וואלה, גם ה-0:4 הזה לא רע. 14 שערים ב-3 המשחקים האחרונים (על 11 מהם חתומים MSN) ובקלאסיקו, מול רומא ונגד גאון הדור. אה, ואיזה מזל מבחינת ריאל שסוסיאדד ספגה את השער הרביעי לקראת הסוף, אה? מה היה קורה אם היא הייתה סופגת בחוץ פחות מאשר מדריד במגרש האימונים הפרטי של בארסה?

 

ולא, זה עדיין לא נמאס.

 

אחרי משחק – עוד אחד – שבו מסי, סוארס וניימאר עושים ככל העולה על רוחם כמו בכל התקופה האחרונה, צריך לדבר בעיקר על הטיימינג. בעונה שעברה זה הגיע בינואר, העונה כבר בנובמבר. האם השיא הגיע מוקדם מדי? אולי. את התשובה נדע בחודשים הקרובים, אבל יש כמה סיבות לאופטימיות שאפשר להגיע בכושר טוב גם למאני-טיים:

מסי. הוא פספס הרבה משחקים בגלל הפציעה והוא מת להחזיר לעצמו את החודשיים האלה. הדרייב הזה בשילוב עם הרצון של ניימאר לשתף איתו פעולה והרעב של לואיס סוארס מראים שיש למה לחכות.

ינואר. מסי, סוארס וניימאר מתפרשים לכל רוחב המגרש ומושכים תשומת לב מההגנה. אינייסטה עושה חיים מהשטחים שנוצרים מאחור, אבל גם הוא צריך מנוחה מדי פעם. בתחילת 2016, כשאנדרס יקבל מנוחה, אפשר יהיה להשתמש בארדה, שחקן עם יכולת אישית נהדרת בפני עצמו. שלא לדבר על האפשרות ששניהם ישחקו ביחד מאחורי MSN. וגם וידאל, שיכול לרווח את המשחק מימין (אולי עם מסי באמצע מאחורי סוארס), מסוגל לתרום.

 

 

ולסיום, מילה אחרונה על אוסביו. לאורך כל התקופה המזעזעת שלו בבארסה ב’, שאלתי את עצמי אם הוא באמת מאמן כזה גרוע. ובכן – כן. בעיקר כשמדובר על קידום צעירים. זה לא אומר שהוא לא מבין בכדורגל. למי ששכח, הוא היה קשר בבארסה – ובתקופה לא רעה שלה לאורך ההיסטוריה, הייתי אומר. הוא נכשל בבארסה ב’ כי הוא רוצה תוצאות כאן ועכשיו (שלא הגיעו) וכי ההחלטות שלו היו, איך לומר בעדינות, תמוהות לגבי שחקנים מסויימים. אתמול ראו שהוא מבין דבר או שניים בכדורגל כשהוא ניסה לסגור את בוסקטס, וזו מחשבה נכונה לנסות לקטוע את המסירות אליו ובעצם גם את ההתקפות של בארסה בשלב מוקדם.

 

 

העניין הוא שאת בוסקטס בכושרו הנוכחי, כמו MSN, אי אפשר לעצור עם שחקן אחד. מספיק שהוא הצליח פעם אחת להשתחרר ולשבור לחץ עם כדור מעבר לקו הקישור של היריבה, והוא עשה לך נזק. ובוסקטס הרי עושה הרבה יותר מזה. הוא מנהל את המשחק מאחור, שולח 2-3 כדורי עומק מסוכנים לפחות פר משחק ונמצא בכל מקום כדי להכתיב את משחק הלחץ של בארסה.

 

יפה לראות שבתקופה האחרונה הוא סוף סוף מקבל קצת הכרה. ובעיקר על התרומה שלו להתקפה. והוא קשר אחורי.
זו בארסה.

סשה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023