1960/1961

סשה מחזיר אותנו בזמן לעונת 1960/1961, בה בארסה חוותה כמה רגעים מתוקים במיוחד, וגם כמה רגעים טראגיים.

ממשיכים בפינת ההסטוריה של בארסה. השבוע, עדיין בשנות ה-60, אך בתחילת העשור – עונת 1960/61. לא ליגה, לא גביע, אבל מסע מופלא בגביע האלופות של אותה תקופה, שבסופו היה הגמר מול בנפיקה, שהאפיל על עונה די בינונית. לכל זה תוסיפו שהייתה זו עונתו האחרונה של קובאלה בקבוצה, ותקבלו סיפור פיקנטי, קסום, שבסופו גם קורע לב.

כדי להסביר למה המסע באלופות של אותה עונה היה כל כך מיוחד, נחוץ תחילה לתת רקע על מעמדה וחוזקה של קבוצתינו באותה תקופה ומה עשתה בשאר המסגרות בהן שיחקה. נתחיל.

את עונת 60/61 פתחה בארסה כאשר מטרתה העיקרית היתה לזכות באליפות ליגה שלישית ברצף, לאחר שעצרה הגמוניה של ריאל מדריד, שדי שלטה בעשור של שנות ה-30, וזכתה פעמיים בליגה 1958/59, 1959/60. על אף שכללה סגל חזק עם קובאלה הגדי, סוארז הספרדי (שזכה באותה שנה בכדור הזהב) ואבריסטו הברזילאי שהיוו ביחד התקפה קטלנית, בארסה לא הצליחה להתעלות לרמות גבוהות בליגה.

אבל אולי זו היתה ריאל מדריד, שמנעה מבארסה את השליטה באמצעות סגל מוכשר לא פחות – פושקאש ודי סטפאנו המופלאים, דה סול הספרדי הקשר המחונן, אלה רק חלק מהשמות שהעניקו לריאל את השליטה הכמעט מוחלטת בליגה – 2 הפסדים בלבד, לוויאדוליד ולאתלטיקו מדריד – תוך הצגת כדורגל שוטף ורב שערים.

ניחשתם נכון, גם בקלאסיקוס ריאל יצאה עם ידה על העליונה. במשחק הראשון, שהתקיים בקאמפ, ההתחלה היתה מותחת. ריאל פתחה את המשחק מהר מאוד, עם 2:0 כבר בדקה ה-16 (דה סול, די סטפאנו), אך הבחורים שלנו התאוששו כמעט מיד והשיגו את השוויון בדקה ה-33 (מרטינז, ווילאוורדה). משם והלאה היתה זו כבר תבוסה עם 5:2 בדקה ה-80, וקובאלה עוד הצליח (84) להמתיק מעט את הגלולה. 5-3 בסיום.
המשחק השני בברנבאו היה כבר חד צדדי לחלוטין עם 3-0 בו ריאל שלטה ברוב דקות המשחק. סוארז (בדקה ה-80) וקובאלה (בתוספת הזמן) עוד קיוו לסנסציה, אבל מה כבר אפשר לעשות בזמן כה מועט. 3-2 בסיום.

 

גם בשאר העונה בארסה לא הראתה כדורגל מבריק ושוטף, וקרטעה לעיתים קרובות. על גביע המלך של אותה עונה אין בכלל מה להרחיב. בהתחלה עוד הלך טוב עם 11-3 (!) בסיכום שני מפגשים עם חיחון, אך כבר בסיבוב הבא, שמינית הגמר, הקטאלנים נחלו אכזבה בדמות הפסד כפול בדרבי עם אספניול, 3-2 במשחק הראשון ו2-1 במשחק השני הביאו להדחה מפתיעה בשלב מוקדם. אגב, אתלטיקו מדריד ניצחה בגמר את ריאל ומנעה ממנה דאבל.

 

 

כך או כך, להנהלה נמאס מברוסיס הסרבי. הוא פוטר בתום עונה וחצי בבארסה וב-12 לינואר 1961 הובא אנריקה אוריזולה הספרדי להציל משהו מהעונה הזו.

את הליגה בארסה בכל זאת סיימה בבינוניות ובדכדוך, כאשר ניצבה במקום הרביעי עם 32 נקודות מתוך 60 אפשרויות. ב-30 משחקיה, בארסה ניצחה 13 פעמים, 6 פעמים עשתה תיקו והפסידה כמות גדולה מאוד של משחקים, 11 במספר. והכי גרוע – ריאל מדריד שזכתה באליפות בפער של 12 נק’ מהשנייה אתלטיקו ושלחה את בארסה חפוית ראש לעשור קודר מאוד בדמות 0 אליפויות ליגה.
______

כן, היתה זו הקדמה קצת ארוכה לסיפור העיקרי – גביע אירופה לאלופות, שמוכר היום כליגת האלופות. שם שיחקה בארסה שונה לחלוטין, בארסה התקפית ומלהיבה, שהתעקשה ונלחמה מול כל הקבוצות שנקרו בדרכה, בדרך לגמר אירופי הסטורי ראשון. אבל נתחיל מההתחלה.

תקציר הפרקים הקודמים: מאז פתיחת הטורניר בעונת 55/56, ריאל מדריד זכתה בכל 5 הטורנירים שבאו אחר כך, וכך קרה שגם לעונה זו היא באה כאלופת אירופה והפייבוריטית הברורה לזכות שוב. נחזור אליה מאוחר יותר.

באותה תקופה לא היה קיים שלב הבתים, והטורניר נפתח כבר בשלבי הנוק-אאוט. בסיבוב הראשון, בארסה הוגרלה לשחק מול לירס ספורטקרינג הבלגית, שהיוותה טיול קליל. במשחק הראשון בקאמפ זלוטן סיבור ההונגרי פתח עם שער בדקה ה-17, סוארז דאג להוסיף אחד משלו בדקה ה-70. במשחק השני הבלגים איבדו כל תקווה שאולי עוד נשארה להם, והפסידו 3:0 – צמד של אבריסטו ואחד של ווילאוורדה. מאניטה קלילה בסיכום שני המשחקים.

השלב הבא היה שמינית הגמר, ולמרבה ההפתעה, או שלא, בארסה הוגרלה מול לא אחרת מאשר ריאל מדריד. משחק סופר קשה כבר בשלב כה מוקדם ונתוני הליגה לא ממש עודדו אותה.

 

 

המשחק הראשון בברנבאו היה מאוזן. מתאוס העלה את המדרידאים ליתרון כבר בדקה הראשונה, אך בדקה ה-27 סוארז דאג להשוות. ריאל לא נשארה חייבת וחנטו החזיר את היתרון לריאל בדקה ה-33. אבל אז, בדקה ה-88, עבירה של שחקן ריאל והשופט מורה לפנדל לזכותה של בארסה! סוארז לא התבלבל וקבע את תוצאת הסיום: 2-2 דרמטי.

למשחק השני בארסה הגיעה עם יתרון הביתיות והאמונה שאפשר לעשות את זה, אפשר למנוע מריאל גביע שישי רצוף. וכך היה. בארסה שלטה במשחק ולקול קריאות האוהדים גם הבקיעה את הראשון בדקה ה-33 מרגליו של הקשר ורגאס. הדומיננטיות גברה, ולקראת הסוף, בדקה ה-80 אבריסטו כבש שער חשוב מאין כמותו, ורבע הגמר נראה קרוב מתמיד. 3 דקות לסיום עוד הספיק קנאריו ממדריד לכבוש ולגרום לבלאוגראנה דפיקות לב מיותרות בתוספת הזמן, אך התוצאה נשארה כשהיתה: 2-1 לבארסה בסיום, 4-3 בסיכום שני המפגשים! בארסה זכתה להיות הראשונה בגביע האלופות שמנצחת ועוברת את מדריד, תוך כדי התקדמות היסטורית אל עבר, אולי, גביע אלופות ראשון.

 

אבל הדרך עוד ארוכה. ברבע הגמר בארסה פגשה את ספרטק קרלובה הצ’כית שעשתה לבארסה חיים קלים בדרך לחצי הגמר. בעצם, המשחק הראשון בקאמפ כבר קבע כמעט הכל. 4-0 נפלא של בארסה נהדרת, שניצחה מצמד של חוסטו טז’אדה ואבריסטו שהבקיעו עוד במחצית הראשונה. קובאלה (90′) הוסיף בפנדל ושלח את בארסה לגומלין לפרוטוקול.

ולגומלין בצ’כיה השחקנים באמת עלו בנמנום. עם הרכב חצי משני, סוארז עוד הבקיע בדקה ה-24, אבל 10 דקות לאחר מכן זיקאן הצ’כי השווה את התוצאה. בסיום, 1-1, עוד מאניטה בסיכום שני מפגשים (5-1).

חצי הגמר נגד המבורג היווה מוקש רציני הרבה יותר, והמנצחת נקבעה רק לאחר שלושה משחקים. זה התחיל עם ניצחון 1-0 בקאמפ משערו של אבריסטו, נמשך בגומלין בגרמניה, בו המבורג פגשה בארסה מנומנמת, כבשה פעמיים במחצית השנייה, ושער סופר דרמטי בתוספת הזמן של סנדור קוסיס קבע 2-2 בסיכום שני המפגשים, גרם למאות אוהדי בארסה לצעוק משמחה ושלח את בארסה למשחק שלישי ומכריע באיצטדיון נייטרלי.

 

שם בארסה כבר עשתה את המוטל עליה, שלטה במשחק, עלתה ליתרון משערו של אבריסטו בדקה ה-43 והחזיקה ביתרון עד לסיום. בארסה מנצחת 3-2 בתום מפגש משולש ועולה לראשונה בתולדותיה לגמר האלופות!

 

 

הכרזה שמעל היתה הכרזה הרשמית שפרסמה את הגמר הגדול: 31 במאי 1961, ‘איצטדיון ונקדורף’ ב-ברן, בירת הונגריה, ברצלונה vs בנפיקה.

נעבור רגע ליריבה. המסע של בנפיקה לגמר היה טיול אחד גדול. זה התחיל ב5-1 בסיכום מול הרטס הסקוטלנדית, אח”כ עוד טיול, 7-4 על אז’פסטי ההונגרית, ברבע גמר 7-2 על ארהוס מדנמרק ואפילו חצי הגמר לא היווה בעיה, עם 4-1 בסיכום שני מפגשים נגד ראפיד וינה האוסטרית. וכל זאת, בארסה הייתה פייבוריטית ברורה לזכות בגמר. אוי, כמה חבל שהזכייה לא התממשה.

בארסה פתחה טוב את המשחק ועלתה ליתרון משער של הקשר ההתקפי קושיץ. אבל בנפיקה כנראה באה למשחק להוטה הרבה יותר לנצח, וכבשה את השוויון, עשתה מהפך משער עצמי של השוער שלנו, ובדקה ה-55 גם עשתה 3-1. בארסה נקלעה למצב אומלל, אבל לא התייאשה, צימקה מוולה ע-נ-ק של זלוטן סיבור בדקה ה-75, אבל לחץ של בארסה בדקות הסיום לא עזר, והתוצאה בסיום הורתה 3-2 לזכות בנפיקה. כמה עצוב, כמה חבל. מה שנשאר היה לעשות זה רק להתגאות בבחורים שלנו שעשו את המסע הזה, לתמוך ולאהוב.

 

אגב, בארסה קיבלה ייצוג מכובד בטבלת הכובשים של בסוף טורניר: אבריסטו שהגיע למקום השני עם 6 שערים, וסוארז שניצב במקום החמישי עם 4 שערים. ובנימה פחות טובה, המאמן אנריקה פוטר בסופו של דבר בתום העונה. טוב, לפחות הוא יוכל להתגאות בהעפלה לגמר האלופות.

אבל ההפסד בגמר השפיע יותר מכל על קובאלה, שבגיל 34 היה קרוב יותר מאי פעם לזכות בתואר היחיד שחמק ממנו, אחרי שבאותו משחק מתסכל הציג משחק טוב, פעמיים בעט לקורה והחמיץ. ג’ימי ברנז, שכתב את הספר Barça, A People’s Passion, תיאר בספר איך קובאלה סיפר ש”אותו יום ייזכר אצלו לעד כיום העצוב בחייו”. קובאלה אכן פרש בסוף העונה, לא לפני ששיחק תקופה קצרה במועדונים קטנים.

סשה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו