לא נשארו יותר סופרלאטיבים לתאר את מסי. בשבירה של השיא של מלר הוא העלה את הרף לגובה אליו רק הוא מסוגל להגיע.
ליאונל מסי לא נשאר מאחור. הוא נשלח כמחליף נגד בנפיקה ונשלח דרך ההגנה, אחד על אחד עם השוער. לפתע, הדבר הבא שכולם ראו, הוא שהוא היה על הרצפה; אז הוא היה על האלונקה, עדיין שוכב בדממה שמסביב, 50,000 אנשים לא משמיעים קול. השעון תקתק אל הדקה ה-85 ומסי חיפש את שערו ה-85 ב-2012, עוד שיא: אף אחד לא הבקיע יותר שערים בשנה. הוא התנגש עם השוער. ברכו זזה במפגש, אבל הוא רדף אחר הכדור ותוך כדי נפילה בעט לשער. כמו מחוות התעוזה האחרונה של אדם גוסס. “חשבתי שזו הפעם האחרונה בה אני בועט בכדור לעוד זמן ארוך מאוד”, הוא אמר.
זה היה ביום רביעי בערב. ביום חמישי – בסה”כ 23 דקות לתוך יום חמישי, האמת – התגלה כי זו הייתה רק חבלה. ביום שישי הוא עבד בחדר הכושר, לבד. ביום שבת, הוא התאמן עם חברי קבוצתו. ביום ראשון בבוקר הוא היה על מטוס לסביליה. “אם הוא בא, זה מכיוון שהוא יכול לשחק”, אמר מאמנה של ברצלונה, טיטו וילאנובה. וביום ראשון בערב, בישרו החדשות: מסי פותח. בתשע בערב, ארבע ימים אחרי שכולם פחדו כי סיכוייו נעלמו, מהכל לכלום בשניה, השיא נלקח ממנו באכזריות, הוא עלה יחד עם חברי קבוצתו. זה כמעט וחמק ממנו; לא היה שום סיכוי שהוא יתן לזה לקרות שוב.
שש עשרה דקות לאחר מכן, הוא השווה את השיא; תשע דקות לאחר מכן הוא שבר אותו. בזמנך החופשי, לאו.
השיא הקודם, 85, הוחזק ע”י גרד “טורפדו” מלר, האיש שהיה קרוב מאוד לחתום בברצלונה ב-1973, לפני שהעסקה נפלה בגלל התערבות של הממשלה הגרמנית. ברצלונה החתימה את יוהאן קרוייף במקומו. “מלר, הוטבע ע”י טורפדו” [Muller, torpedoed], הייתה הכותרת במארקה. ב-1972, מלר הבקיע 42 שערים ב-34 משחקים בליגה, שבעה בשישה משחקים בגביע, 12 בחמישה משחקים בגביע הליגה, 10 בארבעה משחקים בגביע האירופי, אחד ב-4 משחקים בגביע מחזיקות הגביע ו-13 בשבעה משחקים עבור גרמניה. מסי עכשיו הבקיע 86 ב-2012: 56 ב-36 משחקי ליגה, שלושה בשבעה משחקים בגביע, שניים בשני משחקים בסופר קופה, 13 ב-12 משחקים בצ’מפיונס ליג ו12 בתשעה משחקים עבור ארגנטינה. כבר יש לו 23 שערי ליגה העונה, מספיק על מנת לזכות בתואר הפיצ’יצ’י 26 מהפעמים.
כמובן שישנם כמה המעלים טענות כנגד, מהקושי של ההישג לחשיבות השערים, לרלוונטיות של השיא ואפילו לנכונותו: כדורגל נמדד בדרך כלל בעונות, לא בשנים; ב-72 מלר זכה בכל מה שהוא היה יכול לזכות בו, כולל באליפות אירופה עם גרמניה, מסי זכה רק בגביע המלך ב-2012; למלר זה לקח מספר משחקים קטן יותר, ממוצע השערים שלו הוא 1.41 למשחק מול 1.3 של מסי; והדומיננטיות של מדריד וברצלונה היא כזו ששיאים נשברים בקצב מדהים. שבעת השיאים של מספר הנקודות הכולל בעונה היו בארבע השנים האחרונות; בעונת 2010-11, כריסטיאנו רונאלדו שבר את שיא כל הזמנים לשערי ליגה בעונה עם 41 [40! 
] רק כדי שזה ישבר שוב ע”י מסי שהבקיע 50 בעונה שלאחר מכן.
בינתיים, אחד מסטטיסטיקאי הכדורגל החשובים ביותר בספרד טוען כי למסי יש 85 כי בבעיטה חופשית שהשופט קבע שנכנסה ישירות פנימה נגד מאיורקה בעונה הקודמת אולי, הוא אומר, הייתה נגיעה של אלכסיס בדרך, למרות שאלכסיס אומר שלא הייתה כזו נגיעה. ומארקה גם כן טוענים כי הוא על 85, כשהם קובעים שהשער שלו נגד בילבאו לא מזמן צריך בעצם להיחשב כשער עצמי של פרננדו אמורבייטה (השופט קבע רשמית כי השער הוא של מסי) – לא משנה, הם מוסיפים, מכיוון שמסתבר שאחד משעריו של מלר היה גם כן שער עצמי, כלומר שמסי השיג את השיא הבוקר. על 85, לא 86.
אבל רשמית, זה 86. או, אם לצטט את כותרת העיתון אל מונדו דפורטיבו הבוקר, ¡86!. בפשטותה, הכותרת אומרת הרבה. על ההישג של מסי ועל חוסר היכולת שלנו. מה עוד אתה יכול להגיד? ישנן מעט מאוד מילים שיכולות להגדיר את מסי כרגע. “כריסטיאנו רונאלדו הוא הטוב ביותר מבני האדם”, ג’רארד פיקה אמר לא מזמן, “אבל מסי הוא חייזר.” ביום ראשון בערב, פיקה כתב בטוויטר בסה”כ שתי מילים כהומאז’ לחברו לקבוצה: “לאו” ו”מסי”. אין שבח גדול מזה. בגיל 25, מסי כבר הכריח את כולם להשתמש בכל הסופרלאטיבים. נשאר מעט מאוד מה לעשות חוץ מלהמציא מילים או סתם לקלל. מעט מאוד תגובות עושות צדק עם מסי כמו “Fuck me!” “אל תנסו לכתוב עליו, אל תנסו לתאר אותו”, אמר פפ גווארדיולה. “צפו בו.”
הבעיה היא, שאתה חייב לכתוב עליו. גם אך בהחלט לא רק מכיוון שהשיאים ממשיכים להישבר. חורחה ואלדאנו פעם טען כי הם יצטרכו להקדיש פרק של ספר השיאים של גינס לראול. עם מסי, אולי הם באמת יעשו את זה. נראה פשוט יותר להזכיר את השיאים אותם הוא לא שבר מאשר את אלה שכן. השיאים מספקים תירוץ וראיות אבל הם גם גורמים להכרח. הם סיבה, הם חובה, להתמקד בו; מצויינות לבדה כבר אינה מספיקה. אבל אתה לעולם לא באמת תעשה איתו צדק. זה המצב כבר לדי הרבה זמן: אפילו אם זה לקח לכמה אנשים זמן מסוים לראות את זה, הוא היה הכי טוב כבר שנים. בערך מהזמן בו הוא הפסיק להיפצע, האמת – עוד סיבה למה לראות אותו יורד על אלונקה ביום רביעי היה בעל השפעה כה חזקה.
מלך השערים של ברצלונה בכל הזמנים בסך הכל בגיל 24, בין שעריו ב-2012 ישנם חמישה נגד באייר לברקוזן. יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, אולי, אבל הם הובילו אותו לזכיה במלכות השערים של גביע אירופה. בשנה הרביעית ברציפות. אתם רוצים שהוא יעשה את זה בליגה קשה יותר? מה לגבי ליגת האלופות?
ועם כל ההסתייגויות, עם כל ה”כן, אבל”ים אי אפשר להתחמק מהשורה התחתונה: 86 שערים. שמונים-ופאקינג-שישה. אם זה שמונים וחמישה, זה עדיין שמונים-ופאקינג-חמישה. בממוצע של שער לכל 4.24 ימים במשך שנה. וכן, זה כולל את החודשים בהם הוא לא שיחק אפילו משחק אחד. יש לו עוד שלושה משחקים להוסיף לכך: נגד קורדובה מהליגה השניה בגביע המלך, ואז נגד אתלטיקו מדריד ו-וויאדוליד בליגה. “אני מקווה להוסיף עוד כדי שזה יהיה יותר קשה לאדם הבא שמנסה לשבור את השיא”, מסי אמר ביום ראשון בלילה. העניין הוא, שסביר להניח שהאיש הבא הזה יהיה הוא בעצמו. כל שנה הסטטיסטיקה שלו משתפרת. “אני לא חושב שנראה עוד מישהו כמוהו”, אמר המאמן שלו, וילאנובה. הוא כמעט יכול לעשות את זה כמו סרגיי בובקה ולהעלות את הרף בעוד סנטימטר שלם, להפוך את השיא הבא לאפשרי, להתחרות כנגד עצמו.
ישנן פעמים שהיציבות שלו גורמת לכך שיכולתו נראית רגילה, אבל זו בדיוק היציבות שהופכת אותו לכל כך יוצא מן הכלל. הסטטיסטיקה תומכת בעובדה זו, אבל הראייה הסובייקטיבית חשובה כמו זו האובייקטיבית. אתה רואה אותו מבקיע שער מדהים וזה נראה לך רגיל; שבוע לאחר מכן, יש עוד אחד, טוב בדיוק כמו זה הקודם. ביום ראשון בערב, הראשון היה מסי קלאסי: פורץ לאורך הרחבה מימין לשמאל, בורח משלושה או ארבעה שחקנים, לפני שהוא בועט אל הפינה הרחוקה. עוד שער גאוני שהופך להיות נורמלי בגלל שהוא חוזר על עצמו. לגבי השני: בעיטה נהדרת, ואם זה לא היה השער ששבר את השיא כמעט ולא היו זוכרים אותו. מלר היה טורף – באותה העונה הוא לא זכה בכדור הזהב, קרוייף זכה – מסי אינו כזה. וזה לא רק השערים, אלא העובדה שהוא כה מושלם. מסי הבקיע 86 שערים ב-2012. הוא גם סיפק 29 אסיסטים.
בסוף המשחק ביום ראשון, כשברצלונה הייתה ברת-מזל לנצח נגד בטיס מרשימה, מסי החליף חולצות עם אנטוניו אמאייה, ונעצר ע”י שדרן קווים של קנאל פלוס. הוא דיבר בזמן שהשאר נכנסו לחדר ההלבשה. “מה האתגר הבא?”, שאל השדר. “קורדובה”, מסי ענה. ואז הוא הסתובב וירד לחדרי ההלבשה, שם חברי קבוצתו המתינו. כשהוא נכנס דרך הדלת, הם עמדו ומחאו לו כפיים.
