בארסה מאניה
לרוב, כשאנו פוגשים קבוצה כמו בילבאו בגביע המלך הסיכויים שהיא תדיח אותנו אינם גבוהים חרף כל הקשיים שהיא מסוגלת להעביר אותנו. אבל היה די ברור איך זה יילך מולם במשחק שנערך אתמול. זה היה די ברור שהם החלו להתאמן לקראת המשחק הזה הרבה קודם, שהם יבואו לנסות לעשות לנו סופרקרופה ושזה התזמון המושלם עבורם –…
אם כן… הפגרה מגיעה לה לסיומה והגעגועים? גדולים מתמיד. בארסה מסוגלת להעביר בנו געגועים בין משחק שמתקיים הבוקר לעוד אחד שיתקיים כבר הערב, אבל העונה במיוחד מחמת הספקולציות, החששות, הספקות והאומטיטי, קשה שלא להתמלא בליבך בגאוות בלאוגראנה ואם התוצאה קשה, אם שוב ראיתם אנדרה גומש בהרכב, אם ראמוס כבש לכם בסלון הביתי בדקה ה-90, תרצו…
למשחק האחרון בשלב הבתים של ליגת האלופות יש לא מעט צדדים טובים ונקודות אור. אלייש וידאל במשחק לא רע, השלושער של טוראן, הרצון והנכונות בהרכב טלאים ואנדרס אינייסטה בעיקר. אגב לגבי טוראן, מישהו זוכר שהמשחק האחרון שבו הוא באמת היה טוב ומשפיע היה מוקדם יותר העונה אצל אותה מנשנגלדבאך בחוץ? וכמחליף שגם כבש שער שוויון…
ראו, מצבנו אינו מסובך. היינו מתווכחים לא מעט על אבידל, אלבה, פיקה, מסצ'ראנו, פויול, פדרו, וייה, קייטה, ססק, יאיא טורה, בוסקטס… אין הרבה הסתבכויות כאן וזו חלק מהבעיה. קבוצה בסדר גודל של בארסה, אחת הטובות בעולם, משחקת העונה בלי מגן ימני נורמלי אחד בסגל (שאינו בדרך החוצה וזה), עם בלם מנוסה מאוד שפשוט לא בכושר…
עד כמה הרגשות מעורבים לקראת המשחק? עד כמה החששות גדולים וממה הם? עד כמה המשחק של מחר הוא אות וסימן? הקלאסיקו. משחק המשחקים, המשחק הגדול בעולם והחשוב בתבל (ככה אנחנו ואוהדי מדריד נוטים להאמין, לא יודע מה לגבי איטל-ואנגלו-פילים). לא רק המשחק בין השתיים הגדולות במדינה אלא הגדולות באירופה כרגע. משחק שגדולתו ותשומת ליבו תופסת…