בארסה מאניה
1. ואז, בדקה השישים ושתיים זה קרה (סמלי, שש ושתיים אבל איזה הבדל). הכל היה מוכן. משחק סביר בסה״כ, מול משחק די בינוני של המדרידיסטות (איפה השחקן הכי טוב באירופה, בעולם וביקום, מודריץ׳), שוויון קצת מוזר, אבל כזה שמגיע לנו, והוד מסיותו נכנס למגרש. זה היה הזמן לכתוש. הזמן שבו ברצלונה יכולה לאותת לאלופת אירופה…
אצל גווארדיולה זה לא היה קורה, הקישור אצל הגאון הקטלוני, הוא אבן הבסיס לכל ולא מקום לנגרים שמתמחים בחילוץ הכדור. המדור חוזר עצבני וממוקד. להיות אוהד ברצלונה אמיתי זה לא עניין פשוט. אוהדי ברצלונה הם אנשים לא מרוצים, ובצדק. ככה זה כשיש לקבוצה די.אנ.אי מובחן, לפחות מאז תחילת שנות השבעים, אז נחת בחור הולנדי צעיר…
אינייסטה בוכה על המסך שלי בבית, כל דמעה 8-9 אינץ׳, ואני בוכה ביחד איתו. אינייסטה הוא שחקן שנכנס לאנשים ללבבות, ובלב שלי הוא התנחל ברמות שלא היו מביישות את זמביש וחבריו. 30 פלוס שנים אני רואה כדורגל ובחיים לא ראיתי תופעה כמו אינייסטה. שקט, צנוע, כמעט לא כובש, כמעט לא מבשל, בוודאי לא כוכב הגנתי,…
אז אשר יגורנו בא לנו, בערך. 90 דקות מול קבוצה שמתגוננת עם 10 שחקנים ומאמן שמרן שלא מעלה חלוצים (אלא אם אתם קוראים לפדרו החביב חלוץ). שימו לב שקו ההגנה של צ'לסי היה כל כך נמוך שבארסה סיימה את המשחק עם אפס נבדלים. חוזר שוב, אפס נבדלים. וזה עם סוארס שלבד שווה 4-5 נבדלים במשחק….
סלטה ויגו היא קבוצה נהדרת. באמת, לא בציניות. גדולי המבקרים של הליגה הספרדית מספרים שזו ליגה של שתי קבוצות. כשדוחקים אותם לפינה הם אומרים בסדר, שלוש. ואז הם נזכרים בסביליה, ולנסיה ובילבאו. אז בסדר 6. אבל זהו, חוץ מזה פח. אז זהו שלא. הליגה הספרדית מלאה בקבוצות קשוחות, איכותיות, עם שחקנים מקומיים אדירים ורכישות שהן…