העיתונאים ז׳אומה מארסט ודידאק פיירט מ׳ספורט׳ חקרו לעומק את עברו של הכישרון הגדול ביותר בלה מאסיה , אברימה טונקארה. קצת ארוך אבל לגמרי שווה קריאה:
עבדול טונקארה, אביו של אברימה, הגיע לסרדניולה בשנת 2007 מגמביה. הוא היה עוד מהגר שביקש להימלט מהעוני ולמצוא עבודה בספרד. במאמץ רב הוא הצליח למצוא עבודה ולהסדיר את מעמדו החוקי, ובשנת 2017 הצליח להביא חלק ממשפחתו לסרדניולה. אברימה, שהיה אז בן שבע, עבר מחיים של עוני לחיים בעולם המערבי, וחבר של אביו, מנל, עודד אותו להצטרף לקבוצה המקומית של סרדניולה.
בגמביה, אברימה נהג לשחק ברחוב. הוא לא היה שייך לאף מועדון ושיחק יחף, פשוט כדי להעביר את הזמן עם חבריו. כשהצטרף לקבוצת סרדניולה, למאמן אלברט פוץ׳, לשעבר איש מקצוע בברצלונה, נדרשו רק עשר דקות כדי להרים טלפון לאחראים שלו ולהודיע שחייבים להחתים אותו.
“באותו רגע אמרו לנו שהגיע שחקן מצוין לסרדניולה, אבל לא ידעו מתי הוא יוכל להתחיל לשחק”, נזכר פוץ׳. “אנחנו בכלל הלכנו לראות ילד אחר ששמו אונאי. במשחק בין סרדניולה לווילאסאר דה מאר, כשהלכתי לראות את אונאי, במקרה זה היה היום הראשון שבו אברימה יכול היה לשחק. אחרי עשר דקות התקשרתי למארק סרה, רכז כדורגל 7, ולאורלי אלטימירה, רכז כדורגל 11, ואמרתי להם: ‘זה טירוף’. בדרך כלל אני לא מתקשר אחרי עשר דקות, אבל מה שראיתי היה פשוט לא נורמלי מבחינת העליונות שלו”.
ברצלונה פעלה במהירות, ואברימה הצטרף לקבוצת כדורגל 7 של ברצלונה בעונת 2018-19. בתוך כמה חודשים הוא עבר מלהיות ילד מגמביה עם קשיים כלכליים קשים לשחקן באחת מאקדמיות הכדורגל הטובות בעולם. ההסתגלות שלו לא הייתה קלה, כי הוא עדיין לא שלט בשפה, ולמרות שהכישרון הטבעי שלו היה מרהיב, לקח לו זמן להבין את צורת האימון והמשחק של האקדמיה של בארסה.
בקבוצה עדיין ראו אותו כ”גולמי” והעדיפו ללכת לאט. בתחילה המשיך להתאמן עם סרדניולה, אך בימי שלישי התאמן עם קבוצת הפרה-בנחמין של ברצלונה. המטרה הייתה להכין אותו לעונה הבאה, אך מה שראו המאמנים באימונים הראשונים עורר דיון פנימי.
“בפעם הראשונה שהגיע לאימון של קבוצת הפרה-בנחמין, כשכבר הייתה הסכמה שיצטרף אלינו והיה ברור שאנחנו מתחייבים אליו, הוא נראה מאוד אבוד. לא סתם מנותק, אלא יותר מכך. היה קר מאוד, וראינו שהוא סובל מאד כי הגיע ממקומות עם אקלים חם”, סיפר אחד המאמנים דאז.
“כמה אנשים שאלו: ‘את מי החתמנו פה בכלל?’ אבל עם הזמן הם הבינו שהרושם הראשוני הזה לא עושה עמו צדק”.
זה היה תהליך טבעי, וכעבור כמה שבועות אברימה השתלב נהדר בחדר ההלבשה ובמגרש. הוא בלט בזכות כוח פיזי אדיר ורגל שמאל מלאת כישרון. עבודתם של מאמנים כמו אלברט פוץ׳, דוד סנצ’ס וג’ורדי פרס הייתה לגרום לאברימה להבין את המשחק של ברצלונה ולפתח את כישוריו הטבעיים לטובת הקבוצה.
אברימה בולט במיוחד בשילוב של כוח פיזי מרשים ויכולת טכנית שהופכים אותו לשחקן דומיננטי. ב-15 במרץ האחרון הוא חגג 15, וצופים שהוא עוד ימשיך לצמוח ולהתפתח.
ההערכות לגביו מתגברות אפילו יותר כשמסתכלים על בני משפחתו: “אביו קרוב לשני מטרים, נראה כמו שחקן NBA,” אומרים חלק מהצופים הקבועים במשחקי האקדמיה בעיר הספורט של ברצלונה.
אלברט פוץ׳, שאימן אותו בכמה קבוצות גיל, נותן כמה מפתחות להבנת ההשפעה של אברימה באקדמיה של ברצלונה. “יש לו דריבל שעוקף שחקנים במהירות רבה, ויכולת לשמור על הכדור עם הגוף ולהסתובב מהר. בנוסף הוא כובש שערים רבים בזכות יכולת ההגעה שלו לרחבה ובעיטה חזקה”.
אברימה משחק בקאדטים א’, שם הוא מהשחקנים הבולטים ביותר, לאחר שהתגבר על בעיות פיזיות בעונה שעברה.
במהלך התקופה באקדמיה הוא שיחק גם כשחקן קיצוני, אך פוץ׳ תמיד ידע בבירור שמקומו הוא בעמדת הקשר ההתקפי.
“הוא לא 11, הוא 10. עם השנים זה הוכח, ובעמדה הזו הוא יצליח בקריירה שלו, כקשר התקפי. כי הוא שחקן שיכול להיכנס לרחבה, שעושה תנועה לעומק, שמכסה שטחים גדולים ושברמה הטכנית, עם הגמישות והזריזות שלו, הוא מכריע”.
“עם ארבעה צעדים ארוכים הוא כבר מול השער”, אמר אלברט פוץ׳, מאמן לשעבר בברצלונה.
עבור המאמן, האתגר של אברימה הוא להמשיך להראות יתרון כשהפער הפיזי יצטמצם ולשפר את דיוק הבעיטה שלו.
“לאמין היה גאון, אבל אברימה משפר את כל השאר”
פוץ׳ מבין מדוע יש כאלה הרואים באברימה את הכישרון הכי גדול מאז לאמין יאמאל, אך מדגיש הבדל מסוים: “לאמין היה מנצח משחקים לבד, הוא היה עושה הכול בעצמו. היה לו ניצוץ של גאונות”.
“אברימה שונה, אבל הנוכחות שלו על המגרש מקלה על כל האחרים. הוא מבטיח לשפר הכול ומופיע תמיד ברגעים החשובים. הוא מכפיל את היכולת של השאר. ללאמין היה רגעים של קסם. כמאמן, עם אברימה היית רגוע. אתן לך נתון: איתו, ב-30 משחקי ליגה בבנחמין ו-30 משחקים באינפנטיל לא הפסדנו אף משחק”.
איך אברימה כאדם?
אופי של “חתיכת לוחם”. למרות ההצלחה, אברימה לא שכח את השורשים שלו ונשאר צנוע מאוד. משפחתו עדיין בגמביה, ואביו דאג לחנך אותו לערכי צניעות ועבודה קשה. אברימה מוסלמי, ומשפחתו מנחילה לו תמיד לזכור מאיפה הגיע ומה המשפחה עברה.
בניגוד לרוב חבריו שיש להם כבר סוכנים, אביו סבור שאין הכרח עד גיל 16.
אברימה מתגורר ב”לה מאסיה” החל מקיץ 2021. מתארים אותו כחביב, צנוע, מנומס ושקט. הוא אוהב במיוחד פינג פונג וכדורגל שולחן.
הוא אוהב צדק ולעולם אינו משקר. מעדיף שיחה עם חברים על פני הטלפון, וכשהוא יוצא מהתפריט הרגיל, הוא מאוד אוהב שוקולד ומתוקים. הוא אחד השחקנים שמהווים מודל להתנהגות, חבר טוב של סיריקי, הוגו גרסס ואלחנדרו אוביידו.
בפברואר 2022 סיפר בראיון לטלוויזיית בארסה ש”הדבר הכי מדהים בלה מאסיה הוא לאכול ארוחת בוקר עם גאבי כל יום”.
