1. אנרגטית, אני מרוקן. ואם זה אני כאוהד, אז איך מרגישים השחקנים עכשיו? לפליק יש אתגר גדול להרים אותם מהרצפה לפני הקלאסיקו בראשון.
2. אבל זאת הרגשה שונה לחלוטין מהדחות קודמות כמו הסיוטים האלה ברומא ובאנפילד, שם זה הרגיש ביזיוני. אתמול, אני חושב שרב אוהדי בארסה הרגישו 80% גאווה ו-20% עצבים.
3. גאווה, בגלל שגם עם הגנה מטולאת לחלוטין רשמנו את אחת ממחציות החוץ הכי טובות שלנו *אי פעם* במפעל הזה, בטח בשלב חצי הגמר, במבצר של קבוצה טובה מאוד שלא הפסידה בו 3 שנים.
4. עצבים, כי אחרי קמפיין מזהיר בטורניר היוקרתי עם כדורגל מבריק, היינו שם, על המפתן של הגמר. יכלנו לגעת בשערי הזהב של מינכן, אבל אז המפתחות נלקחו מאיתנו. בין אם זה מרצ׳ניאק העוכר, ה VAR העיוור, הכיסוי הגרוע של אראוחו או חוסר היכולת להחליט שהולכים אחורה וסוגרים את השער, בניגוד ל DNA הכל כך נאיבי של המועדון.
5. דיברתי כבר על הקוף שברדלי ברקולה הניח לאראוחו על הכתפיים במפעל הזה. אחרי אתמול הקוף הזה צמח לגורילה. בטח בעיניים של חלק האוהדים שקיללו אותו כל כך הרבה עד שהוא סגר את התגובות באינסטגרם. וכן, יש סימן שאלה גדול סביב אראוחו הקיץ.
6. לאמין ימאל. כמו מסי נגד צ׳לסי ב 2006, ההופעה של הילד במפגש הכפול הזה, תכנס לספרים. בן 17 שעולה למשחק שאוהדים עשו סידור משמרות בשירותים לפניו מרב לחץ והוא משחק כאילו הוא כאן 15 שנים. הכל זורם דרכו, ואין לו בעיה עם זה, להפך. אתמול, מול עיני רב עולם הכדורגל, הוא פשוט לקח הכל עליו ובניגוד לאחרים שהברכיים שלהם רועדות, הוא גם דילוור. יצר ציפייה אצל אוהדי בארסה ויצר פחד ושמירות משולשות אצל אינטר.
7. ועוד הוא לא מהסס להבטיח אחרי המשחק שהוא ׳יחזיר את בארסה לאיפה שמגיעה לה׳. מנטליות מפחידה.
8. הדמעות של ראפיניה בסיום חודרות עמוק. מבחינת שערים ובישולים הוא השתווה לקמפיין הכי טוב של כריסטיאנו במפעל. כואב שזה נגמר ככה.
9. השלד הבסיסי של בארסה כל כך טוב (חמסה), שאין לי ספק שאנחנו נתחרה חזק בליגת האלופות בשנים הקרובות. וזה משהו שלא יכלתם לפלוט מהפה לפני כמה זמן.
10. ויסקה בארסה, לנצח 💙❤️
