לפעמים הטובים לא מנצחים.
אתלטיקו מדריד עשתה שלוש התקפות מול ברצלונה והשכילה לכבוש שני שערים ולסחוט אדום.
ברצלונה מאידך עם מדד מסוכנות יותר מכפול (1.2 – 0.44), 18-5 בעיטות לשער ודומיננטיות מוחלטת לאורך כל המשחק, לא השכילה. יסלחו לי כל פרשני הבדיעבד, אבל תחסכו מאיתנו את החירטוט ש"ברצלונה שוב סופגת". בחייאת איזו רדידות זה להגיד את זה, הרי מדד המסוכנות של אתלטיקו היה שווה שער לכל היותר, זה היה, עובדתית, ניצול מצבים מועטים ביותר באופן מושלם. בארסה כמעט לא נתנה להם כלום ועוד עם מחצית שלמה ב 10 שחקנים. אתלטיקו ההגנתית נתנה לבארסה יותר הזדמנויות אז בבקשה לא לחרטט. זו הייתה הנאיביות של בארסה בהתקפה שהייתה בעוכריה, הרבה יותר מזו בהגנה. עובדתית.
לראיה: בכל אתרי הסטטיסטיקה המתקדמת, וגם במבחן העיניים, השחקן המצטיין של אתלטיקו היה השוער שלהם – מוסו, בעוד בבארסה המצטיין היה לאמין. אפשר גם להגיד מילה טובה על יעילות קלינית של אלבארס במהלך של השער. גם המסירה המצוינת לסימאונה וגם החופשית המופלאה. שאפו. יוצר תחושה אמביוולנטית כלפיו. מחד, אתה רוצה קילר כזה בקבוצה שלך, מאידך כו%$%^&^ שלו בן אל %#@%$# ות.
לצד התסכול איזה מאמץ עילאי של בארסה ושאפו לכל השחקנים עם כל זה שהפסידה. אפשר להרים את הראש ולא להכנע לבנאליות הרדודה להחריד של מבחן התוצאה, האמנם שהוא חשוב וקובע.
יסלחו לי גם כל אלו הנוטים לקלישאתיות שידקלמו עכשיו ש "סימאונה אמר שזה יהיה משחק שונה לגמרי וצדק, תוכנית המשחק שלו עבדה לחלוטין". בחייאת, כל ילד ידע להגיד כבר לפני המשחק שההתמודדות בליגת האלופות תהיה שונה מזו שאירעה בליגה, זה לא הופך את סימאונה לנביא, בואו, הוא לא משה. ואם תוכנית המשחק שלו זה שבארסה לא תשכיל לנצל את המצבים אליהם הגיעה אז זה מסביר יפה מאוד את חוסר ההישגיות שלו ב 14 שנותיו במועדון. עם זאת (ועם כל העצבים אם לא הרגשתם חחח) אפשר לברך אותו על תוצאה טובה.
זה במאקרו.
קצת על השחקנים:
1. ל(ה)אמין – איזו בגרות. אשכרה לקח על עצמו את המשחק. עשה הגנה (8 חילוצים), התקפה, מסר, כדרר, הרים את הקהל, נתן 1000% וככה אנחנו אוהבים אותו. פתח את המשחק עם שלושה איבודי כדור שלומיאלים ומאותו רגע התאפס על עצמו למקסימום. לשיפור: טיפה אובר דריבל ביער של אתלטיקו ויותר חדות מול השער.
2. קובארסי – אפשר לכעוס עליו, אבל לא להגזים. נאיבי? כן. טיפש? לא. הוא לא הסתער על ג'וליאנו סימאונה. הוא אפילו לא יזם מגע, זו הייתה עבירה אכזרית יותר משהייתה מטומטמת. כן, הוא צריך לדעת לא להביא את עצמו לסכנה הזו בכלל, כן, הוא גם נתן לאלברס לעשות שמות בהגנה במצב הראשון אתלטיקו (בדומה למצב של גריזמן בפתיחת משחק הליגה), אבל זה לא היה חיפזון לא אחראי. לא שזה עוזר לנו/לו יותר מדי. החסרון שלו בגומלין יכול להיות אקוטי.
3. אולמו – נתן מאמץ כביר במרכז המגרש. עשה את כל מה שפדרי לא השכיל לעשות. ליטרלי קישר בין ההגנה להתקפה. המון עבודה הגנתית (גם הוא עם 8 חילוצים) קידם את הבילד אפ במשחק באופן שקצת מזכיר את דה יונג, והיה שם בהתקפה כציר מרכזי על סף הרחבה. משחק שני שהוא מעלה את הרמה שלו.
4. ז'ואן גארסיה – יכל לעשות יותר בשער השני, לא הייתה לו עבודה מעבר לזה.
5. ראשפורד – חוזר לדברים של שי בפודקאסט האחרון שלנו: מגיע לשטחים פנויים, משתלט על הכדורים הארוכים והקצרים על הכיפאק, עושה דריבל ראשון טוב ואז הוא מחרב את זה בפעולה אחרונה לא טובה. או שזה עוד דריבל מיותר, או שזו בעיטה לא טובה לשער. דחילאק.
מה הלאה? קודם כל, כולנו חייבים להתאחד באמונה כפי שאראוחו הצדיק אמר מייד לאחר המשחק.
אותו אראוחו שאשכרה משכו למטה והורידו אותו כשהוא נגח דקה אחרי שעלה מהספסל, אבל מי ישרוק לזה פנדל אם על הפיאסקו של החזרת הכדור והנגיעה ביד לא שרקו. אני לא מתעכב על זה בכוונה, כי עם כל הכבוד שזה היה משנה את כל התתמודדות, ושזה עוול לא נורמלי, זה כבר חלב שנשפך וזה פחות משנה בהסתכלות הלאה.
פליק ככל הנראה יתן מנוחה לרבים בסגל לקראת יום שלישי ואז בארסה תבוא למטרופוליטנו בחמת זעם על העוול בין הפער באיכות המשחק שלה לתוצאה ובמינוס 2 שצריך לטפס עליו. זעם שפליק צריך לדעת לנווט בזהירות, כי עודף מוטיבציה עלול לייצר חוסר זהירות, גול של אתלטיקו ומשם ליפול לבור שאי אפשר לחזור ממנו.
יש כמה שאלות מעניינות:
1. התקפה – האם פליק יפתח עם התקפה דינמית יותר שכוללת את פרמין ואולמו ביחד, כאלו שיכולים לייצר משחק מסירות? ואם כן, מי יהיה זה שיורד לספסל – ראשפורד? אבל אז משחק האגף שלנו בשמאל קצת מסורס, או לבנדובסקי? ואז אין לנו את הרגל המסיימת המיטבית…שאלה. ואולי בכלל הוא שוב ילד על אותו הרכב שראינו במשחק הראשון ויקווה לניצול מצבים טוב יותר.
2. קישור – בלגאן. פדרי חצי כח, אבל בהינתן שיהיה כשיר יעלה. נראה אם ואיך פרנקי ישחק מול אספניול ואז נבין לאן הרוח נושבת איתו, ואם אין פרנקי, אז זה יהיה אריק וזה כבר ישפיע על חוליית ההגנה.
3. הגנה – קונדה בימין וקאנסלו בשמאל. מרטין בלם שמאל ובלם ימין, כאמור אראוחו או אריק.
זה לא גמור ואנחנו יכולים. זה יהיה קשה מאוד, אבל הקבוצה הזו הוכיחה לנו בשנה וחצי האחרונות שהיא מסוגלת.
צריך שהכל יעבוד: לבוא ברבאק, אבל עם האחריות הנחוצה וללא הנאיביות שעלתה לנו באדום ולנצל את המצבים הבודדים אליהם נגיע.
ויסקה בארסה! תמיד!
