בארסה מאניה
פפ התייחס בסיום המשחק לרמת המתח שקשה מאוד לשמור עליה כשהליגה גמורה, וזה צריך להעמיד את היכולת של הקבוצה בפרופורציה. משחק סביר לגמרי. אני חייב לציין על גדר השלמות של אדריאנו (אחד הטובים ביותר שהוא שיחק, אם לא הטוב ביותר), אינייסטה האלוהי ואלוהים בכבודו ובעצמו. 68. אלוהים אדירים. תחלקו את זה ב-2 וזה עדיין מאזן…
מה אפשר להגיד על המשחק הזה? ראיו ניסתה בהתחלה לעקוץ וכמעט הצליחה (אוי פינטו). אחרי הראשון של בארסה, ובמיוחד השני, הרוח יצאה לה מהמפרשים ומשם הדרך לגוליאדה הזאת הייתה מאוד קצרה. בארסה הייתה צריכה לשאול רק כמה. אפשר לשאוף עידוד מההופעה של פדרו (צמד שערים ובישולים) ומהחזרה למאבק של מסי על נעל הזהב, והעובדה הקטנה…
במסיבת העיתונאים לאחר המשחק נשאל פפ גווארדיולה: "מה תגיד לאוהדים החדשים שעכשיו חוו טעם של כישלון"? "ברוכים הבאים" אמר וחייך גווארדיולה. גם הוא, עם 16 התארים האישיים שלו בקבוצה כשחקן ו-13 כמאמן, יודע שיצר הלוזריות שליווה את המועדון לפחות מחצית מ-112 השנים שלו, עדיין שם. לי אין בעיה עם זה. נהפוכו, זה עושה את בארסה…
בתוך כל קלחת הרגשות שעוברת על כל אחד ואחד מכם (למה טייו, היה נבדל? למה 4 דקות תוספת וכו'), וגם בתוך הקלחת שעוברת עליי, אני שוב מבין כמה אני אוהב את המועדון הזה. אני ממולל את הסמל הזה בצמד אצבעות, נוקש עליו בעדינות של אמת, ומנשק. מבין שלא משנה מה, האהבה שלי אליו תהיה לנצח,…
מה הזמן מסמן לי? זה הבונקר של החיים שוב, זה היה אחד ההפסדים הכי שלווים שהיו לי. אני מודע לחלוטין לכך שהתוצאה אינה טובה והמשוכה מאוד גבוהה ביום שלישי, אבל תחושת העליונות שהפגנו אמש הייתה מוחלטת. בניגוד למשחקים שנראינו כמו פח (ליון, שטוטגארט וכו') והוצאנו תוצאה. זה היה משחק חוץ טוב. פשוט טוב. הסיומת מול השער…