בארסה מאניה
הזוועתון שראינו במחצית השנייה (שלא יהיה לאף אחד ספק), מעלים לצערנו חצי שעה טובה מאוד של בארסה בה היינו צריכים לסגור את הסיפור ללא צל של ספק. חצי שעה של כדורגל מענג, מצבים נאים, ולחץ מצוין כמו מול אתלטיקו מדריד. אלא שבתום מחצית השעה ובלי איומים ממשיים של המארחת המקומית, בארסה שבה לתרדמת החורף…
ההיילייט כמובן הוא העלייה של "לאדיסלאו" מסי למקום השני בטבלת כל הזמנים של בארסה עם 194 שערים. בזמן הקרוב סביר להניח שהוא גם יתנתק מקובאלה האגדי. פפ גווארדיולה לא דיבר בסיום המשחק על מערכים כאלה ואחרים, הוא דיבר על גישה. והגישה אמש הייתה מצוינת. שיאה כמובן בחטיפה של תיאגו והחמישי של וייה כשבארסה לוחצת בדקה ה-90 מול גרוטאה…
אז מה היה לנו? פפ גווארדיולה שוב הימר ושוב צדק עם ה 3-4-3 שפירק את אתלטיקו לגזרים. ל 3-4-3 יש חסרונות וראינו אותם במשקוף הפתיחה של טיאגו (החיקוי הלא מוצלח). אולם הקולצ'ונרוס כמעט ולא לחצו את בארסה בחלק המגרש שלה, ואת הקישור היא בוודאי לא יכולה ללחוץ. מי שכן לחצה היא בארסה, והמחצית הראשונה…
קודם כל, אין לי ספק שלכולנו, לפחות בתחילת המשחק, יצאה טיפת עוקץ מההתמודדות בעקבות נחיתת האונס של רעל מדריד בקנטבריה. העובדה שאנחנו עדיין מעליהם מרככת את חיצי הביקורת ושלחה אותנו אמש לישון עם הרגשה פחות רעה מהתוצאה הטובה באוברול הכללי, אבל המאכזבת מאוד מבחינת הפיניש שלנו. הדבר הטוב שאפשר לקחת ממסיבת העיתונאים של פפ…
מה אספר לכם? שמיניה בקאמפ נואו לא ראינו הרבה זמן. האחרונה הייתה לפני 14 שנים כשלוגרונייס הצנועה הגיעה לקאמפ וקיבלה 8 בראש עם סטויצ'קוב, ג'ובאני ורונאלדו המקורי כמככבים. מאז ראינו שביעיות (בילבאו), שישיות (ולנסיה), וחמישיות (אי אפשר בלי רעל), אבל שמיניה עוד לא. ותוסיפו לזה 3 קורות, נבדלים שגוים ויום טוב במשרד של אנדרס ופרננדס…