לוקאס רסנדה, קולה ברזילאי בעל בלוג, כתב בהרחבה את דעתו על הרכישה של מלקום – כפי שתרגמנו לפניכם:
“רקע:
מלקום נולד בשכונה ענייה מאוד בסאו פאולו ב-1997, ובניגוד לקאקה או ניימאר, שקיבלו כל עזרה אפשרית מגיל צעיר, הוא היה צריך להילחם באמת ולעבוד קשה מאוד כדי להפוך לכדורגלן אמיתי.
סבא שלו ודודו עדיין שיחקו במגרש אספלט פשוט מאוד כשמלקום הגיע, וזה היה בדיוק אותו המקום בו הילד החל לפרוח ולזהור, ולתפוס את תשומת הלב של הסקאוטרים.
בסופו של דבר הוא הגיע לקורינתיאנס בגיל 11 (במידת מה, הקריירה שלו התחילה בערך כמו גבריאל ז’סוס, רק שהוא סיים במועדון אחר), אבל הוא עדיין היה צריך לעבור המון מצוקות ומכשולים כדי לעשות את זה ולהגיע לאן שהגיע.
אפילו שאביו היה זה שקרא לו על שם *מלקולם* אקס (זה נפוץ בברזיל לראות ילדים נרשמים בשמות אחרים ממה שאחד ההורים רצה), הוא גדל אצל אמו, עם העזרה של הוריה.
אז מלקום עדיין למד המון מהסבא ה’פלדיירו’ שלו (שחקן אספלט), שלימד אותו תמיד להישאר על הרגליים ולא לצלול, והוא הסתמך משמעותית על סבתו; החיים היו כל כך קשים עד כדי כך שהוא לא יכול היה אפילו להגיע לאימונים של קורינתיאנס, כי לא היה שום כסף לאוטובוסים.
אז סבתו לקחה את רוב הכלים בבית שלה (מחבתות, סירים…), מכרה אותם לחצר גרוטאות ונתנה את הכסף למלקום כדי שיוכל להרשות לעצמו להגיע לאימונים של קורינתיאנס לעוד חודש.
בסופו של דבר, הוא הפך לשחקן השני הכי צעיר שאי פעם פתח בהרכב של קורינתיאנס, ושיחק במדיה בעונת האליפות שלה ב-2015.
סגנון משחק:
מלקום הוא שמאלי שמשחק בעמדת הקיצוני ימני, בעל מרכז כובד נמוך, ומהירות טובה. הוא מאבד מעט מאוד כדורים, אוהב לשלב ולשתף פעולה עם הקשרים והמגן הימני שלצידו, ותמיד אוהב לחתוך פנימה ולהיכנס לאמצע עם רגל שמאל – בין אם כדי לבעוט לשער, או לבשל לחבר לקבוצה.
הוא לא אמבידקסטרי (שולט בשתי הרגליים), ומי שצפה בו משחק ראה שהוא דווקא די בינוני עם רגל ימין שלו – מה שעשויה להיות הסיבה שהוא כמעט ולא מנסה לרווח את המשחק ולעבור את היריב האחרון באגף כדי להגביה כדורים.
מרכז הכובד הנמוך והמהירות שלו מאפשרים לו לעבור את השומרים שלו בקלות, והוא גם מצוין במתפרצות ומשחק מעבר מהיר כשצריך. הוא לא מנסה לעשות הרבה דריבלים ‘נוצצים’ וזה – בנוסף לעובדה שהוא תמיד מנסה לשתף את חבריו לקבוצה במשחק – מסביר למה הוא לא מאבד הרבה כדורים.
איך ואיפה הוא ישתלב בבארסה?
עכשיו יש לנו שני קיצוניים ימניים צעירים מאוד ומוכשרים: דמבלה ומלקום. אבל הסגנונות האמיתיים שלהם לא היו יכולים להיות שונים יותר אחד מן השני.
דמבלה הוא באמת אמבידקסטרי, מהיר יותר ממלקום, ואין לו שום בעיה לעבור את המגן שמולו בצד כדי להגביה, מנקודה קרובה לסוף המגרש. הוא גם יותר טוב בקרבות אחד-על-אחד ממלקום, מה שמעניק לנו יותר ריווח למשחק.
למלקום חסרה את האמבידקסטריות והמהירות הזאת, אבל הוא יותר יצירתי (סיפק בדיוק את אותה כמות מסירות מפתח של *מ-ס-י* בעונה האחרונה – 87), והוא כמעט ולא מאבד כדורים, יודע לשתף פעולה עם כל מי שקרוב אליו ולא לבזבז הזדמנות התקפית.
אז כשמן הסתם תהיה “תחרות” בין דמבלה ומלקום (בהנחה שההנהלה לא תתן לצרפתי ללכת), הם לא ישחקו בדיוק באותו תפקיד והם עונים על דרישות שונות.
דמבלה הוא בבירור בחירה טובה יותר כשהמטרה היא לרווח יותר את המשחק שלנו לאגפים או להתרכז יותר במשחק מעבר, כשמלקום יהיה עדיף כשהמטרה היא לשמור על הכדור, לא לאבד, וליצור מצבים דרך מסירות ופוזשן.
שאלת המסי:
בזמן שלמסי אין שום בעיה לשתף פעולה עם דמבלה (תשאלו רק את צ’לסי), קשה לראות איך הוא ומלקום ישחקו יחד.
הם משוטטים באותם אזורים של המגרש, שניהם אוהבים להיכנס לאמצע ולשמור על הכדור. אם מלקום היה מסוגל להשתמש ברגל החלשה שלו בצורה טובה יותר ולשחק כמו קיצוני קלאסי, לא הייתה כאן בעיה.
אבל בגלל שרגל ימין שלו רחוקה מלהיות הנקודה החזקה שלו, אנחנו דווקא מקבלים מקרה די דומה למה שקרה למסי בארגנטינה – בנושא דיבאלה.
האם מסי יתופקד כקשר אמיתי ויתן את צד ימין למלקום? אני בספק גדול. להרחיק את מסי עוד יותר מהאזור המסוכן ולהציב מישהו ‘בדרכו’, זה רעיון לא שפוי.
האם מסי ישחק סופית באמצע, כ’10’ קלאסי? אמנם הוא פורח בערך בכל מקום, אבל זה ברור שמסי יסבול יותר אם הוא יתופקד נטו באמצע – איפה שלקבוצות היריבות יהיה קל יותר להתמודד איתו ולסגור אותו.
או שהתפקיד של מלקום יהיה להיות ‘המחליף’ של מסי, כשהוא יקבל יותר דקות בליגה ויאפשר למסי לנוח לקראת משחקים חשובים באלופות?
החתמה חיובית, טובה, אבל די מוזרה.
מלקום באמת מוכשר מאוד ויש לו את הפוטנציאל להפוך לשחקן וורלד קלאס, ברמה עולמית. אבל בשל הסיבות שציינתי, אני לא יכול אלא לחשוב שמדובר ברכישה משונה עבורנו, בקיץ כל כך חשוב ומכריע.
הוא אמנם עשוי להוציא את המיטב מדמבלה, אבל הם לא באמת משחקים באותה צורה.
אמנם הוא כן עשוי להסתדר עם מסי, אבל עד כה מעולם לא ראינו שחקן שמאלי שחותך לאמצע מצד ימין, באמת הופך לשותף נהדר למסי. אפילו לא דיבאלה, שהוא יותר מנוסה גם מדמבלה וגם ממלקום.
אז אני לא יכול אלא לחזור שוב לנקודה הברורה מאליו: מאז 2015, הפעם האחרונה שזכינו בליגת האלופות, גם צ’אבי וגם אינייסטה עזבו – ועוד לא החתמנו קשר מתאים ודומה שאפילו יכול לנסות להיכנס לנעליים שלהם.
ארתור כאן, אבל הוא צעיר בדיוק כמו מלקום, ואנחנו לא צריכים לצפות ממנו להוביל אותנו לזכייה באלופות שוב, בעצמו.
לשלם 42 מיליון יורו על מלקום, כשרק עכשיו הוצאנו 140 מיליון על דמבלה (שבקושי שיחק 14 משחקים בעונה שעברה), נראה לא מתאים כרגע. ולמרות שלהחזיק גם בדמבלה וגם במלקום מעניק לנו יותר אופציות, גיוון וגמישות טקטית – ואולי אפילו דרך לתת למסי לנוח סוף סוף (במקרה של מלקום) – עדיין יש לנו שני חורים ענקיים למלא בקישור שלנו.
אם זה שוב לא יקרה, זה נראה לי כמו עוד רכש שההנהלה מבצעת כדי לשמח את השותפים הברזילאים שלה, במקום לחשוב על משהו שתוכנן במשך זמן מה, ורכש שבאמת יהיה הגיוני כשחושבים על הצרכים ההכרחיים שלנו לעונה הקרובה.”
