הסיקור: בארסה 2 – 0 סלטה ויגו

נתראה בשנה הבאה. בארסה ניצחה בלי הרבה בעיות את המשחק האחרון שלה לשנת 2018, 2 – 0 על סלטה ויגו משערים של דמבלה ומסי.

קשה לומר שזה היה משחק מבדר ומהנה לצפייה. בארסה שיחקה בהילוך נמוך והסתמכה, כבר בפעם המיליארד, על ניצוצות של מסי כדי לגמור את המשחק כבר במחצית הראשונה. במחצית השנייה נדמה היה שהשחקנים פשוט רוצים לצאת לחופשה כבר ולא מעניין אותם במיוחד מה שקורה על המגרש. עם לחיצה קצת יותר חזקה על דוושת הגז והיינו רואים את בארסה מפרקת את קו ההגנה הגבוה והנאיבי של סלטה ויגו, שהיה הזוי במידת מה לראות איך היא מחזיקה ומניעה את הכדור טוב יותר מבארסה בקאמפ נואו, וזאת על אף החילופים, בדגש על ארתור, שהיו אמורים להעניק בדיוק את המענה לזה, עם שליטה טובה יותר במרכז המגרש.

מי שחגג הכי הרבה במשחק הזה ואפשר לומר שהיה המצטיין הוא ג’ורדי אלבה. במחצית הראשונה סלטה ויגו הגנה במערך צר ואפשרה לו שטח רב, טעות חמורה שעלתה לה ביוקר, בשני השערים שספגה. מעבר לכך שבישל את השני, הוא גם מסר למסי, שמהכדור החוזר לבעיטתו דמבלה הבקיע את הראשון, ותוסיפו לכך את הכנת המצב לסוארס במחצית השנייה.

פתיחת העונה של בארסה הייתה מזעזעת מבחינה הגנתית. המספרים דיברו בעד עצמם אך גם הייתה תחושת חוסר ביטחון כבדה. כעת בארסה רושמת 4 משחקים רצופים שהיא שומרת על רשת נקייה, וזאת בלי מאמץ מיוחד מצדו של טר שטגן. ניכרת התייצבות בהגנה. אחד המפתחות העיקריים לכך הוא קלמאן לאנגלה. הבלם הצרפתי הצעיר השתלב היטב, מעל הציפיות, והוא נכנס לנעליים העצומות של אומטיטי בהצלחה עד כה. ודאי שהוא לא מושלם והוא שוגה מדי פעם, אך זה בהחלט מתקבל על הדעת מבלם שלישי וצעיר. הוא עוד יוסיף להשתפר.

מהמשחקים האחרונים מתברר מה ההרכב המועדף על ואלוורדה: דמבלה בהתקפה במקומו של קוטיניו וארתורו וידאל במקומו של ארתור בקישור.

את דמבלה אני יכול לקבל, הקיצוני הצעיר בכושר נהדר ולא נותן לבעיות המשמעת להפריע לו על המגרש. העובדה שהוא רושם עוד בדצמבר, 10 שערים בכל המסגרות, כשהוא לא רושם את כל הדקות האפשריות, מרשימה מאוד. אך קוטיניו הולך לאיבוד כך, והמאמן חייב לפתור את זה בהקדם. בארסה רכשה את השחקן המוביל של ליברפול לפני שנה, והתוצאה בינתיים רחוקה מכך. זה פשוט לא הגיוני, והמצב טריקי. אף אחד מאיתנו לא ירצה לראות אותו פותח בכוח בהרכב בגלל תג המחיר שלו כשהוא מסריח את הדשא, אבל נראה שהמצב הנוכחי לא בריא לו, בלשון המעטה.

את וידאל אני מקבל פחות. הלחימה שלו על המגרש היא נכס, אבל לא משהו שהייתי רוצה לראות על חשבון ארתור, שהכניסה שלו להרכב החל מאוקטובר השפיעה על היכולת של כל הקבוצה עם שליטה במרכז המגרש ומשחק מסירות חזק יותר. יש גם עוד אפקט דומינו קטן שווידאל חלק בו. כשהוא פותח בצד ימין של הקישור וכהרגלו עולה מהר מדי לרחבה, ובמקביל מסי גולש למרכז, סמדו נתקע בהתקפות רבות ללא אופציית מסירה נוחה. הרבה יתרעמו על איבודי הכדור המוזרים של המגן הפורטוגלי, מעטים ישימו לב שלא היה בקרבתו אף שחקן של בארסה כדי לעזור לו. בכל אופן, בשמחה אקבל את וידאל כשחקן חילוף וקשר ברוטציה הנחוצה כל כך לריצה הארוכה של העונה.

הליגה הספרדית יוצאת כעת לפגרת חד מולד שתימשך שבועיים. זמן מעולה לשחקנינו לנוח, לבלות עם המשפחה כמו שצריך ולחזור עם כוחות מחודשים לחצי השני של העונה. יש לבארסה עוד הרבה לפניה, עוד הרבה לקחים ללמוד ועוד הרבה היבטים לשפר אם היא רוצה לרוץ קדימה בליגת האלופות.

ההרכב:
טר שטגן
אלבה, לאנגלה, פיקה, סמדו
ראקיטיץ’, בוסקטס (אלניה), וידאל (ארתור)
דמבלה (קוטיניו), סוארס, מסי

סאני

הדם שזורם בעורקיי אדום-כחול. האהבה לבארסה במקום הראשון, והחלק האהוב עליי בה הוא ההיסטוריה של המועדון.

מה אוהדי בארסה אומרים


תגובות

  1. דולב - 23/12/2018 16:38

    כדי לפתור את הבעיה הפתרון היחדי הוא ההרכב הבא
    טר שטגן
    רוברטו.לאנגלה.פיקה.אלבה
    בוסקטס.ראקיטיץ
    מסי(cf)
    קוטינו.סוארז.דמבלה


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום