הסיקור: ולנסיה 1 – 1 בארסה

ממשיכים להידרדר. משחק ליגה רביעי ברציפות שבארסה לא מנצחת מוציא אותה מהפסגה. הפעם זה היה תיקו נגד ולנסיה במסטאייה. גאראי הבקיע שער מהיר, מסי השווה ומעבר לכך כמעט ולא ראינו דבר מהקבוצה, שנתקלה בחומה איתנה מולה.

יהיה קשה למצוא סנגור כלשהו לארנסטו ואלוורדה בתקופה הזו. בחירות ההרכב, החילופים ושיטת המשחק של בארסה – הכול נראה רע, רע מאוד. הדבר שזעק יותר מכול במשחק אמש היה האין-חילופים, הקיפאון. זה העלה אצלי תהיות: האם עומד לנו על הקווים מאמן או דחליל? האם הוא מרוצה מתיקו? האם הוא מרוצה מאיך שהקבוצה שיחקה? האם הוא לא חושב שאף חילוף יכול לתרום למשחק?

זה כואב לי לכתוב את הפסקה הזו, כי אם יש משהו שאני לא אוהב, זה להתבטא בצורה כזו פשטנית, חותכת, נוקבת. בעונה הקודמת נהגתי להעלות בסיקורים שלי סוגיות ובעיות שאני רואה בקבוצה ובדרכו של המאמן, ועם הזמן התרככתי כי היה לי קשה להתווכח עם ההצלחה העקבית. אולם, למרות הניצחונות עדיין היה אפשר לראות את הבעיות, זה התפרץ בשיא העוצמה במפלה ברומא והשנה זה מתפרץ מחזור אחרי מחזור. הנבואה לא ניתנה לי ואני גם לא מהמר אף פעם, אך עם ארנסטו ואלוורדה כאחראי, אני לא רואה את הקבוצה הזו לוקחת את ליגת האלופות כמו שחלק אמרו במהלך הקיץ. נדרש שינוי קיצוני בקבוצה הזו, באופן דומה למה שקרה באנואטה בינואר 2015, כדי שהקבוצה תדהר לעבר ההצלחה. בדרך הנוכחית דבר לא יצליח – גם הזכייה באליפות, שנדמה לחלק מאיתנו שהייתה צריכה להגיע בהליכה.

מעבר לאין-חילופים, אחת הסוגיות הכואבות והבולטות במשחק נגד ולנסיה הייתה “הפרות הקדושות” בקבוצה. ראקיטיץ’ וסוארס בראשם. את ראקיטיץ’ אני אוהב מאוד, אתם לא יודעים כמה. אבל הוא בתקופה בה רואים בבירור את השחיקה והעייפות והוא משחק מתחת לרמתו. וידאל, קשר שעשה חיל בבאיירן מינכן וביובנטוס, היה יכול בקלות להיכנס במקומו בהרכב אתמול או לכל הפחות לעלות כמחליף בחצי השעה האחרונה של המשחק. במקום זה ראינו עוד תצוגה בה הקשר הקרואטי הולך לאיבוד. לואיס סוארס אהוב אצלי לא פחות, ועם כל האהבה נדמה לפעמים שעדיף לו לשחק רוגבי, עם הניסיונות המוגזמים לדרוס שחקנים יריבים בעוצמה רבה. הייתי שמח לראות אותו מוחלף על ידי קיצוני כמו דמבלה או מלקום כדי לרווח את המשחק (ותכף אסביר זאת) או על ידי חלוץ כמו פאקו אלקאסר… אה, רגע, הוא מחורר רשתות בגרמניה כרגע. לא חשוב.

עוד נקודה שבלטה מאוד במשחק של ברצלונה זה חוסר האיזון העצום בין שני האגפים. זה היה ניכר לעין גם במשחק ביום כיפור נגד איינדהובן. גם עם דמבלה וגם בלעדיו, כשקוטיניו קשר או קיצוני, יש גודש פסיכי באגף השמאלי לעומת שממה באגף הימני. זה נובע גם בזכות היכולת המצוינת של ג’ורדי אלבה, החוזק של ארתור וקוטיניו, וגם בגלל ההעלמות העקבית של מסי מצד ימין, מותיר אותו לראקיטיץ’ ולסמדו שלא ממלאים את החלל כראוי. ככל שהמשחק נגד ולנסיה התקדם, משחק האגפים של בארסה התנוון אף יותר, בטח עם ההיחלשות של קוטיניו. מסי חייב לבוא יותר לאגף ימין הן כדי לרווח את המשחק והן כדי לשתף פעולה יותר עם ראקיטיץ’ וסמדו, שאם אפשר לומר בהזדמנות זו מילה עליו, נראה במגמת שיפור ונדמה שהפציעה של סרג’י רוברטו יוצרת אצלו הקלה מסוימת.

כמובן, יכולתו החלשה של פיקה בעונה הזו לא נעלמת מעיניי, ואני לא חושב שצריך לחסוך בביקורת עליו. רק צריך להזכיר, שהוא לא האשם היחיד במצב של הקבוצה וביכולת ההגנתית הרעועה שלה. הפציעה של אומטיטי בהחלט טורפת את הקלפים – כשפיקה הכי זקוק לניעור על הספסל, הוא גם הכי נחוץ בהרכב. שכן חסר בלם ימני נוסף שהמאמן יכול לסמוך עליו, וזה פוגע בנו מאוד. לי באופן אישי אין שום בעיה עם הצבתם של שני בלמים שמאליים, אך בלי אומטיטי, אני לא חושב שרצוי לשים הן את לאנגלה והן את ורמאלן יחדיו בהרכב. היה מאכזב לראות את ורמאלן האיטי והמסורבל יחסית בהרכב ולא את לאנגלה, שאולי יכולת המסירה והמהירות שלו היו יכולות לסייע יותר במשחק שכזה.

גם בתקופות קשות וגם במשחק מתסכל כמו אתמול אני אוהב להסתכל על הצד החיובי, ויש מה. ארתור, כמובן. גם במשחק לא מבריק ומצוין שלו, ראו בבירור שמקומו בהרכב הקבוצה בהמשך. הוא צעיר מאוד ויש לו כל כך הרבה מה ללמוד. צ’אבי שגשג רק לקראת סוף העשור השלישי לחייו, אז בטח שאין מה למהר עם ארתור. הוא איבד כדורים, לפעמים לא מסר טוב או נמנע ממסירת עומק וזה בסדר. הוא עדיין מה שהקבוצה שלנו זקוקה לנו: קונטרולר. קשר שישלוט בקצב המשחק, ירגיע אותו כשצריך, יזיז את כולם מצד לצד כדי לחפש פרצה, ישמור על רוגע כשלוחצים אותנו – ואין ספק שהפעם ולנסיה לחצה טוב יותר מאשר טוטנהאם וזה הפריע לו ולקישור שלנו מאוד. אשמח מאוד לראותו שוב בהרכב במשחקים בהמשך, אולי לצדו של ארתורו וידאל פעם אחת במקומו של איוון. שווה ניסיון לכל הפחות.

לא יודע לומר אם פגרת הנבחרות באה בזמן טוב או לא. צריך זמן לעשות ריסט, שאני מתפלל שיקרה עד המשחק נגד סביליה עוד שבועיים. למי שלא שם לב, היא תבוא לקאמפ נואו כמובילת הליגה הספרדית, לא פחות ולא יותר, ומדובר במשחק עונה – רגע לפני משחקים חשובים לא פחות נגד אינטר מילאנו ונגד ריאל מדריד. כמו שאמרתי מקודם, נדרש שינוי גדול בקבוצה כדי להצליח. זה עוד יכול לקרות, זה עוד יכול לקרות. אל תתייאשו עדיין.

 

ההרכב:

טר שטגן
אלבה, ורמאלן, פיקה, סמדו
ארתור (ראפיניה), בוסקטס, ראקיטיץ’
קוטיניו (דמבלה), סוארס, מסי

 

סאני

הדם שזורם בעורקיי אדום-כחול. האהבה לבארסה במקום הראשון, והחלק האהוב עליי בה הוא ההיסטוריה של המועדון.

מה אוהדי בארסה אומרים


תגובות

  1. noam - 08/10/2018 14:19

    סיקור מעולה ומסכים איתך חד משמעית לגבי ההחלפה של וידאל בראקיטיץ’, אבל כמו שתיארתם מצוין יש לנו דחליל על הקווים ש80 דקות מהמשחק יושב במצב סקוואט על הקווים ובוהה במשחק כאילו מישהו מצייר אותו.
    קיוויתי גם שנצא לפגרה עם ניצחון אבל לא קרה.
    לגבי ארתור אני לא מזלזל בו חלילה אבל חושב שהבאז סביבו מוגזם.. יחד עם כל הדברים הטובים שעשה יש בו כמה דברים שלא אהבתי כמו פחדנות, לדעתי הסיבה היא שהוא שבר שיא מאז צ’אבי עם 135 מתוך 142 מסירות הוא בגלל שהוא תמיד רץ במטרה לקבל את הכדור ואז לטעמי הוא תמיד מוסר את המסירות הבטוחות והקרובות וזה מה שגרם לו להגיע למספר כזה.. כל פעם רץ או לסמדו או לאמצע וכל ה7 מסירות שדווקא לא הגיעו ליעדן הן המסירות שהוא ניסה למסור לעומק.. אבל כמובן הוא בתחילתו של תהליך ויש בו המון דברים חיוביים (אבל שוב, אני עדיין לא ממהר לעוף עליו). מצד שני ארתורו וידאל זה סוג של סוארז בקישור, טנק, פיזי ולוחם, ואני חושב שהוא כן צריך לקבל הזדמנויות.
    לגבי החירור רשתות של פאקו אלקאסר, אני תמיד חשבתי שהוא צריך לעוף מבארסה ואני לא ראיתי אף אחד בבארסה מאניה שמייצג אותו, אז בקרוב שהוא יפסיק להבקיע שערים ויחזור לבצורת הרגילה שלו אף אחד לא יתגעגע אליו.

  2. שלמה - 09/10/2018 4:18

    תודה רבה על הסיקור, רמה גבוהה!{בעיקר על השימת לב על רקיטיץ שלא ככ שמים לב אליו אבל הוא שחקן ענק ואם שמתם לב הבנאדם בשנים האחרונות נהייה ככ ברצלונה שזה נראה שהוא גדל עם בוסקטס בלה מאסיה יש לו את הפיזיות והעוצמה ביחד עם טכניות ברמה של בארסה כמה הוא טכני ורגוע וחושב ,ביחד עם עדינות כזאת ,רבותי הוא ראוי להיות שחקן הרכב לדעתי} ועכשיו לעיקר זה לא ככ מקובל להתלונן על מסי אבל אם שמתם לב משהו מיוחד שהיה עם ליאו הגדול בוומבלי חוץ מהמשחק המטורף שהוא הביא היה רוח הלחימה הוא נלחם כמו קפטן ואני סגור על זה שאם הוא היה נלחם ככה כל משחק הוא היה מגיע לשיאים פי כמה ממה שהוא הגיע(כמה שזה נשמע הזוי שאפשר להגיע ליותר ממה שהוא הגיע) עכשיו,אי אפשר לנצח כל משחק בפרט משחקים כמו ולנסיה במסטאייה בלי מלחמה רק עם כשרון, כולנו יודעים שמסי הוא עמוד התווך כמעט הכל עובר דרכו ,במשחק מול ולנסיה הוא היה מאוד מאוד שותף אבל לא נלחם כמעט לא פתח לא ניסה ליכנס בכוח לעשות דריבל קשה אלא הוא די הלך קיבל מסירות והחזיר עם הרבה חוסר דיוק כאילו הכל יכול לבוא בקלות בלי לזוז לתת את המסירה ויבוא השער וכיון שהוא עומד במרכז ומחלק \מקבל מסירות באפטיות היה נראה שכולם פחות פותחים ופחות נלחמים זה לא יתכן ככה חייבים לילחם בפרט שהוא קפטן ,אי אפשר לשנות טבע של בן אדם אבל לפחות במשחקים סופר חשובים ובכזה מצב של ברצלונה בליגה חייבים מלחמה ואם הוא היה עייף מרצף המשחקים האחרונים בפרט אחרי המלחמה מול טוטנהאם שישחק רק מחצית שיתן את כל כולו ויגמור סיפור וחופשי הוא גומר סיפור במחצית (בפרט שיש עוד שחקנים מוכשרים סופר שיכולים להחליף אותו מחצית שנייה ,דמבלה ,מלקום שהם לא מסי ולעולם לא יהיו אבל בהרבה קבוצות צמרת הם יהיו הכוכבים ולא ימות העולם אם הם ישחקו במקום מסי מחצית אחת) בכל מקרה דוקא אני ראיתי במשחק נקודת אור ,הנעת כדור מטורפת ומהירה על קו העשרים שהזכירה לי ימים יפים ה יעזור ויגיע ימים יותר טובים אני רואה עתיד מצוין ויסקה בארסה

  3. באטיגול - 09/10/2018 8:11

    עוד משחק ליגה, עוד תיקו, איבוד נקודות נוסף.

    ואלורדה:

    כבר כתבתי כאן יותר מפעם אחת, הוא לא מתאים…
    לא שהוא לא מתאים קצת, הוא לא מתאים בכלל.
    מאמן שמרן, מאמן אנמי שעומד על הקווים ופשוט לא מעז לעשות חילופים.
    אם בשנה שעברה הייתה לו הנחה בדמות של סגל חלש ו/או סגל שהוא לא בנה, השנה כבר אין לו את הפריבלגיה הזו.
    די ברור שהוא לא מאמין במלקום וארתורו וידאל אבל לדעתי הוא גם לא מאמין בדמבלה וזה מעלה המון שאלות בקשר בין אבידל והמחלקה המקצועית למאמן ואיפה גבולות האחריות של כל אחד.
    מה שכן, הוא מאמין מאוד בג’רארד פיקה…ועל כל ארחיב בפינתי הקבועה פינת ג’רארד פיקה.

    אין לו קילר אינסטינקט.
    מאמן שהיה קורא את המצב הנוכחי ואת לוח המשחקים העתידי של בארסה ושל היריבות הישירות שלה למאבק האליפות, היה שם בצד בחודש האחרון את הרוטציות הטיפשיות האלו ומגיע לקלאסיקו בהפרש של 10 נקודות ואפשרות לברוח לליגה בשלב כה מוקדם שהיה מאפשר לו את הרוטציות שהוא כל כך מעוניין בהן.

    ארנסטו הוא לא הטייפ של בארסה רואים את זה כל הזמן.
    אמנם זכינו בדאבל שזה הכי חשוב שיש.
    הצורה שעפנו מהצ’מפיונס (זה לא שהתקפנו כמו בפעמים שעפנו מול צ’לסי או אינטר).
    גם במשחק המקולל כמו רומא הוא עמד עם המבט של העגל לאופק ולא עשה שינוי עד הדקה ה 85 כאשר כל העולם מלבד ארנסטו רואה שבארסה הולכת לספוג ולעוף.

    הוא מפחד, הוא פחד לעשות רוטציה בשנה שעברה שהיה ב 100 נקודות פור בליגה (ועלה לנו בצ’מפיונס)
    הוא עלה ב 4 4 2 הדוחה והציג כדורגל שהביא תוצאות אבל בכל זאת כדורגל דוחה.

    אני אוהד בארסה מאז תקופת הדרים טים של יוהאן קרוייף, אני רואה איך העבר חוזר על עצמו שאחרי קרוייף באה תקופת שפל מבחינת איכות הכדורגל.
    עכשיו אנחנו תקועים בתקופת ביניים עד שיבוא הגל הבא כמו שבא רייקארד ורונאלדיניו שעשו את השינוי והעבירו את השרביט לפפ מסי והקבוצה הטובה בהיסטוריה של הכדורגל.
    תמיד בתקופות הביניים האלו באים כל מיני מאמנים שלא מתאימים כמו לואיס ואן חאל הדוחה או ארנסטו ואלורדה שסך הכל הוא בן אדם נחמד אבל מאמן שלא מתאים למועדון כמו וברצלונה.
    הוא בכלל לא מבין מה זה אומר להוביל מועדון כזה ומה הוא מייצג עם השמרנות והפחדנות שלו.

    הכי כואב לי זה שבתקופת הביניים הקודמת היו לנו שחקנים טובים בסגל כמו ריבאלדו, פיגו, אנריקה, קלייברט ועוד חברים מהמושבה ההולנדית שואן חאל הקים.
    בתקופת הביניים הזו היה ויש לנו את השחקן הגדול בהיסטוריה.
    סנדרו רוסל, ברתומיאו וחברי ההנהלה ומחלקת הרכש הכי כושלת שראיתי אחראים למחדל על גבול הפשע הספורטיבי.
    כל מה שהם היו צריכים זה לחזק את הקבוצה בשחקן רכש אחד טוב כל שנה אחרי שפפ הלך וטיטו ז”ל הגיע.
    היו כבר אז צריכים להביא בלם רציני שיחליף את הבלוף ההזוי הזה שקוראים לו ג’רארד פיקה שכבר אז היה חלש (והיה את טיאגו סילבה שכבר היה סגור במחיר שהיום נשמע מצחיק).
    היו צריכים להביא חלוץ הרבה יותר מוקדם (הביאו את סוארז באיחור של שנתיים).
    היו צריכים להביא שחקן קישור עוד שצ’אבי היה.
    כי מה הם חשבו? שיילך אחד הקשרים הגדולים ואף אחד לא ייכנס לתפקיד שלו.
    ועוד ועוד..לא היה צריך לעשות הרבה.
    יש לך את מסי כל מה שצריך זה לתת לו את כל התנאים (ולא צריך הרבה) ואז היינו רואים את הכדורגל שאנחנו אוהבים ומניח שיותר תארים (לאנשים שאובססיביים רק לתארים).
    בעיניי זה פשוט פשע ספורטיבי.
    כי אם להגיד את האמת, מאז הדרים טים של פפ, אין בארסה יש בעיקר מסי ועוד כמה שנים זה הולך להיות כואב שהוא יפרוש.

    בקשר למשחק
    את האמת, לשחק במסטאייה זה תמיד קשה.
    להתחיל את המשחק בפיגור של גול במסטאייה אחרי דקה הופך את המשחק לסופר קשה.
    ולנסיה נכנסו להתלהבות וקיבלו בטחון ואם להגיד את האמת היה צריך להיות 0-3 כבר אחרי רבע שעה.
    כל פעם מחדש אני לא מבין איך מסי עושה את הגולים האלו מכלום.
    והבעיטה המדוייקת הזו לפינה..אבל זה החזיר אותנו למשחק.
    כל תוצאה הייתה הגיונית כי ולנסיה החמיצה וגם בארסה (קוטיניו…).

    כשאתה מסתכל על לוח המשחקים אתה אומר לעצמך זה ממש לא נורא לאבד נקודות במסטאייה אבל אחרי 3 משחקים ללא נצחון בזמן שהיריבות שלך מאבדות נקודות ללא הכרה, מדובר באיבוד נקודות יקר מאוד.

  4. באטיגול - 09/10/2018 8:29

    ולפינה הקבועה, פינת ג’רארד פיקה.

    אז מה היה בתפריט השבוע?
    אתם מכירים את זה שאתם משחקים בשכונה או אפילו עם הילדים ואז יש ילד או שחקן שמשחק איתכם שלא באמת קשור לכדורגל ואז בועטים אליו כדור קצת חזק?
    אז מה הילד או השחקן עושה? מתכופף! כי הוא מפחד שיפגע בו הכדור…

    כמובן שאני מקצין ואני יודע שג’רארד פיקה לא מפחד לנגוח (משום מה הוא נוגח הרבה יותר טוב שהוא מתקיף).
    אבל הגול הזה היה מביך אפילו בסטדנטרטים שלו.
    תנגח / תבעט את הכדור ואל תבשל לנו גול נוסף ותן להתחיל את המשחק בצורה נורמלית במגרש שגם ככה הוא קשה.

    שימו לב:
    גול שישי באשמתו הישירה בשבועיים האחרונים, 6!!!

    שתי דקות לאחר הגול נשלח גונזלו גדש בכדור עומק על הקו.
    עכשיו ידוע שגדש הוא סילון אנושי.
    היחיד שיכול להשיג אותו היה סמדו שכבר הגע לגדש.
    ואז משום מקום הגיע הבלם הגבוה והחסון פיקה, לסגור את גדש כי הוא חושב שהוא גם מסוגל להתמודד איתו.
    אז פיקה חסם את סמדו שנאלץ לעצור את הספרינט שלו, גדש עבר את פיקה כאילו הוא קונוס עם נגיחה קטנה בכדור (אה לה קאקה נגד יונייטד) וכמעט ספגנו את השני.

    גול 6!!!
    בשבועיים!!!

    וכותב סאני בסיקור המשחק על “הפרות הקדושות” ראקטיץ’ וסוארז.
    אם הם הפרות הקדושות אז פיקה הוא בית המקדש של הפרות זה בכלל לא משנה שני בלמים שמאליים, ימנים או אמצעים…כל בלם סאני אני חוזר כל בלם שיש עדיף עליו.
    קשה לך ולרבים עם הדעה הזו כי ציירתם לכם איזו תמונה בראש כאילו הוא אי פעם היה טוב. אבל האמת היא, אם אתם צופים בכל המשחקים קל לראות שיש בעייה גדולה איתו וזה ממש לא מהשנה האחרונה.

    סאני תפנים, ההנהלה ומחלקת הרכש הדגולה של בארסה לא היו חכמים להביא לסוארז מחליף.
    אין לו מחליף. ביננו גם אני אהבתי את פאקו בעיקר בגלל הסיפור האישי שלו.
    אבל אתה יודע שהוא לא היה מתאים ואני כל כך שמח שהוא מצליח בדורטמונד.

    סוארז בישל 3 שערים בשני המשחקים האחרונים אין הרבה חלוצים ברמה שלו בעולם.
    ובכל זאת צריך להביא מחליף טוב.
    חלוץ מחליף! לא מוניר…חלוץ! לא אחד כזה שיסיט את מסי לשחק 9 מדומה כי לאורך זמן זה לא יעבוד.

    לגבי איבן, אין לי ויכוח איתך הוא פשוט עייף.
    אבל הבוס לא סופר את וידאל.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו