לברצלונה יש שלישיית התקפה קטלנית, זה לא סוד. בעונה הקודמת בארסה הבקיעה הכי הרבה מבין כל הקבוצות באירופה, עם 173 שערים. בעונה הנוכחית, עם 51 שערים, היא הקבוצה עם מספר השערים השלישי בגודלו ביבשת. סך הכול 224 שערים לשתי העונות האלה עד כה. מסי, סוארס וניימאר הבקיעו 164 מהשערים האלה – 73.2%.
מה לגבי יתר השערים? לפי ניתוח יתר השערים לעונת 2015/16 ולעונה הנוכחית, אפשר לשמוח מכך שהשלישייה ההתקפית מאפשרת גם לשחקנים אחרים להבקיע. זו הזדמנות להעריך את התרומה ההתקפית והחיונית של שחקנים אחרים, בייחוד אנדרס אינייסטה וסרחיו בוסקטס.
בואו נעיף מבט על המקור של השערים האלה ואיך הכדור נע משחקן אחד לאחר במהלכים שהובילו לשערים. והנה מה שמתגלה לנגד עינינו (לחצו על התמונות על מנת להגדילן לגודל מלא):
שערים מחטיפת מסירות
ברצלונה הבקיעה 40 שערים כתוצאה ישירה של חטיפת מסירה של היריבה – בערך חמישית מכל השערים של הקבוצה. שלושה גורמים שכפי הנראה מובילים לכך: בארסה – עדיין – טובה בהשבת הכדור אליה. ברגע שהיא עושה זאת, האיכות ההתקפית העצומה שלהם מאפשרת לה לסיים את החטיפות האלה בשער – MSN הבקיעו 29 מתוך 40 השערים האלה. לבסוף, הקבוצה היריבה לא ממוקמת היטב כדי להגן מפני המצבים האלה מכיוון שהם בעצמם ציפו לתקוף, או אף ליצור מתפרצת, כי הם רק הרגע השיגו את הכדור לעצמם.
כפי שהתרשים למעלה מראה, בוסקטס אחראי ל-9 חטיפות שהובילו לשער. השערים האלה לרוב מובקעים רק שניות בודדות לאחר החטיפה. זו אחת מהיכולות המדהימות של בוסקטס, הוא גם מבטל את ההתקפה המתפרצת של היריבה וגם מפעיל את ההתקפה של בארסה. אפשר לראות עוד על החשיבות של בוסקטס והיכולות שלו בסרטון הבא. https://www.youtube.com/watch?v=Xd2Q8V4kY7s
מי עוד עושה זאת מלבד בוסקטס? ראפיניה.
הוא ראוי להתייחסות מיוחדת לא רק כי 5 מחטיפותיו הובילו לשערים, אלא גם כי כל ה-5 קרו רק ב-3 משחקים העונה. זה מקבל משמעות הרבה יותר גדולה כשמבינים שראפיניה שיחק הרבה פחות דקות משאר השחקנים הפותחים של בארסה.
בתרשימים בהמשך, אפשר לראות את המסלול שהכדור עשה בדרך לשערים:
רצף מסירות
מהם צירופי המסירות הנפוצות ביותר שמובילות לשער של בארסה? בתרשים מטה אפשר לראות את התשובה. הם כמעט לגמרי MSN, כמה הפתעה. גם הקדם-בישול (פרה-אסיסט), גם הבישול וגם השער שייכים כמעט רק להם, למעט אינייסטה ש”מסתנן” פנימה.
אם נדרג את השחקנים של בארסה לפי כמויות הקדם-בישולים וקצב הקדם בישולים שלהם, נקבל את התרשימים הבאים, שמציגים שתי תמונות די שונות:
מסי ראשון בכמות הקדם-בישולים, זה לא מפתיע, אך מה שאולי כן יפתיע זה שאינייסטה עבר אותו במעט בקצב הקדם-בישולים (כל 90 דקות). הוא נמצא שם למעלה, עם מסי, הרחק משאר “בני האנוש” כמו ניימאר, ארדה טוראן, בוסקטס, דני אלבס ולואיס סוארס, שגם להם יש תרומה ניכרת.
בהתחשב בהתפתחויות של השערים אחרי הקדם-בישול, אפשר לאבחן כמה סוגים של שחקנים שנותנים קדם-בישול, לפי המעורבות או האי-מעורבות שלו בהמשך:
המאפשרים – אלה שמאפשרים את הקדם-בישול, אך לא מתערבים בהמשך המהלך ונותנים לאחרים לסיים. אינייסטה וניימאר נכנסים לקטגוריה הזו.
המסיימים – לרוב כאלה שעושים דאבל פס עם שחקן אחר, לרוב מסי או ניימאר. אלה כאלה שמסיימים את המהלך שהם החלו עם הקדם-בישול. לואיס סוארס הוא דוגמה לכך.
המגוונים – מי שעושה גם את זה וגם את זה במהלך המשחקים, הוא כל-יכול, וכן, שמו הוא מסי.
