לאפורטה: ברצלונה נחטפה.

הנשיא לשעבר דיבר על הסיבות לכך שההנהלה הנוכחית של המועדון צריכה להתפטר, למה הוא בטוח בכך שפפ גווארדיולה יצליח במנצ’סטר סיטי ועל היום שבו פחד שהוא ייאלץ למכור את מסי. תרגום של הראיון הנפלא של סיד לואו בגארדיאן, מוגש לפניכם.

יש סיפור שז’ואן לאפורטה מספר, על היום בו קרא לפפ גווארדיולה למשרדו ואמר לו שהוא הולך להיות המאמן הבא של ברצלונה, לכך גווארדיולה השיב: “אין לך את הביצים לזה.” אם יש משהו שלא חסר לנשיא לשעבר של ברצלונה מעולם זה “ביצים” ובכל זאת הוא לא רואה זאת באופן הזה, אפילו שז’וזה מוריניו רצה את המשרה. 9 שנים לאחר מכן, זה נראה כמו ההחלטה הברורה מאליה. בזמנו, הוא טוען שזה היה ברור מאליו גם כן – והוא מתעקש שגווארדיולה הוא האדם הנכון עבור מנצ’סטר סיטי. “זה לא היה אומץ, זה היה היגיון”, הוא אומר, “ואם סיטי תתמוך בו כפי שהוא ראוי, הוא יצליח. הוא אופטימי, וינר ואמיץ: הוא לא יתחבא.”

לאפורטה יושב במשרדו שבקומה השישית בבניין שבדיאגונל, שדרה באורך 11 קילומטר שחותכת את ברצלונה לרוחבה, יום לאחר האירוע עם קרן יוהאן קרויף. “אני מתגעגע אליו כל כך”, הוא אומר, “אבל זה מוזר: כולנו אומרים את זה כאילו הוא לא איננו.” כשלאפורטה התבגר, הוא הסתפר כמו קרויף, האליל שלו כשחקן ומאוחר יותר כמאמן. לבסוף, הפכו לחברים טובים. בנשיאות ומעבר לכך, ההולנדי היה ליועצו. קרויף היה אידאולוג, כמעט מדריך רוחני. לא רק עבור לאפרוטה אלא עבור רבים, בייחוד אלו ששיחקו תחתיו, כמו גווארדיולה וכמו המנהל הטכני של סיטי, צ’יקי בגיריסטיין.

“פפ נראה טוב מאוד”, לאפורטה אומר. “הוא היה כאן לכמה ימים, אז נפגשנו והוא היה במצב רוח טוב מאוד. הוא שמח בסיטי, אופטימי שהוא יכול לבנות משהו. הדרך בה הם מתכננים את חיזוק הקבוצה, אני חושב שהם הולכים להיות חזקים באופן קיצוני. האוהדים יתרגשו מאוד.”

יש פאוזה והנה עולה חיוך רחב, משהו אופייני ללאפורטה, שתמיד נעים להיות בחברתו, והוא מוסיף: “אני לא יודע מה הם הולכים לעשות, אה!” הוא ממשיך: “מה שאני יודע, ואני יודע זאת טוב מאוד, זה שפפ וצ’יקי שם והם מסוגלים לבנות קבוצה שתלהיב אנשים.”

בברצלונה, בגיריסטיין היה המנהל הטכני של לאפורטה וגווארדיולה היה מאמנו. “פפ היה ההתאמה המושלמת”, הוא אמר. “הוא הכיר את המועדון, את הסגנון. ראינו כמה קשה עבד בבארסה ב’, הוא שיחק בכל קבוצת נוער, היה בוומבלי (1992). מעולם לא חשבתי מה היה עשוי להיות עם מוריניו: זה תמיד היה פפ שרציתי. כולנו הילדים של הדרים טים. 1973 הייתה שנה מרהיבה: הייתי בן 11 וההולנדי הזה הופיע ועשה מהפכה בברצלונה, עשה מהפכה במדינה. אז הוא חזר כמאמן. ירשנו את זה. יש דרכים אחרות לשחק אבל לנו יש את שלנו – והיא של קרויף, ושל גווארדילה, ושל צ’יקי…”

“להפוך למאמן היה רק הצעד הבא עבור מישהו שמסוגל לעשות כל דבר, כי יש לו כל כך הרבה כריזמה ואינטליגנציה יוצאת דופן. זו הייתה החלטה טובה, היינו בטוחים, אבל הוא הצליח מעבר לציפיותינו. חשבנו שפפ יזכה במשהו – הוא זכה בכול.”

משחק הליגה הראשון של גווארדיולה היה הפסד אצל נומאנסיה הזעירה ב-2008. “אוסטיה”, לאפורטה לוחש: לעזאזל. “היה הרבה לחץ והיום הזה איחד את כולם נגדנו. הם אמרו ‘לא למדתם כלום, אתם סתם חבורה של בני נוער’.”

למרות זאת, בסוף העונה ברצלונה זכתה בטרבל, תוך שהיא מביסה את ריאל מדריד בדרך. “ביום של הקהילה האוטונומית של מדריד, ה-2 במאי”, משחזר לאפורטה, שוב מחייך חיוך רחב. הוא ישב בתא של הבכירים, והוא החזיק את עצמו, עומד להתפוצץ. “הנשיא האזורי היה שם, לבוש בלבן, נשיא הממשלה, הנשיא לשעבר… ואתה מנצח 6-2, ופויול מנשק את הדגל הקטלאני שעל סרט הקפטן. תאר לעצמך!” אפשר לדמיין את לאפורטה בחליפה, אבל עם בוקסר בצבעי קטלוניה מסתתרים מתחת. “האסטלדה (דגל השאיפה לעצמאות)”, הוא מתבדח, מצביע מחוץ לחלון על אחד שתלוי בצד השני של הדיאגונל.

“אנשים אומרים לא לערבב ספורט ופוליטיקה, אבל הם כבר ערבבו. אלו שאומרים שהם לא מערבבים פוליטיקה וכדורגל, מערבבים. מועדון צריך נשמה. ניצחונות עושים אותך גאה, ואם הגאווה הזאת היא עבור עיר או מדינה היא גדולה יותר. אתה לא רק משחק כדי לנצח. המטרה לא מצדיקה את האמצעים. אחד הדברים שאני הכי גאה בהם היה לשים את הלוגו של יוניצ”ף על החולצה. זה נתן למועדון נשמה. היא קרבה אותנו לחברה, בייחוד לפגיעים שבה. אתה משחק עבור עוד משהו, משהו אחר. ואם הקבוצה חולקת את הערכים של המקום שלה, זה האידאל הרומנטי ביותר. פפ שיחק עם 11 שחקני בית יום אחד, 6 משלנו זכו במונדיאל (במדי ספרד) בדרום אפריקה. הם לעולם לא יכירו בכך. אולי בגלל זה הם לא רוצים לתת לנו את משאל העם שלנו (לגבי העצמאות).”

לאפורטה צוחק שוב. “שיט, אולי זה זה.”

הבעיה היא שכשמדובר בסיטי, שום דבר מההקשר הזה קיים. התנאים שגווארדיולה עומד מולם שונים כמעט בכל רמה. האם מדובר במודל שאפשר לייצא? האם הזהות יכולה להיות אותו הדבר, כשאסור לשכוח שסיטי היא עסק פרטי בבעלות מזרח תיכונית? האם הם צריכים ליבה אנגלית, כפי שלברצלונה היה קטלאני? לבנות זהות, לחפש “נשמה”, ודאי, אבל איך? “אתה רוצה שאומר להם? אני נותן ייעוץ”, אמר לאפורטה, צוחק.

יש רגע, לפני שהשיחה מתמקדת בסיטי, בו לאפורטה מציין לכמה מועדונים “אין אף שחקן מהמדינה שלהם”, מתאר את זה כ”מסוכן, כי אתה עלול לאבד את הזהות שלך”, אך כעת הוא מוסיף: “תמיד אמרנו שמי שגר בקטלוניה הוא קטלאני ואתה יכול ליישם את זה במנצ’סטר סיטי. לסיטי יש שחקנים מרחבי העולם אבל הם עדיין ‘סיטיזנס’. המפתח הוא לעשות אותם גאים בכך. בסופו של דבר, הנשמה של המועדון היא בתחושות שלו, שמשודרות לשחקנים.”

“זה לא אומר שהשחקנים צריכים להיות אנגלים בהכרח, יותר מדובר על כך שיהיה להם חיבור עם האוהדים. עבדנו קשה על מחלקת הנוער, פיתחנו שחקנים בבית, כאלה שנותנים לך את הזהות הזאת, וזה רעיון שפפ, צ’יקי, פראן (סוריאנו, המנכ”ל של סיטי) חולקים יחד.”

“הרזומה של פפ מדבר בעד עצמו”, ממשיך לאפורטה. “לכל אחד יש את הייחודיות שלו. הוא הכיר את ברצלונה כילד אבל ידע הצלחה בבאיירן ואני משוכנע שהוא יידע גם בסיטי. הוא בר מזל שהוא עובד עם צ’יקי ופראן, שבוטחים בו. זה נותן שקט נפשי. כשראיתי את פפ הוא היה נלהב מאוד לגבי העתיד. הוא חכם, יש לו אינטליגנציה רגשית, יכולת לשכנע. זה לא קל: הפרמייר ליג היא אתגר ויש שתי קבוצות גדולות בעיר אבל הוא המאמן הטוב בעולם והיה יכול ללכת לכל מקום. הוא בחר בסיטי כי הייתה להם האמונה בו, נותנים לו לבנות את הפרויקט שהוא רוצה לעשות.”

“הוא יותיר את חותמו. אם צפית בסיטי בעונה החולפת, הם הניעו את הכדור היטב אבל זה לא קורה בין לילה. אתה צריך את השחקנים הנכונים. הם יביאו שחקנים שמתאימים לשיטה שהוא רוצה, שלא חייבת להיות זהה לבארסה. הוא אינטליגנט, הוא יעשה את ההתאמות. הוא ייצור זהות, חיבור. הפילוסופיה תהיה לשלוט בכדור, המגן הראשון הוא החלוץ, שילחץ. כשהם באו לפה, כן, הם הפסידו, אך לא מעט בגלל כמה טעויות… הם הקשו עלינו את החיים, מאוד. הוא רק הגיע: עכשיו, תן לדמיון לרוץ, תן לדברים לזרום, והאוהדים של סיטי הולכים ליהנות מהכדורגל שלהם.”

אבל זה רק ההקשר, זה גם התוכן. הדבר האחר שאין לגווארדיולה, כמובן, זה השחקן שהוא הכי צריך: ליונל מסי. “אל תיתן לו רעיונות”, מתבדח לאפורטה, אך אין לו שום ספק לגבי העתיד של הארגנטינאי, כשבאופק חידוש החוזה. כנשיא, היה רק רגע אחד בו פחד שמסי יעזוב, והוא חלף מזמן.

“ב-2006 אינטר (מילאנו) הגישו הצעה”, הוא מסביר. “הם היו מוכנים לשלם את סעיף השחרור שלו, שעמד על 150 מיליון אירו, ובגלל זה (מאוחר יותר) העלינו אותו ל-250 מיליון אירו. אבל תמיד הרגשתי בטוח בזכות מערכת היחסים שלי עם אביו, חורחה.”

“אמרתי לו: ‘הם יהיו מוכרחים לשלם את סעיף השחרור שלו כי אני לא אמכור. הוא יהיה שמח כאן, הוא ישיג תהילה. שם, הוא ירוויח רק כספית. הבן שלך נועד להיות הגדול בהיסטוריית המשחק, וכאן תהיה לו קבוצה שתעזור לו להגיע לשם. הוא ייהנה מכך’.”

“אני מאוד ‘קרויפיסטה'”, ממשיך לאפורטה, “אבל שמסי עושה – ודיברתי על כך רבות עם יוהאן – זה מה שעושה אותו הטוב בהיסטוריה. יוהאן אמר זאת גם כן. הכדורגל של מסי יפהפה ויעיל. עבורי, הטובים ביותר אי פעם הם קרויף, מראדונה ומסי. מסי הוא ערבוב של קרויף ושל מראדונה, אבל הוא גם לאו מסי.”

“ודאי שהוא יכול לעשות אתזה גם באנגליה. יש לו כישרון. הוא יכול לעשות אתזה מכוסה בבוץ בגשם זלעפות. הוא כבר עשה את זה. הוא שיחק על אדמת אנגליה והיה ספקטקולרי, הוא מתאים את עצמו לכל מצב, לכל תנאי. ואני אוהב את העובדה שהוא נהנה תמיד, אף פעם לא מתלונן, אף פעם לא צולל. בכל זאת, יש לו אופי, אה. זאת טעות עבור היריבים שלו לשכוח את זה. זה קרה בברנבאו: ברגע שהם פגעו בו (המרפק של מרסלו לפנים של מסי), זהו זה. גררר והוא יצא לדרך.”

“הוא יישאר”, לאפורטה צוחק פעם נוספת. “אז, האתגר הגדול של פפ הוא להצליח באותה מידה כמו שעשה פה… רק בלי מסי.”

“לאו בסדר גמור איפה שהוא נמצא בבארסה, ופפ יצליח עם סיטי. בוודאות. והוא יקבל אפילו יותר קרדיט, כי אם יש לך שחקן כמו לאו, ההצלחה באה יותר בקלות. פפ אומר את זה גם: תשכחו את כל הסיפורים, את זה או את זה, אם לאו בסדר, אז, הירגעו, הכול בשליטה, ננצח. הוא מחריב טקטיקות והוא עושה זאת כל כך יפה.”

אז, ככה מובהר עתידו של מסי. מה לגבי זה של לאפורטה? חלפו שנתיים מאז שעלה לבחירות בהן הפסיד לז’וזפ מריה ברתומאו. המחלוקות נותרו פתוחות – למעשה הן אף העמיקו – והרבה קרה. החסות מקטאר, המצב הכלכלי שדועך ומעל הכול, מועדון, שלפי האמונה של לאפורטה, מאבד את זהותו. הנשאי הקודם סנדרו רוסל, שפינה את מקומו לברתומאו, סגנו, נמצא במאסר באשמת הלבנת הון. מסי הורשע בהעלמת מס, והחתימה של ניימאר הביאה את ראשי המועדון למשפט, יותר מפעם אחת.

גם לאפורטה היה במשפט, שם הוא זוכה. ההנהלה הנוכחית רדפה אחריו, חיפשה להאשים אותו באופן אישי על הפסדים שקרו לכאורה בתקופתו כנשיא, אך הפסיקה הייתה בעדו.

“אני לא יכול לשכוח שאלו שהלכו בעקבותיי, בסוף ניסו להרוס אותי”, הוא אומר. “הותרנו להם את בארסה הגדולה בהיסטוריית המועדון, והם מבזבזים את זמנם בהרס של זה. לפפ היה האומץ הנדיר להגן עלינו באופן ציבורי.”

“ברצלונה נחטפה. היא בת ערובה להרעלה, למניפולציות ולשקרים (של ההנהלה הזאת), וזה עצוב. אני דורש מהם להתפטר. מה שהם עשו לנו היה מביש. הם האשימו אותנו בניהול לא הולם, פעלו נגדנו וניסו לאלץ אותנו לשלם 79 מיליון אירו על ‘הפסדים’. עכשיו זה הוכח, 7 שנים מאוחר יותר, שהם טעו. זה סקנל. אם הייתה להם איזושהי בושה, הם היו מתפטרים. אם הייתה להם איזושהי בושה, הם היו עוזבים כשהם עשו עסקה עם התובע הציבורי לפיה המועדון, ולא הם, אחראי בקייס של ניימאר.”

“אם הם מתפטרים עכשיו, בוודאות אתמודד (בבחירות)”, אומר לאפורטה. הוא ייאלץ ללכת ללא גווארדיולה. “וגם ללא קרויף”, הוא מוסיף חיש מהר. “הוא היה מקור נהדר לעצות עבורי, אז אם הייתי חוזר, אני בטוח שהייתי סובל מאיזשהו סוג של ורטיגו מכך שהוא לא לצדי. היינו מרגישים שמשהו חסר. אבל למדנו כל כך הרבה ממנו, כך שעמוק בתוכנו הוא עדיין מדריך אותנו.”

“הבעיה היא שהמנדט הנוכחי של ההנהלה מסתיים ב-2021. אם הם היו הולכים עכשיו, הייתי מתמודד. אבל אם הם ממשיכים לעוד 3 או 4 שנים, אני לא חושב שאתמודד. לכל אחד מאיתנו יש את הרגע שלו. כרגע, זה עדיין טרי עבורי, אבל אם זה יימשך יותר, הייתי רוצה שיהיה מתמודד שאוכל להסתכל עליו ולחשוב: ‘כן, זה האחד’. חידוש הוא תמיד הכרחי. הייתי רוצה שיהיה מישהו עם רעיונות ברורים, מודל שאני יכול לחלוק עמו, אדם שאני יכול לבטוח בו.”

מישהו כמו, נגיד, ג’רארד פיקה, הבלם שכבר הביע את שאיפתו להיות הנשיא. “אם הוא ילמד על ניהול מועדון, יש לו די והותר יכולת וכריזמה ואני אצביע לו בוודאות”, אומר לאפורטה. “ואולי העתיד של ברצלונה יום אחד יהיה פפ כנשיא וצ’אבי כמאמן. למה לא?”

סאני

הדם שזורם בעורקיי אדום-כחול. האהבה לבארסה במקום הראשון, והחלק האהוב עליי בה הוא ההיסטוריה של המועדון.

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר השבועי

בארסה מאניה באינסטגרם

הפורום שלנו

האפליקציה שלנו