בארסה חוזרת לקאמפ נואו לאחר קלאסיקו, שבעיקר ייזכר כקלאסיקו רווי טעויות שיפוט לשני הכיוונים, אך לא מצדיק את העבודה שיצאנו מהמשחק הזה חבולים פיזית (הפגיעה באומטיטי, ההרחקה של סרג’י רוברטו). המטרה ברורה – לסיים את הליגה ללא הפסדים (טפו טפו, מלח מים מלח מים).

אז הדי הקלאסיקו כבר מתחילים להעלות מעליהם את אבק ההיסטוריה, כאמור לא מעט טעויות שיפוט ל-2 הצדדים שפגמו בגודל האירוע, החלטות שנויות במחלוקת של השופט הרננדס הרננדס שיכלו להיחסך ולספק לנו קלאסיקו הרבה יותר אטרקטיבי מבחינת כדורגל ומהצד שלנו – להעניק לאנדרס אינייסטה קלאסיקו אחרון כפי שהיה ראוי לו.

בנימה אישית, יצאתי קצת בטעם מר מהקלאסיקו האחרון, מצד אחד 2-2 מול הנמסיס ב-10 שחקנים זו בהחלט תוצאה שהייתי קונה, בטח במצב בו המשחק התפתח. מצד שני קצת יותר ריכוז מבחינת צוות השיפוט ושליטה נכונה באירועים יכלו לסדר לנו גם אירוע מכונן הרבה יותר גדול ספורטיבית. אני מאוד מקווה שבעונה הבאה עלינו לטובה ה-VAR ייכנס לעניינים ומשחקי הכדורגל, שכסף גדול מונח על כתפיהם לא יוכרעו ע”י טעויות אנוש שפוגמות באיכות המשחק ויתנו לנו הצופים חווית משחק נקייה ככל האפשר מטעויות.

למשחק מול ויאריאל אנחנו מגיעים בסגל כמעט מלא, מינוס אומטיטי שעדיין מוציא את  שאריות הפקקים של גארת’ בייל מהרגל ( לא רוצה לחשוב נגיד מה היה קורה לורמאלן נגיד בכניסה כזו) וסרג’י רוברטו, שהתבשר היום כי ההתאחדות הרחיקה אותו ל- 4 משחקים, החלטה בזויה בכל קנה מידה, בטח כשמדובר בשחקן שערורייתי כמו מרסלו.

באופן כללי, עושה רושם שכל האירועים של השבועיים האחרונים כבר מאחורינו, אליפות, גביע, קלאסיקו מדמם והחגיגות שביניהם, מביאים אחריהם שלושה מחזורים הרבה יותר רגועים אך אצל השחקנים והמאמן, נדמה שיש תחושה שהם רוצים לתת לאוהדים משהו בחזרה בדמות עונה ללא הפסד.

(טפו, טפו, בן פורת יוסף עלי עין…)

ההרכב שצפוי לעלות במשחק יכלול מספר שינויים כמובן בהתאם למצבת החיסורים וצפוי לכלול גם מעט רוטציות, לאור העובדה כי הליגה גמורה מבחינתנו ואפשר גם לתת פירורי דקות ממה שנשאר העונה הזו לשחקנים שצפו בקבוצה בעיקר מהספסל והיציע.

הרכב משוער:

טר שטגן

דין     ורמאלן   פיקה     סמדו

קוטיניו בוסקטס ראקיטיץ’ דמבלה

סוארס          מסי

מה שלומך ויאריאל?

הצוללת הצהובה של המאמן חביאר קאייחה מגיעה במצב רוח די מרומם לאחר שלושה ניצחונות רצופים בליגה, האחרון על ולנסיה 1-0 בבית ממש בדקות הסיום משער של מריו גאספר והבטיחה כמעט מעשית את ההשתתפות בשנה הבאה הליגה האירופית. למשחק מול בארסה מגיעה ויאריאל כאשר נקודה תסגור סופית את סיפור אירופה בעונה הבאה מבחינתה.

סגל שחקנים לוקה חסר יעמוד לרשותו של מאמן הצהובים וברשימת הנעדרים נכללים: אנטוניו רוקאוינה המוצהב, ברונו סוריאנו ורמירו גררה הפצועים ורובן סמדו שנמצא בספק למשחק הזה.

בתמונת ההרכב למשחק ויאריאל צפויה לעלות בהרכב זהה לזה שפתח את המשחק נגד ולנסיה באיצטדיון “לה סרמיקה” כאשר בשער יעמוד סרחיו אסנחו, חוליית ההגנה תכלול את מריו גאספר, אלבארו גונזלס, ויקטור רואיז וג’אומה קוסטה. בקישור – מאנו טריגרוס, רודרי, דניס צ’רישב, ראבה וסמו קאסטייחו. ובחוד יעמוד מלך השערים של הקבוצה קרלוס באקה.

הרכב משוער:

אסנחו

קוסטה רואיז גונזלס גאספר

טריגרוס רודרי

צ’רישב    ראבה   קאסטייחו

באקה.

היסטוריה

קצת מספרים…

סטטיסטית, בארסה יכולה להגיע למשחק הזה במצב רוח די מרומם (חמסה, חמסה) כאשר ב- 7 משחקי הבית האחרונים בכל המסגרות ידינו על העליונה וב6 משחקים מתוכם הבקענו לפחות 3 שערים. מאזן השערים ב7 משחקי הבית האחרונים עומד על 23-6 לזכות הקטאלונים.

ששת המפגשים האחרונים בין הקבוצות בכל המסגרות מביאים איתם גם מספרים מאוד חיוביים שכוללים 4 ניצחונות ושתי תוצאות תיקו.

הפעם האחרונה בה בארסה הפסידה לויאריאל הייתה אי שם בעונת 2007/2008, כאמור עונת שיא בהיסטוריה של הצוללת הצהובה, בסופה גם סיימו במקום השני בליגה. ויאריאל הגיעה לסיבוב השני של הליגה לקאמפ נואו וניצחה 2-1 מפנדל של מרקוס סנה וג’ון דאל תומאסון כאשר בשורותינו צ’אבי האגדי רק צימק את התוצאה.

ועל כל זה נשאר רק להשתמש בכל האמונות הטפלות ולהתפלל רק שימשיך ככה, אין ספק שעונה כזו יכולה להגיע לשיאים החדשים מבחינה מספרית ולהישג חסר תקדים בליגה הטובה בעולם אך נשארו רק עוד 3 מספרים להשגת היעד.

ובכן, עם בואו של רונאלדיניו יקירנו לארץ הקודש לאחרונה כולנו זוכרים את אחד הגולים הזכורים ביותר של הגאון הברזילאי נגד ויאריאל בקאמפ נואו בעונת 2006/2007 (שזה אולי אחד הרגעים הבודדים שנרצה לזכור מהעונה הזו) בארסה מגיעה לקאמפ נואו מול ויאריאל ובמשחק שוטף מנצחת 4-0 מצמד של דיניו פתח וגם נעל את מסכת השערים. זה התחיל בפנדל בעבירה שבוצעה על איידור גודיונסון ממהלך שדיניו בעצמו התחיל, המשיך עם שער של האיסלנדי בנגיחה, איינסטה אהובנו המשיך בחצי מספרת במהלך שלא רק השער היה החלק היפה בו… ואז הגיע הגאושו… רונאלדיניו גאושו… והשאר זה רק מילים שיורידו מגודל הביצוע.

איך אפשר בלי מסי בכל הנוסטלגיה הזו, שעונה אחרי עונה זה כל פעם רסיטל נגד יריבה אחרת. עונת 2014/2015 בארסה מגיעה לקאמפ נואו מול ויאריאל, ממש במחזורים הראשונים של פתיחת הסיבוב השני של לה ליגה במשחק שהלך והתפתח וגם קצת הסתבך והגיע למצב של 2-2 בין הקבוצות, ובדקה ה 55 דיוס עושה זאת שוב…

עונת 2011/2012 , אחת כזו שאני באופן אישי מעדיף לשכוח, אבל אם כבר לזכור משהו מהעונה הזו, זה הזיכרון, תיאגו אלקנטרה, ססק פברגאס, אלכסיס סאנצ’ס וצמד של דיוס נותנים מאניטה מתוקה בבית מול ויאריאל חסרת אונים.

מערכת בארסה מאניה