~ עניין של זמן? קוטיניו כובש מול ולנסיה את שערו הראשון כבלאוגראנה ~
בהחלט עניין של זמן. תפקודו של קוטיניו ברמה הטקטית הוא נושא מרתק לדיון עוד הרבה לפני שעלה על המטוס לברצלונה. יש שיבינו את השימוש של ואלוורדה בברזילאי דווקא בצד ימין ויש שימחו בתוקף, אך מה שחשוב הוא שמהשניה בה ראה דשא אצלנו, קוטיניו כבר נכנס לעניינים. בתנועה, בויז’ן (אם יורשה לי קצת אנגלית דושית), בחדות ובטח שברצון. לא הרבה נכנסו כך היישר אל הסגנון הברסאי בסטייל שכזה, האחרון שזכור לי ברמה כזו היו אולי דני אלבס וניימאר. אז כן, השער היה עניין של זמן והוא אכן הגיע בדיוק במקום הנכון ובזמן – לשבור את רוחה של ולנסיה כליל ולהביא אותנו אל גמר גביע המלך ה-40 במספר של בארסה והחמישי (!) ברציפות.
בליגה, בארסה שוברת שיאים כמו שכנראה רק זאת שמחזיקה בגדול בכל הזמנים יכולה, ואחרי התיקו (שהוא כמעט כולו ניצחון) מול הפריקוס של אספניול זוהי פתיחתנו הטובה ביותר בליגה אי פעם, 0 הפסדים ו-4 תוצאות תיקו ב-22 מחזורים. 29 משחקי ליגה ללא הפסד בסך הכל מאז מלאגה אשתקד, הבא עשוי להיות ה-30 בלי עין הרע.
עם זאת, בפער של 19 נק’ על מדריד, 18 נק’ על ולנסיה ו-9 נק’ על אתלטיקו מדריד, הזמן שלנו ובעיקר של ארנסטו ואלוורדה יוקדש כעת (או צריך להיות מוקדש) ל-2 חזרות גנרליות לקראת הנסיעה ללונדון. תתכוננו חברים, 10 ימים בלבד נותרו עד יציאתנו לסטמפורד ברידג’ כשבדרך חטאפה בבית ואייבאר בחוץ יהיו המקומות האחרונים להתכונן לצ’לסי, עם או בלי המשבר בו נראה שהם נמצאים. איזו הכנה טקטית הייתם ממליצים? אם דמבלה בתכנונים? איפה עומד אנדרה גומש? סמדו את סרג’י? ומה עם פאוליניו? זה הזמן לתכנונים אחרונים שכן מדובר במשהו אחר ממה שעברנו עד כה.
פיקה הדאיג אותנו מעט גם מול ולנסיה ונקווה שרק לשווא, מאחר ולא התאמן עם קבוצה. וזוהי בעיה גדולה מאחר וסמואל אומטיטי הוצהב מול אספניול ולא ישחק מחרתיים. על כן סביר להניח שביום ראשון מינה יקבל הופעת בכורה בהרכב, ומן הסתם כל המאמצים ייעשו להכשיר את פיקה לכאן כי אין ממש אופציות אחרות. בואו נקווה לחזרה בטוחה של דמבלה גם כן, שמתאמן גם הוא רגיל. בהצלחה לנו.
מה שלומך חטאפה?
חטאפה הייתה הקבוצה האחרונה לעלות מהסגונדה בעונה שעברה והיא בדרך הבטוחה להישאר עם מרחק 12 נק’ מן הקו האדום. חטאפה לא הפסידה מאז ה-6 בינואר אז לא יכלה מול אתלטיקו מדריד, אך מצד שני היא גם לא ניצחה כבר חודש מאז ניצחה ב-1-0 דחוק את מלאגה (חואן קאלה) ומגיעה לקאמפ נואו עם 3 תוצאות תיקו רצופות: תיקו 2-2 מול בילבאו בבית שם חזרה מפיגור, 1-1 סופר דרמטי אצל סביליה אז חזרה עם שער של אנחל בתוספת הזמן ובמחזור האחרון, 0-0 משמים מול לגאנס בבית.
בשוק החורף חטאפה הצטיידה בכמה שמות מעניינים יותר ופחות. לואיק רמי הקיצוני הקצת מפוספס ששוחרר מצ’לסי והגיע ללאס פלמאס, הושאל לחטאפה עד לסוף העונה ועשה כבר את הופעת הבכורה שלו במשחק הליגה האחרון כשנכנס כמחליף מול לגאנס. יתכן כי אף יפתח מחר. לאנדרו קאבררה הבלם האורגוואי שפעם היה נחשב להבטחה באתלטיקו מדריד, מצא עצמו בקרוטונה מתחתית הסריה א’ והושאל גם הוא לחטאפה עד סוף העונה. רכש נוסף, מוכר הרבה יותר אך האפקטיביות שלו מוטלת בספק, הוא מאת’ייה פלאמיני הצרפתי הותיק בן ה-33 שזכור לנו מימיו בארסנל ומילאן, פגשנו בו גם בליגת האלופות בעבר והשאלה היא האם יוכל להועיל למרכז המגרש של חטאפה כאשר מעולם לא נחשב לעילוי כקשר אחורי, אך מבחינת ניסיון חטאפה כן מרוויחה כאן.
חטאפה תחסר מולנו את הקיצוני אלברו חימנס ואת הקשר האחורי מארקל ברגארה הפצועים.
אגב, בשביל קבוצת אמצע טבלה ומטה וכמובן קבוצה שעלתה העונה לליגה הראשונה, מאזן החוץ של המדרידאים הללו איננו שלילי כפי שהייתם מצפים כאשר לכחולים בחוץ 4 הפסדים, 5 תוצאות תיקו וניצחון אחד. המקומות בהם לא הפסידה כוללים את הבלאידוס, הויימארין, הסאן ממס וכאמור הפיחואן. לא לזלזל בחטאפה, גם אם תסתכלו על התוצאות האחרונות שלנו בבית מולם. לא לזלזל.
היסטוריה
~ הגאושו בשער הליגה הראשון בהיסטוריה נגד חטאפה בקאמפ נואו ~
חטאפה היא אחת הקבוצות שיותר מקשות על בארסה כאשר היא מגיעה לקולוסיאום אלפונסו פרס ואף במשך שתיים וחצי עונות גם הייתה לכבשה השחורה שלנו, בית או חוץ. לבארסה בסך הכל שני הפסדים ושתי תוצאות תיקו בחוץ לצד שארית ניצחונות, ובכל זאת מי שבקיא בהיסטוריית המשחקים שלנו מול האסולונס לא יתפלא מאיך שגם המשחק אצלם מוקדם יותר העונה היה קשה מאוד ובקושי הסתיים עם שער הניצחון ההוא של פאוליניו.
בקאמפ נואו לעומת זאת, 0 הפסדים ו-3 תוצאות תיקו אבל הפרש השערים אליו נגיע אומר הכל… זהו המפגש ה-13 עם חטאפה בביתנו וה-26 בסך הכל בליגה.
בעונת 2004-05: את האחות הקטנה הזו ממדריד פגשנו עוד בשנות ה-70 בגביע המלך, אבל לליגה הבכירה חטאפה הגיעה רק באמצע העשור הקודם. במשחק הבכורה שלה בקאמפ נואו בליגה הייתה עדה למשחק גדול של רונאלדיניו שכבש באמנות את הראשון מבעיטה חופשית גאונית ובישל את השני ללודוביק ג’יולי. 2-0 קליל בדרך לאליפות היסטורית.
בעונת 2005-06: בארסה מארחת את חטאפה בראש הטבלה ובמרחק דו ספרתי מיריבותיה כשראשה ברבע גמר האלופות מול בנפיקה, חטאפה מנצלת שאננות קלה ואף כובשת בתוך מספר דקות לתדהמת הקאמפ נואו. עם זאת, שוב רונאלדיניו והרבה ממנו. תחילה מטיל אימה ברחבת המדרידאים ושער עצמי מחזיר את בארסה למשחק. לאחר מכן במהלך פשוט מדהים משחרר את בארסה מתוך ערימת שחקנים עליו אל התקפה קטלנית שמסתיימת בשער של אטו. גם את האחרון בישל לאטו במשחק לפנתיאון ו-3-1.
בעונת 2006-07: בארסה מארחת בביתה את חטאפה למשחק סוער שמתחיל עם שער מאוד מהיר של, ניחשתם נכון, רונאלדיניו לאחר 2 דקות (ממהלך נהדר של אטו). לרונאלדיניו שלושה אדומים בבארסה: ויאדוליד, סראגוסה והמשחק הזה בו קיבל את השלישי לאחר מה שנראה היה כבעיטה במפשעתו של דוד בלנגר. בארסה כן הצליחה לנצח 1-0 מאותו שער, אבל היה זה השקט לפני הסערה, מחזור 36 בעונה הארורה הזו. מול אספניול במשחק הבא רונאלדיניו לא שיחק וראול טאמודו היה שם לשים לנו רגל בדיוק בזמן ולאבד את האליפות. קראחו. אגב, טוב שאנו לא כאן לדבר על צמד מפגשי הגביע מול האסולונס באותה עונה.
בעונת 2007-08: עונתו האחרונה של רייקארד, בארסה על הליגה כבר כמעט ויתרה והתרכזה יותר באלופות, כאן מול חטאפה סיימה ב-0-0 משמים בבית בסדרה של משחקים רעים ללא ניצחון שהסתיימה רק לאחר שהודחה מול היונייטד והתפרקה על ולנסיה עם שישייה. אגב, חטאפה היא אחת מ-4 קבוצות באותה עונה שלא הפסידו לבארסה לא בבית ולא בחוץ יחד עם אספניול, מדריד ו-ויאריאל. מאז עשו זאת רק שתיים (שאינן ריאל מדריד): אתלטיקו מדריד ומלאגה.
בעונת 2008-09: עונת הטריפלט העצומה, אבל דווקא מול חטאפה בבית בארסה לא מצליחה לנצח ומוציאה רק 1-1 לאחר שער שוויון של סיידו קייטה ובהרכב טלאים. בדיעבד, לא הפריע לאף אחד.
בעונת 2009-10: עונת אליפות שניה ברציפות אך הקוסם התחלף לו… הפעם זה ליאו מסי מנצח על התזמורת וכובש גולאסו אופייני בתחילת המשחק, הוא אף מבשל את השני לצ’אבי. בין לבין בארסה מקבלת 2 אדומים (!) לפיקה ורפא מארקס.
בעונת 2010-11: עוד אליפות שלישית ברציפות, בארסה מארחת את חטאפה אך הלב כולו עם אריק אבידל שרק ימים ספורים קודם לכן אובחן עם גידול בכבד והכניס את המועדון ואת כולנו לסערה רגשות קשה מאוד. ברחבי ספרד, גם אצל ריאל מדריד, עלו שחקנים עם חולצות Animo Abidal וריגשו את כולנו, אך לא כפי שהתרגשנו לראות את אבידל חודשיים לאחר מכן בוומבלי. במשחק עצמו ניצחה בארסה 2-1 מגולאסו של דני אלבס ועוד אחד של בויאן קרקיץ’.
בעונת 2011-12: אליפות רביעית רצופה לא הייתה בעונה זו (כי גם למדריד מותר פעם בכמה וכמה וכמה שנים) אבל חגיגה נאה ביותר על חטאפה כן. 4-0 אדיר מצמד גולסואים של אלקסיס, אחד של מסי ואחד של פדרו, כמה משחקים לפני הפסד מצער ללבנים בבית שחיסל את האליפות, אם כי זה לא היה כואב כמו הפספוס מול צ’לסי בחצי גמר האלופות באותה עונה.
בעונת 2012-13: בארסה של טיטו דורסת ודורסת בעוד שיריבתה בלבן לרוב נשארה רחוקה מאחור. בארסה מרסקת 6-1 את חטאפה, תוצאה שחטאפה בהיסטוריה הקצרה שלה בליגה לא ספגה עד אז מאיתנו וכנראה שהגיע הזמן. קונצרט מטורף של בארסה עם שישה כובשים שונים (אלקסיס, מסי, וייה, טייו, אינייסטה ופיקה) וחמישה מבשלים שונים (מסי, תיאגו כפליים, אינייסטה ואלבה). גדולים בליגה, באירופה הייתה קצת תקלה.
בעונת 2013-14: בעונה המאכזבת של טאטא מרטינו בארסה אירחה את חטאפה במחזור ה-36. כבר היינו בטוחים שהאליפות אבדה באותו שבוע גורלי באיבוד הנקודות מול גרנאדה, אך פאשלות של מדריד וגם אתלטיקו זה הדבר היחיד שהשאיר אותנו בתמונה, אלא שגם בארסה לא הפסיקה לפשל ולבעוט בדלי. כאן מול חטאפה צפינו בקלאסיקה ברסאית, פעמיים עולים ליתרון (מסי, אלקסיס) ופעמיים חוטפים כשהשער האחרון מגיע בתוספת הזמן. אתלטיקו הפסידה באותו מחזור ובארסה יכלה לעלות לפסגה…
בעונת 2014-15: שוב שישייה על חטאפה ומכונת ה-MSN לא צריכה אפילו שעות נוספות עבור כך. תוך 40 דקות בארסה פשוט מפרקת לחלקיקי אבק את חטאפה עם חמישייה, פנדל תחילה אך לאחר מכן שורת גולאסוס לא נגמרת, האחרון גם הוא הגיע כבר בדקה ה-48 בפתיחת המחצית השניה. מסי וסוארס עם צמד, ניימאר וצ’אבי הוסיפו גם הם. רוצו לראות תקציר, שווה לכם. בארסה בתקופה פשוט מטורפת לאחר שהביסה נאות את פ.ס.ז’ ושבוע לפני הניצחון האגדי של מסי על באיירן מינכן, כאן אפשר באמת לראות ולהיזכר ברוח התקופה המדהימה של אז, ולהשוותה לרוח של כמה חודשים ספורים קודם לכן.
בעונת 2015-16: זו הייתה הפעם האחרונה בה האסולונס ממדריד הגיעו לקאמפ נואו. בארסה בהרכב חסר מאוד עם טוראן, מוניר, וידאל ומאת’ייה, אבל מול חטאפה החלשה זה לא מפריע לה להתפוצץ עם צמד של ניימאר ושערים למסי, מוניר, טוראן וגם אחד עצמי (שפתח את החגיגה).
ובסך הכל בקאמפ נואו: 9 ניצחונות ו-3 תוצאות תיקו. 7 ספיגות לעומת 35 כיבושים. ממוצע של 3 שערים למשחק.
