בצל משאל העם שמרתיח את כל קטלוניה, ברצלונה תארח בקאמפ נואו את נציגת האיים הקנאריים בליגה הספרדית, לאס פאלמס. אפשר לומר הרבה דברים על מה שקורה בקטלוניה, אבל קשה מאוד לתמצת את זה. המצב מורכב הרבה יותר מהשאלה “עצמאות: כן או לא”. יש בסיפור המון גורמים ופקטורים שצריך להתייחס אליהם והמון השלכות אפשריות. גם קשה מאוד לבחור צעד ולהביע דעה. זה נורא רומנטי לומר שאתה בעד עצמאות קטלוניה, אבל לא בטוח שזהו הצעד הנכון עבור העם הקטלאני מבחינה מעשית, כי אולי זה למעשה יביא עליהם קשיים רבים שייקח להם זמן רב להתגבר עליהם. כך או כך, בגישה שדומה לזו של המועדון ושל פיקה, אני תומך בזכות של האנשים להחליט על גורלם בעצמם, תומך בזכות שלהם לקבוע תחת איזה שלטון הם יהיו, וכולי תקווה שנראה כמה שפחות אלימות ונפגעים.

בארסה תרצה לשמור על המאזן המושלם שלה במשחק הערב המוקדם נגד לאס פאלמס רגע לפני פגרת הנבחרות השנייה של העונה. באמצע השבוע האחרון היא חזרה מליסבון עם ניצחון קשה ודחוק על ספורטינג ליסבון. ואלוורדה ניגש למשחק הזה כשבסגל שלו נעדרים ראפיניה ודמבלה שפצועים לטווח ארוך, ורמאלן שסובל מכאבי בטן, וללא דין, ארדה ואלקאסר שהוא השאיר בחוץ.

התקווה הגדולה ביותר שלי לקראת ההרכב במשחק הזה היא שאינייסטה יקבל מנוחה. מאז ה-26 באוגוסט, אינייסטה פתח בכל המשחקים של בארסה ושל ספרד. יש לנו מספיק שחקני קישור בסגל, כמו פאוליניו ודניס סוארס, שצריכים לקבל את ההזדמנות בהרכב על חשבונו. בייחוד שיש סיכוי טוב שלופטגי יפתח עם סאן אנדרס גם בשני משחקי הנבחרת בפגרה הקרובה, ויש אתלטיקו באופק. התקווה השנייה שלי היא לראות את דאולופאו פותח באגף. נראה שוואלוורדה זנח אותו קצת בשבוע האחרון. כשהוא נשאל עליו הוא ענה בלקוניות משהו, באופן דומה לתשובה שנתן לגבי אלקאסר לפני כמה ימים. הרצון שלי לראות את דאולו בהרכב היא לא רק בגלל מי שהוא, אלא בגלל פרופיל השחקן שלו. הוא שחקן אגף קלאסי, ובינתיים העונה הקבוצה שלנו משחקת יותר ויותר דרך האמצע, ללא ריווח נכון באגפים. חסר השחקן שיוכל לקבל מסירות אלכסוניות ממסי, חסר השחקן שירוץ וישגע את המגן שלו עם המהירות שלו.

מה שלומך לאס פאלמס?

הפרצוף הזה מוכר להרבה אנשים פה בארץ. פאקו אייסטראן, שאימן את מכבי תל אביב, מונה בימים האחרונים למאמנה של לאס פאלמס לאחר פיטוריו של מנולו מארקס. לאס פאלמס פתחה את העונה לא טוב, עם 2 ניצחונות ב-6 המחזורים הראשונים של העונה, והנהלת המועדון החליטה לערוך שינוי על הקווים. פאקו יערוך את הבכורה שלו כמאמן הקבוצה במשחק נגדנו בקאמפ נואו. הסיטואציה מעלה לנו זכרונות מלפני שנה וחצי, אז פאקו היה מאמנה החדש של ולנסיה, וגם אז היה משחק בקאמפ נואו נגד קבוצתו החדשה. ולנסיה היממה את בארסה וניצחה 2 – 1, הפסד שהיה האחרון בתקופת שפל מזעזעת שכללה את ההפסד בקלאסיקו וההדחה מליגת האלופות. למזלנו, בארסה השכילה לא לאבד אף נקודה נוספת והיא זכתה באליפות בסופו של דבר.

אז לאס פאלמס הגיעה למצב שהיא מחליפה את המאמן שלה? בקיץ, קיקה סטיין הנפלא סיים את תפקידו בקבוצה, והחליפו מנולו מארקס מקבוצת המילואים. די ברור שמדובר בירידה ברמה על הקווים. תוסיפו לכך את העזיבה של קווין פרינס בואטנג חזרה לגרמניה ושל רוקה מסה הנפלא לסוונזי, כשבכיוון הנגדי לא הגיע חיזוק ראוי, ואפשר להבין למה היא נראית כפי שהיא נראית.

לאס פאלמס התחזקה הקיץ מבלי להוציא סנט אחד. כן, הזוי עד כמה שזה יישמע. ויטולו מושאל לקבוצת נעוריו מאתלטיקו מדריד, שלא יכולה לצרף אותו אליה עדיין בשל הבאן שקיבלה מפיפ”א. כמוהו מושאלים גם עוסמאן טנאן, הקיצוני הצרפתי הצעיר, מסנט אטיין, וסרג’י סאמפר שלנו. אלברטו אקווילני המאכזב בא לעבות את הקישור, לואיק רמי הצרפתי חתם בחינם לאחר שעזב את צ’לסי, ולאנדרו צ’יצ’יסולה הארגנטינאי-איטלקי עומד העונה בין הקורות.

ב-5 המשחקים האחרונים:

מח’ 2: תבוסה 5 – 1 לאתלטיקו מדריד (ג’ונתן קאז’רי)

מח’ 3: ניצחון 3 – 1 אצל מאלגה (ג’ונתן ויירה, קאז’רי, לואיק רמי)

מח’ 4: ניצחון 1 – 0 על בילבאו (רמי)

מח’ 5: הפסד 1 – 0 לסביליה

מח’ 6: הפסד 2 – 0 ללגאנס בבית

כאמור, לאס פאלמס במצב לא טוב במיוחד, עם 6 נקודות אחרי 6 מחזורים היא ניצבת במקום ה-15 בלבד. במחזור האחרון היא אירחה את לגאנס והפסידה לה 2 – 0. לאס פאלמס החזיקה בכדור ושלטה במשחק, אבל מיעטה ליצור הזדמנויות טובות. מתפרצת קטלנית של לגאנס במחצית השנייה הסתיימה בשער היתרון. לאחר מכן לאס פאלמס הגיעה למצב הטוב ביותר שלה, במצב נייח, אך קאז’רי נגח מקרוב החוצה. ברגעים האחרונים של המשחק, ריפיון בהגנה אפשר ללגאנס להכפיל את היתרון ולוודא את הניצחון של האורחים.

תקצ‏יר המשחק:

ההרכב שפתח:

צ’יצ’יסולה
מצ’דו, נבארו, למוס, הררה
אקווילני, חאבי קסטייאנו
טאנה, ויירה, טנאן
קאז’רי

לפאקו יחסרו מספר שחקנים בשל פציעה – ויטולו, דני קסטייאנו, חלילוביץ’, מומו, סאמפר, פדרו ביגאס ורמי כולם פצועים. זה בוודאות משפיע על הקבוצה ומגביל את האפשרויות שעומדות בפניו.

בהעדרו של דני קסטייאנו החביב כמגן שמאלי, אולי צ’ימו נבארו יוסט לעמדתו במקום הררה. בקישור ומעלה אנו לא צפויים לראות שינויים בהרכב. ג’ונתן ויירה הוא הכוח היצירתי המרכזי של הקבוצה, העוגן שמחבר בין הקישור להתקפה והמשחק צפוי להתבסס עליו. טאנה וטנאן ינסו לעשות צרות באגפים ולספק כדורים לקאז’רי, החלוץ המרכזי של הקבוצה ששיחק בכל דקת משחק עד כה. קיים סיכוי קטן שנראה רענון בקישור בדמותו של ויסנטה, הקשר שלא פתח בהרכב העונה עדיין, במקומו של חאבי קסטייאנו המאכזב.

היסטוריה

תודה לתומר על החלק הזה. אני עדכנתי וערכתי בהתאם.

~ לוצ’ו מול לאס פלמאס, 2002 ~

זה תמיד כיף לראות קבוצה חדשה \ מתקמבקת לליגה הראשונה בספרד במובני ההיסטוריה. במקרה של לאס פלמאס, זה כמובן המקרה האחרון. זוהי העונה ה-33 של לאס פלמאס בליגה, המפגש ה-33 בקאמפ נואו מול בארסה וה-65 בסך הכול. אלו היו 14 עונות שלאס פלמאס הסתובבה בין הליגה השניה לשלישית מבלי הצלחה לעלות בחזרה, אחרי שירדה ליגה אי שם בעונת 2001-02. הקבוצה התאומה לוויאריאל חוותה את עונתה הראשונה ב-1950 וההפסקה שראתה עד העונה מהליגה ראשונה היא הארוכה ביותר בהיסטוריה שלה, כאמור 14 עונות. עם זאת, לפני אותה ירידה למחתרת, שיחקה רק ב-2000 ו-2001 כשלפני כן לא שיחקה גם במשך 12 עונות בליגה הראשונה. למעשה, בין 65′ ל-83′ היה הזמן הרב ביותר בו שהו הצהובים מהאיים הקנאריים בליגה הראשונה (19 עונות רצופות).

כעת משזה נאמר, עוד נגיע בבוא השעה לרקורד החוץ של בארסה אצלם אבל בכל הנוגע לקאמפ נואו, בארסה מחזיקה ברקורד מוחץ לחלוטין המורכב משלישיות, רביעיות, חמישיות, שישיות, שביעיות ואפילו שמינייה אחת שמיד נגיע אליה. אזי אם נתחיל מהסוף מה שנקרא, נגיד לכם כבר עכשיו שבארסה מחזיקה רקורד שערים פשוט משוגע של 101-19.

– המפגש הראשון של השתיים בקאמפ נואו נערך באפריל 1952 וללאס פלמאס המסכנה לא היה כל סיכוי מול הקבוצה של קובאלה וסזאר, שכבשו ביחד במשחק הזה 5 שערים (קובאלה עם צמד, סזאר עם 3ער). סולר ומולינה הוסיפו עוד שני שערים וזה 7-0 במשחק הראשון של לאס פלמאס בקאמפ נואו אי פעם.

~ לאס פלמאס בעונתה הראשונה בליגה ~

– לאחר המשחק הראשון ב-52′, תנצח בארסה עוד 10 פעמים רצוף וכך תשלים רצף של 11 ניצחונות רצופים בבית. אחד הניצחונות המאוחרים באותו רצף הגיע בפברואר של 1960 והוא הניצחון הביתי הגדול ביותר על לאס פלמאס עד כה, 8-0 מחמישייה (!) של יולוחיו מרטינז, כוכב אותן השנים שמככב הרבה בפינה הזו, מאסה, סוקו ופראן אוליבייה.

– אז את שני המשחקים הגדולים למעלה אי אפשר למצוא ויזואלית, לא בוידאו ולא בתמונות (אלא אם כן תפתיעו אותי), אבל פרופסור יוטיוב בהחלט סייע לי למצוא את המשחק הראשון בקאמפ נואו בו האורחים הצנועים ניצחו. היה זה בינואר 69′ ולמעשה היה הראשון מבין ארבע העונות ה”מוצלחות” ביותר של הקבוצה מול בארסה כשניצחה פעמיים בקאמפ נואו (הפעם הבאה היא ב-71′), הוציא תיקו והפסידה פעם אחת בלבד. To Date, אלה היו הפעמיים הבודדות בהן לאס פלמאס הגיעה לקאמפ נואו ולקחו את כל 3 הנק’. פעמיים בלבד לאחר מכן הצליחה בכלל לצאת מהמקדש בלי להפסיד.

~ קרויף מול לאס פלמאס, ינואר 74′ ~

– כן, גם קרויף פגש בלאס פלמאס בינואר 74′ וכבש צמד נהדר, אבל זה היה המשחק הראשון מולם לאחר ניצחון 3-1 בשנת 1972, אשר החל ברצף ניצחונות נוסף והארוך ביותר עד כה – 14 ניצחונות רצופים שלרוב היו תבוסות. בין התוצאות תמצאו את השביעייה השניה מולם באפריל 83′. אמנם זו לא הייתה התוצאה הגבוהה מולם כאמור אבל כן המשחק בו הובקעו הכי הרבה שערים – 7-2. דייגו מראדונה שיחק באותו משחק, כבש שלושער (ברנד שוסטר אחד, גם קראסקו, אלונסו וחוליו אלברטו הוסיפו) ואפילו עשה את זה:

– רצף הניצחונות הזה נגמר בינואר 88′ עם תוצאת תיקו 1-1. את לאס פלמאס לא פגשנו שוב בליגה עד אפריל 2001.

– עוד פיקנטריה קטנה ובלתי נמנעת לפני שנגיע לכדי סיום: גמר גביע המלך מול לאס פלמאס ב-1978 בברנבאו. עדיין עם יוהאן קרויף הקפטן, בארסה מנצחת את הצהובים 3-1 מצמד של רשאק ואחד של אסנסי (לאס פלמאס צימקה זמנית). כל 4 השערים במשחק מובקעים בתוך חצי שעה.

– ובכן, המשחק הנהדר הנ”ל הוא לא האחרון מול לאס פלמאס, אבל הוא לפני האחרון ו… הוא למעשה מהתקופה האחרונה של הלוס אמארייוס בליגה הראשונה. גוואיירה, כוכב הקבוצה דאז (ששיחק לדעתי גם בויאריאל!), כבש את הראשון באמנות כבר אחרי 8 דקות וזה התחיל ממש רע. גאברי, מכולם, השווה את התוצאה; לוצ’ו בישל לאוברמארס את היתרון; גווארדיולה עלה כמחליף באותו המשחק ובישל בצורה מדהימה לריבאלדו את השלישי ואת המסמר האחרון נעץ דני גארסיה.

– לפני שלאס פאלמס צללה בפעם האחרונה לליגה השנייה, המשחק האחרון בקאמפ נואו נערך בחודש מרץ של 2002. חלפו להן 20 דקות בלבד ולואיס אנריקה כובש את השער היחיד של בארסה במשחק ולמעשה את השער האחרון של בארסה מול לאס פלמאס עד היום. מי ימשיכו מחר אם בכלל? את השער של לוצ’ו אפשר לראות כאן ו, אה כן, המשחק הזה נגמר בתיקו 1-1 אחרי שוויון של הצהובים במחצית השניה ו-1-11 בסיום.

– בעונת 2015/16, אני זוכר בבירור את הפציעה של מסי במשחק הזה. איך כניסה קטנה אך אכזרית ישר לברך פגעה לו באחת מהרצועות. הקבוצה הייתה בהלם ובקושי תפקדה בהעדרו, אבל ניצחה בכל זאת 2 – 1 הודות לצמד של לואיס סוארס.

עונה לאחר מכן, מסי כבש שער ראשון נגד לאס פאלמס, וגם שמר על בריאותו. בארסה כבשה מניטה, כשלמסי מצטרפים סוארס עם צמד, ארדה טוראן וגם אלייש וידאל.

בסך הכול, ב-33 משחקים:

106 שערים כבשנו, 19 בלבד נספגו.
7 שלישיות, 7 רביעיות, 3 חמישיות, 2 שישיות, 2 שביעיות, שמינייה אחת. מצטער, זו אינה שמחה לאיד, פשוט לספר את סיפור הדומיננטיות המטורפת בהיסטוריית המפגשים הללו.
28 ניצחונות, 2 הפסדים ו-3 תוצאות תיקו.

פיקנטריה אחרונה… עמוד היוטיוב של בארסה מביאים לנו את המפגש הזה מעונת הגביע הנהדרת של 1997, אז פגשה בארסה את הצהובים בחצי הגמר. הנה הגומלין לפרוטוקול בקאמפ נואו אחרי 4-0 בגראן קנאריה, 3-0 שנפתח עם לוצ’ו.

מערכת בארסה מאניה