לקראת מלאגה

~ 600 שערים לשחקן הגדול בכל ההיסטוריה ~

בארסה עברה בהצלחה את המשוכה העונה לשם אתלטיקו מדריד, ניצחה 1-0 ועשתה עוד צעד עצום בע”דיוס לעבר ה-25 שלנו. גם לאחר פציעתו של אינייסטה ועם אנדרה גומש בהרכב שקצת נמאס לחפש עבורו עוד פורמה של פרגון, מסי כובש את ה-600 ההיסטורי שלו בקבוצה בחופשית שלישית ברציפות. בארסה לאחר מכן עמדה חזקה כקבוצה ולא אפשרה לתוצאה להשתנות. משחק נהדר של צמד הבלמים.

העיסוק ברגע שאחרי, עם זאת, הוא בחילופיו של ארנסטו ואלוורדה וב’גישה’ כביכול. מוזר שמדברים על הדרך בה אתלטיקו הגנה והייתה עיקשת כי אם היה מדובר במשחק אליפות בו בארסה הייתה חייבת ניצחון. לא. אתלטיקו היא זו שהייתה צריכה לעלות עם אש בעיניים, לנסות להבקיע ולנצח, לא רק למנוע ספיגה. הקולצ’ונרוס לא הגיעו למשחק, הקישור לא התקיים וההתקפה, שלא נדע. שוב, תחושה שהיה להם איזשהו יתרון או תוצאה לשחק עליה כאשר למעשה היה עליהם לשחק בשביל לנצח. אז מה כן הכניס אותם למשחק בסופו של דבר ושם אותנו בסיכון? ובכן, אין שום דבר רע בכך שואלוורדה בחר שלא לדחוף קדימה את כל הקבוצה ולהתאבד על השער של אובלאק עם מינימום הגנה. זה לפחות מה שנראה שאוהדים רבים ציפו לו משום מה. עם זאת, ה-1-0 הזה לא היה חייב להיגמר בהכרח ב-1-0 או להתנהל כפי שהתנהל, בצורה די מסורסת. החילוף של גומש אמור היה לשרת מטרה מסוימת ולא שירת אותה אלא יותר גרע. קוטיניו הראה עייפות רבה והתחנן לחילוף של דמבלה, אולי, שלא היה פוגע בפן ההתקפי. במקום, פאוליניו נכנס ושוב, לא שירת את המטרה לשמה נכנס. זו האנמיות של אתלטיקו לא פחות מאשר המשחק המבוקר הברסאי וכאן הביקורת לואלוורדה. היו לו את סיבותיו ופתרונותיו, תעריכו אותו בכל זאת על ההישג.

היריבה הקרובה היא האחרונה שניצחה את בארסה בליגה וקוראים לה מלאגה. אמנם בלי אידריס קרלוס קאמני המקולל וכרגע נועלת הטבלה, אבל עדיין משחק במגרש סופר קשה. הראש עם זאת כבר בגומלין הקריטי מול צ’לסי, המשחק החשוב ביותר שיש ושמסוגל לספר לנו הרבה אודות בארסה של העונה.

הסופרקופה הלא רשמי של קטלוניה מול אספניול נגמר בניצחון ביום רביעי שם לא לקחו חלק שחקנים בכירים למעט דמבלה. השחקנים קיבלו יום מנוחה אחד מאז אתלטיקו ומתאמנים כל יום עד היציאה לאנדלוסיה. שאלת השאלות כרגע היא אנדרס אינייסטה: כמו שחקן הנשמה שהוא, הקפיטן יתאמן קשה בכדי להיות כשיר לצ’לסי (אם כי היום לא התאמן) – זה משחק שרצוי לעבור איתו ולא בלעדיו. אמנם, עדיף שלא להסתכן כי אם נעבור את צ’לסי יגיעו יריבות לא פחות קשות אלא קשות אף יותר. גם פיקה מתאמן רגיל אך נראה שהכאבים חוזרים כל פעם לברכו מאיזשהו גליץ’ תורן של היריבה.

הסגל למשחק לא כולל את אנדרס אינייסטה, נלסון סמדו ודניס סוארס הפצועים. בהפתעה מוחלטת, גם מסי יוצא מהסגל בשל סיבות אישיות. ככל הנראה אנטונלה יולדת את ילדם השלישי. ג’רי מינה נקרא לתפוס את מקומו. ההעדרות של מסי תאלץ את בארסה ליצור בלעדיו: האם דמבלה וקוטיניו יצליחו לעמוד במשימה?

מה שלומך מלאגה?

~ אנה אפנה, אנה אבוא; איך חוסה גונסאלס מציל את מלאגה מירידה? ~

מצבה של מלאגה בכי רע וסיפור ירידתה כמעט לחלוטין סגור עם מרחק 8 נק’ מהחוף הבטוח, 6 נק’ מדפורטיבו שבמקום ה-19 ו-7 נק’ מלאס פלמאס ה-18. מלאגה ניצחה 3 פעמים בלבד העונה, הפעם האחרונה הייתה ב-10 לדצמבר (!) ולמרבה ההפתעה, באנואטה של סוסיידאד. מאז, 10 הפסדים ו-2 תוצאות תיקו כאשר מלאגה מפסידה ברצף בליגה 6 משחקים מאז שהוציאה 2 תוצאות תיקו רצופות באמצע ינואר אצל אייבאר ובבית מול ז’ירונה.

בינואר האחרון מיצ’ל פוטר לאחר שכמובן קבוצתו נכשלה קשות בלייצב את העונה, אך נדמה שזה היה טיפה מאוחר מדי. מחליפו, חוסה גונסאלס, היה במלאגה זמן קצר כשחקן אך כמאמן אימן בעיקר בליגות הנמוכות של ספרד עד שהפך לעוזר מאמנו של גרגוריו מנסאנו מיודעינו, שכבר כמה שנים לא מאמן בספרד, בקבוצת בייג’ינג גואואן הסינית, שגם העונה לקחה מהליגה מספר שחקנים ספרדיים בעצמה. מאוחר יותר הפך גונסאלס למאמן הראשי של הסינים בעונה שעברה, אך לא המשיך בקיץ. בינואר האחרון הרבה אחרי שמלאגה כבר השתקעה בתחתית הטבלה, החליף גונסאלס את מיצ’ל ועד כה מנסה לייצב את קבוצתו ללא הצלחה.

מלאגה שנפגוש מחר נלחמת על חייה, אבל זו לא אותה אחת שפגשנו בעונה שעברה בלי קאמני, בלי ווליגטון המאוס שפרש, בלי כמה שמות שגם עונה שעברה הקשו עלינו כמו דייגו יורנטה או אפילו סנדרו שלנו. בחורף מלאגה רכשה מספר שמות ובעיקר שאלה. המוכרים בינהם: אלברטו בואנו המדרידיסטה בן ה-33 שהגיע מפורטו, איגנסי מיקל המגן הדי מוכשר בן ה-25, מקסים לסטיין הקיצוני הבלגי בן ה-25, איזק סאקסס הצעיר שהגיע מווטפורד, מנואל איטורה הצ’יליאני ומהדי לאסן הקשר האחורי הותיק, שניהם גם כן בני 33. גונסאלס עושה שימוש ברכישות שלו וגם במשחק האחרון בואנו פתח במשחק לצד יוסוף אן נסירי; צ’ורי קסטרו בן ה-34 (כמעט) פותח באגפים עם רולאן כשבמרכז הקישור לאסן ואיטורה. בהגנה איגנסי פותח לצד הרננדי, בצדדים ריקה ורוסאלס שגם הוא שריד לשלד הקודם של הקבוצה של השיח אל ת’אני. בשער רוברטו.

לסיכום: במחזור הקודם אירחנו קבוצה שחטפה 3 שערים בלבד במשך חודשים. הפעם אנו מארחים קבוצה שכבשה רק 3 שערים מאז ניצחונה האחרון בדצמבר. זה משחק שבארסה צריכה לבוא בכדי לנצח והעובדה שמלאגה היא האחרונה שניצחה את בארסה אמורה לשמש עבורנו כלא יותר מפיקנטריה נחמדה כאן. עם זאת, שימו לב – מלאגה היא נועלת הטבלה אבל חטפה בסך הכל 3 שערים יותר מסביליה החמישית ומעל ל-10 פחות (!) מיריבותיה בתחתית. היא ההגנה ה-5 הגרועה בליגה ומלבד מאניטה שחטפה אצל ולנסיה, גם הפסדיה לא הגיעו כמעט בכלל לתבוסות. הבעיה שלה היא בכיבושים אבל, היסטוריה ברסאית קלאסית מלמדת שהיו מספיק פעמים בהן קבוצות שכבשו איזה שער בעונה, כבשו את השני שלהם דווקא מולנו. מלאגה נלחמת כאמור על חייה ותבוא לתת פייט כמו תמיד. אל תצפו לגוליאדה וקבוצה שתבוא להתבטל.

היסטוריית המפגשים

~ צ’אבי נגד מלאגה, אי שם בעונת האליפות של 04-05 ~

ההיסטוריה של המועדון האנדלוסי ממלאגה מורכבת. לא ניכנס אליה, אך די לומר שיש לקבוצה הזו מספר רב של גלגולים, מיזוגים, פירוקים ושיקומים. בגלגולה הנוכחי מלאגה חווה את העונה ה-17 שלה בליגה הראשונה, אך על כל גלגוליה למלאגה כבר יש 37 עונות בליגה הבכירה בספרד. כמו כן, אנו פגשנו בשתי ורסיות של מלאגה בלבד לאורך השנים: האחת היא דפורטיבו מלאגה אותה פגשנו עד סוף שנות ה-80; השניה היא מלאגה פוטבול קלוב והיא גם זו הנוכחית, הפועלת מראשית העשור הקודם.

אם נתייחס למלאגה על כל גרסאותיה, וכך אכן נתייחס, הרי שביום שבת נגיע למשחק מספר 74 בליגה בסה”כ וה-37 בביתה.

~ הניצחון הגדול ביותר של בארסה אצל מלאגה ברוסאלדה, עונת 62-63 ~

– המפגש הראשון של בארסה ברוסאלדה, האצטדיון העתיק של מלאגה שהוקם בשנת 41′, הגיע במרץ 1950 בעונת הבכורה של מלאגה בליגה הראשונה כמובן. האנדלוסים כבר ביקרו בקאמפ נואו באותה עונה והובסו 4-0, אך בביתם הוציאו תיקו 0-0 מבארסה שחוותה עונה לא טובה כלל, אך בהמשך שנות ה-50 עוד תחווה הצלחה גדולה. מלאגה המשיכה לנצח את בארסה בשני משחקי הליגה הביתיים הבאים – 3-1 בעונת 50-51 אחר כך ירדה ליגה ועוד 2-1 בעונת 52-53, אז חזרה. את שנות ה-50 סיימה מלאגה עם ירידה לליגה השניה, לא לפני שהפסידה בביתה לבארסה 2-1 בעונת הירידה שלה, 53-54.

– מלאגה חזרה לליגה בשנת 62-63, אז היה בדיוק הזמן לניצחון הגדול ביותר של בארסה ברוסאלדה אי פעם, 7-0. הנה תמונה מהמגזין וידה דפורטיבה יום לאחר המשחק. בארסה גם אז בעונה לא טובה כשבארסנל שלה נמצאו רה, פוסטה, פרדה וסלדואה. היא סיימה את העונה שביעית ו-19 נק’ מרחק ממדריד האלופה, אבל אז ב-10 לפברואר הגיעה לרוסאלדה ופירקה את מלאגה עם צמד של סלדואה, צמד של פרדה, צמד של פורטאלס ואחד אחרון של אנטוניו קאמפס. גם בהמשך שנות השישים מלאגה שיחקה ים-יבשה עם הליגה הבכירה והסגונדה, במפגשם הבא בביתם מלאגה ניצחה 1-0 והוציאה גם תיקו, אך הפסידה עוד פעמיים לבארסה בסוף העשור.

– בשנות ה-70 מלאגה התייצבה בליגה והיה זה עידן מוצלח מאוד עבורה. אז גם הגיע רצף המשחקים הארוך ביותר של בארסה ללא ניצחון ברוסאלדה. מניצחון 1-0 בדצמבר 1970 (רשאק), מלאגה ניצחה 3 פעמים וסחטה תיקו מאופס 3 פעמים (אחד גם עם קרויף בהרכב). 6 משחקים בסך הכל ויחד עם מספר שנים בהן מלאגה שוב ירדה ליגה, אנו מדברים על 12 שנים (של עבדות?) ללא ניצחון חוץ. רצף זה נקטע על ידי בארסה של דייגו מראדונה שניצחה 4-1 ברוסאלדה (אלשנקו, עצמי, קראסקו ומראדונה עם הרביעי) בעונת 82-83.

– דפורטיבו מלאגה ירדה ליגה בעונת 89-90 ופורקה באמצע שנות ה-90 עקב חובות כלכליים, אך קבוצת חילופים בשם קלוב אתלטיקו מלגניו שהוקמה שנים קודם ונרשמה בנפרד מהקבוצה הבכירה (שכן שנים קודם שתיהן נמצאו באותה ליגה, מה שאסור היה אז וגם היום), קודמה והפכה למלאגה שאתם מכירים היום. בעונת 99-00 שבה מלאגה בצורתה החדשה והנוכחית לליגה הבכירה וב-19 העונות האחרונות ירדה ליגה רק פעמיים – שיא מועדון. כאשר חזרה, אירחה את בארסה במרץ 2000 והפסידה 2-1 באופן דרמטי אחרי שער די מוקדם של קטאניה הברזילאי, כאשר אבלרדו וקלייברט בפנדל הופכים את התוצאה ב-10 הדקות האחרונות.

~ היסטוריה של הבוקרונס על בארסה, מאניטה ולא פחות ~

– מלאגה חזרה לליגה כקבוצה אחרת, מועדון אחר, לפחות לזמן מה ועוד הרבה לפני הקנייה של השיח שלא הובילה ליותר מדי בטווח הארוך. בארסה ניצחה ברוסאלדה בעונת 99-00 אך לא ניצחה שם שוב עד אפריל 2005. בתחילת שנות ה-2000 השחורות בארסה יצאה רק עם 3 תוצאות תיקו ממלאגה וקינוח מר מאוד בדמות מאניטה מבישה ואיומה בחצי הראשון של עונת 03-04, 5-1. בארסה עולה עם לואיס גרסיה, תיאגו מוטה וקווארסמה בהרכב ומקבלת על הראש משלושער של סאלבה (היום מאמן את ריאל חאאן), דייגו אלונסו (היום מאמן את פצ’וקה המקסיקנית) וקנבאל הבלם. אפילו השער היחיד של בארסה הגיע מעצמי של פרננדו סאנס, נשיא מלאגה העתידי שימכור את הקבוצה לבסוף לקטארים.

– בעונת 04-05, ניצחון ענק אצל מלאגה של בארסה אשר דוהרת לאליפות במחזור ה-33. זה התחיל דווקא משער נהדר של אולגר (לא פחות!), צמד של ג’יולי והאחרון של ג’רארד. בארסה המשיכה להישאר יציבה וחגגה אליפות היסטורית. בעונת הדאבל הבאה של 05-06, בארסה סיימה רק בתיקו 0-0 אצל האנדלוסים וזו ירדה שוב ליגה.

– בעונת 08-09, בארסה מתארחת אצל מלאגה שחוזרת לליגה אחרי שבילתה בסגונדה ב-07 ו-08. בארסה של הטריפלט קורעת כל דבר שזז עם 28 שערים ב-9 מחזורים, גם מגרש מזוויע במלאגה לא מפריע לה. מה שהכי זכור מהמשחק הזה הוא צמד נדיר מאוד של צ’אבי שיכל אף לסיים בשלושער היסטורי, אבל הכל שווה עבור הגולאסו שלו בשער הראשון. 4-1 בסיום כשמסי מוסיף אחד וההצגה נסגרת עם שער חצי עצמי של ווליגטון האפס, שניסה לקצוץ את מסי בכל הזדמנות שיכל.

בעונת 09-10, ניצחון 2-0 קשה בספטמבר. בארסה עם זלאטן איברהימוביץ’ מול מלאגה מתחדשת בהרבה מאוד מזומנים ושמות חדשים. לא עזר הרבה כאן. זלאטן נכנס כמחליף להנרי הפצוע עוד במחצית הראשונה וכבש שער פנטסטי טיפוסי עבורו. זלאטן גם עשה היסטוריה כאשר זה היה אחד מ-5 משחקי ליגה ראשונים ורצופים בהם כבש מאז שהגיע אלינו.

– בעונת 10-11, בארסה פוגשת במלאגה בגארבג’ טיים, מחזור 38 שהיה לפרוטוקול אחרי הזכיה מול לבאנטה 2 מחזורים קודם. למרות זאת, הרכב מחליפים הופך פיגור 1-0 לניצחון 3-1 משערים של בויאן, איברהים אפלאיי ואפילו מארק בארטרה.

– בעונת 11-12, ניצחון 4-1 במחזור הראשון של הליגה. אלופת אירופה באה מוכנה לעונה, מצוידת היטב באלקסיס סאנצ’ס שכובש כאן שער בכורה בליגה וגם במסי שכובש כאן שלושער פשוט… נלך על ‘נשגב’ הפעם, כי אין עוד מילים אחרות כבר.

– בעונת 12-13, בארסה קורעת את הליגה ומגיעה ל-100 נק’ היסטוריות בעזרת ניצחון 4-1 ביתי על מלאגה במחזור האחרון של העונה. מוקדם יותר הגיעה לרוסאלדה וניצחה 3-1 את מלאגה שעולה לשחק מולנו עם שמות כמו נאצ’ו מונריאל, איגנסיו קמאצ’ו, ז’רמי טוללאן, חואקין, רוקה סנטה קרוס וכמובן כוכבה הגדול דאז – איסקו, בזמנו קולה הגדול והיום… קולה גדול.

– בעונת 13-14, בארסה מגיעה לרוסאלדה כבר במחזור השני ומנצחת בקושי 1-0 מגולאסו אופייני של גיבור העונה הקודמת, אדריאנו.

– בעונת 14-15, עונת הטריפלט הספקטקולרית, אבל ראשית העונה באה לידי ביטוי בתוצאות פחות טובות וגם מול מלאגה, בארסה סיימה רק ב-0-0 במחזור החמישי. קאמני עוצר את רצף הניצחונות הגדול ביותר שלנו על מלאגה בחוץ שעומד על 6 ניצחונות חוץ רצופים עד עונה זו.

– בעונת 15-16, ניצחוננו האחרון ברוסאלדה. בארסה של ינואר עדיין במוד של קיל רגע לפני שהחצי השני גורם לשחקנים להתעייף ולהגיע לקו הסיום בזחילה. זה התחיל בשער מהיר של מוניר בדקה השניה, המשיך בשער שוויון רע מאוד אך נגמר ברגליו של מסי המגולח שבחצי יעף מכניע את קאמני העקשן. 2-1 קריטי בסיום.

– בעונת 16-17, העונה האחרונה, בארסה מגיעה למפגש קשה מאוד מול מלאגה במחזור ה-31 ועם מאת’ייה, גומש ואפילו מסצ’ראנו בהרכב, אי אפשר להילחם יותר מדי בחבורה העקשנית של מיצ’ל, קאמני ושאר האוטובוס העומד והעקשן. עוד קצת תסכול ועצבים על לוצ’ו, עוד קצת תקווה שאובדת לאליפות בזמן שמדריד מאבדת נק’ מול אתלטיקו ואנו לא מנצלים זאת. את הקלאסיקו ניצחנו 2 מחזורים לאחר מכן והתקווה הייתה קיימת, אבל כשחושבים על הכשלים הרבים מאוד בעונה הזאת, המשחק הזה ישר קופץ לראש. אגב, הניצחון הזה מסיים רצף של 10 משחקי בית ללא ניצחון של מלאגה עלינו בליגה מאז אותו 5-1 קודם לכן.

ובסך הכל ב-36 משחקי ליגה ברוסאלדה: 11 תוצאות תיקו, 8 הפסדים, 17 ניצחונות. יחס שערים של 32 ספיגות לעומת 56 כיבושים.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.

מה אוהדי בארסה אומרים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו