ראיון מרתק עם ה’סבא של בארסה’, בן 85 כיום

כמה פנינים מראיון עם ז’ואן בוישאדר, ‘הסבא של בארסה’:

“נולדתי בכפר גווארדיולה דה בורגוודה, ב 1933, אני בן 85. אני מגיע ממשפחה של איכרים, עזרתי לאבא שלי עם הפרות, עם הגינון”.

“העבודה האמיתית הראשונה שלי הייתה בגיל 12, חילקתי משקאות קלים למסעדות ובארים. בהתחלה ברכב של קרוב משפחה, ואחר כך על סוס”.

“ההורים שלי שלחו אותי לברצלונה, רצו שאלמד מסחר ועבדתי במאפייה ברחוב גראסיה. עבדתי שם מ-3 לפנות בוקר ועד 3 בצהריים, זה היה מאוד מעייף”.

“אנחנו אוהדים של בארסה מילדות, בהתחלה לא היה לנו כסף לנסוע לעיר למשחקים אז שמענו ברדיו. אספנו דמויות של השחקנים כשהם היו על אריזות שוקולד”.

“המאפייה הייתה בבעלות של משפחה עם 8 מנויים לבארסה, וכשאחד מהם לא הלך, הציעו לי וכמובן הסכמתי. זה היה בלס קורטס, הרבה לפני הקאמפ נואו. ראיתי את כל הגדולים משחקים. ראמאייטס, קובאלה, סזאר”.

“הכינוי הסבא של בארסה הודבק לי ב 1984, הגעתי למשחק בקאמפ נואו עם חולצה משנות השבעים, היה לי כבר זקן וגם כרס”.

“שאלו אותי אם אפשר להצטלם איתי, וכמובן הסכמתי. מאז עוצרים אותי כל הזמן, גם בדרכים לא דרכים ליד הכפר. תמיד אמרתי כן לתמונה, אף פעם לא סירבתי”.

“פעם היינו בסאוטה במרוקו, והפקיד הגירה החרים לי את הדרכון כי הוא היה אוהד בארסה שרוף ורצה תמונה איתי ולא רצה שאברח לו בחזרה לספרד”.

“גילחתי את הזקן כל פעם שזכינו בליגת האלופות, 1992, 2006, 2009, 2011, 2015. הייתי רוצה לגלח עוד כמה פעמים”.

“זה היה כבוד גדול מאוד שז’ואן לאפורטה הביא לי מדליית כבוד ב 2007”.

“עברתי הרבה בחיים האלה, כולל ניתוח מורכב. עכשיו אני פחות נייד בשביל להגיע לקאמפ נואו ויש לי פחות כוח. התקופה שלי כקמע עברה, צריך למצוא מישהו אחר”.

“הקהל של בארסה תמיד התייחס אליי היטב, עם כבוד ואהבה”.

“75 שנים של אהדה, לא היה ולא יהיה שחקן כמו ליאו מסי”.

שי

חי ונושם בלאוגרנה מאז 1991. הקים את ״בארסה מאניה״ כפרויקט צד בתיכון, והשאר היסטוריה.

מה אוהדי בארסה אומרים

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום