תודה ליאו!

גולאסו בחצי מספרת של ליאו מסי סידר 3 נקודות חשובות מאוד לבארסה אחרי 1-2 אצל מאלאגה.

אמרו שההרכב של בארסה נראה כמו זה שאתה שם לפעמים בפרו. אני אתעלם מזה כי מבחינתי פרו זה פח זבל כמעט כמו מתייה , אבל זה באמת נראה כמו 11 שחקנים שאתה שולח להרכב באופן רנדומלי כשחלק מהסגל שלך עייף ב-Career Mode.

 

זה לא שהסגל של בארסה קצר. אולי חסר שחקן או שניים (בלם/מגן שמאלי וקיצוני) כדי שהוא יהיה באמת מאוזן, אבל העומק די בסדר, עם ארדה טוראן ואלייש וידאל, וכשכולם כשירים. העניין הוא שבארסה באה למלאגה בלי פיקה וג’ורדי אלבה, שחקני ההגנה הכי חשובים שלה, ובלי ניימאר. וזה הרבה. כשאתה פגיע ככה, עדיף לך לקחת כמה שפחות סיכונים במטרה להפחית עד כמה שאפשר את המפגשים של היריבה עם ההגנה שלך. במילים אחרות: לשחק עם שחקנים קצת יותר הגנתיים או כאלה שעושים עבודה שחורה יותר, לא בהגזמה כמובן. מהשחקנים שעמדו לרשותו של לוצ’ו זה קודם כל ראקיטיץ’. שים אותו ליד אינייסטה ושלח את ארדה לשחק בהתקפה, על הקו. בעמדה הזו הוא גם טוב ממוניר, זו העמדה המקורית שלו. עם ההרכב הזה הייתי עולה.

 

ולא רק שזה לא היה ההרכב, כמו בלא מעט פעמים בעבר, התגובות של לואיס אנריקה היו מאוד איטיות. הוא אמר שהוא לא זוכר מחצית ראשונה גרועה כזו, אז למה לחכות שהיא תסתיים ולא לשנות לפני? לא ברור.

 

בסיטואציה מסויימת, כל אחד מהשחקנים שעלו בהרכב, יכולים לפתוח וזו תהיה החלטה טובה. אבל זה בתנאי שהשינוי הוא נקודתי. כלומר: ארדה ואינייסטה בקישור יכול לעבוד במשחק לא קשה (ומול מלאגה, בחוץ, זה לא המקרה) או כשפיקה ודני אלבס כן פותחים, למשל, כי הם מכירים את הדרישות של לוצ’ו, את השיטה שלו וכו’. במקום זה עלו בהרכב וידאל וארדה שעדיין משתלבים.

 

המשחק הזה הוכיח שוב כמה דברים:

פיקה חשוב לבארסה. מאוד. בעונה שעברה, בה הוא היה הבלם הכי טוב באירופה, אפשר היה לקרוא לו בכיף “מסי של ההגנה”. הייתה לו עונה פשוט אדירה ולא היה לו תחליף. העונה הוא קצת פחות טוב, אבל עדיין מאוד משמעותי. בלעדיו אין משחק גובה, היציאה קדימה באופן מסודר לא קיימת ובאופן כללי ההגנה הרבה יותר חלשה.

משחק רגל של שוער זה לא גימיק. זה מרכיב חשוב במשחק של בארסה. בכדורגל של היום, שבו יריבות הבינו שלבארסה קשה יותר כשלוחצים אותה (בטח כשהיא לא בהרכב מלא), הכדור שמוציא השוער משמעותי מאוד. זה יכול להתחיל התקפה של בארסה, וזה גם יכול, עם מסירה לא מדוייקת, להפוך תוך 2 שניות למצב של הקבוצה היריבה. טר שטגן, ואני לא מחדש שום דבר בזה, הרבה הרבה יותר טוב מבראבו במשחק הרגל. העליונות שלו בתחום הזה באה לידי ביטוי בעיקר מול לחץ של היריבה, כי אחרי הכל, כדורים על מטר מול יריבה שהולכת אחורה ולא מקשה עליך זו לא באמת חוכמה גדולה. תראו את הכדורים של בראבו היום: דייק רק ב-12 מ-24 מסירות. כדורים ארוכים? 1 מ-11.

 

ויש עוד משהו שאפשר להסיק מהמשחק הזה. אני אומר את זה בזהירות כי הוא היה שחקן הרכב קבוע באופן אוטומטי, אבל במשחקים האחרונים מסצ’ראנו בירידה חדה. מאוד. זה לא רק המשחק מול מלאגה שהוא לא היה בו בשיאו, זו מגמה שנמשכת כבר לא מעט זמן. אולי הוא כבר לא זריז כמו פעם, אבל הוא עושה יותר מדי טעויות כבלם. מסצ’ראנו הוא שחקן שכולם אוהבים, אבל אי אפשר להתעלם מזה. הוא טועה יותר מדי בקריאת המשחק והוא חייב לחזור לעצמו. אני חושב שגם במקרה הזה, השחקנים שהיו מסביבו לא ממש עזרו לו, בלשון המעטה, ועם פיקה כנראה שזה ייראה יותר טוב, אבל זה לא מסצ’ראנו הטוב.

 

ומוניר. אחרי השערים בגביע, יש גם אחד בליגה. הפעם הוא תופקד בצד שמאל (והרבה יותר מדי אחורה), אבל אין מה לעשות, אם רוצים לתת לו לשחק כ-9, זה רק כשלואיס סוארס לא על המגרש. טוב שהביטחון חוזר למוניר וגם יפה לראות שאחרי כל משחקי ה-0 דריבלים/0 בעיטות שלו מלפני כמה שבועות, עכשיו יש לו גם גול אה-לה רונאלדו.

 

רק שלא יבנה על פנדלים.

סשה

מה אוהדי בארסה אומרים

בארסה מאניה בפייסבוק

הסקר!

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום