– התוצאה מצוינת, יש למישהו ספק? אחרי ההתרסקויות הקבועות של השנים האחרונות במשחקי החוץ, חוזרים לקאמפ נואו בלי צורך ברמונטאדה היסטורית.
– קונטה אמר לפני המשחק שהוא והצוות שלו עמלו לילות כדי ללמוד את בארסה וראו את זה. צ’לסי התכוננה מצוין למשחק הזה, ספגה את הנעת הכדור הסתמית שלנו ולמעט החור בהגנה שפאוליניו ביזבז ברשלנות, היא התמודדה היטב עם בארסה.
– אני יכול להבין את הטענות על ה 2-4-4 המעייף של ואלוורדה, אבל צריך גם להפנים שלא היו לו יותר מדי ברירות. סמדו מושעה, כך שאי אפשר להעביר את סרג’י רוברטו לקישור, דניס סווארס שרוף אצלו, אנדרה גומש הוא אנדרה גומש. האופציה היחידה שהייתה לו בהינתן שדמבלה ללא כושר משחק, הוא להעביר את מסי בלעדית לקישור ולצוות את אלקאסר לצד סווארס, אבל זה מערך שאני בספק אם תורגל באימונים.
– פאוליניו מבחינת ואלוורדה היה הרע במיעוטו בגלל שהוא משופשף יחסית במערך הלא הרפתקני הזה. זה שהוא הסריח את המגרש כמו בכל התקופה האחרונה זה משהו אחר.
– מומלץ להפנים – דמבלה לא בכושר משחק. לא רק פיזית, אלא גם מנטלית. הצוות הרפואי של בארסה המליץ לא לסכן אותו במגרש תפוחי האדמה של אייבאר. הוא במצב מאוד עדין ולשלוח אותו להציל את המולדת בשמינית גמר האלופות נגד אלופת אנגליה בבית שלה זה לא המקום לבכורה מחודשת.
– גם אם דמבלה היה בכושר וקוטיניו יכל לשחק (מדהים שיש עדיין אוהדים שלא מבינים איך קוטיניו לא נכנס), אי אפשר להתחרע על יריבה במשחק חוץ ראשון בשלב נוקאאוט. השחקנים אומרים שהם צריכים להתייחס למשחק כאילו אין גומלין, אבל ברור לכולם שהגומלין נמצא לכולם בראש. גם בארסה הגדולה של גווארדיולה הסתפקה בתיקו אצל שטוטגארט (גם אז היו ביקורות על הזהירות של הקבוצה “למה לא לפרק אותם!?). זה נוקאאוט בליגת האלופות, כל טעות חסרת אחריות יכולה להוביל בקלות להדחה, לא משנה כמה אטרקטיבי שיחקת, מה שיזכרו בסוף יהיה מבחן התוצאה, על אחת כמה וכמה בעידן התקשורת של היום, שמקדש מספרים ותוצאות מעבר לכל פרופורציה.
