לקראת משחק העונה נגד אתלטיקו מדריד

1. שאלה: צ’ולו – האם הוא עושה משהו שונה מהעונה שעברה? הביא ערך מוסף או שנשאר באותה אג’נדה? אותו להט או שיותר מופנם? 

– סימאונה לא עושה משהו שונה העונה, אבל הוא כן עשה משהו שונה בעונה שעברה. מאז שהגיע ב-2011 טען תמיד כי למרות הנחיתות הכלכלית של אתלטיקו, החומר האנושי, היכולת והאופי (קוהונס) של השחקנים לא נופלים מאף קבוצה בליגה או באירופה. אבל משהו קרה לסימאונה אחרי עונת האליפות, הוא לא הצליח להתמודד עם אבדות של שחקני מפתח, נוצר משבר אמון בינו לבין ההנהלה והוא אפילו קיצר את החוזה שלו. ב-2016 הוא התחיל לקחת את הביקורת נגד השיטה הפיזית ההגנתית שלו, הגדיל את הסגל וניסה לשחק עם שלושה קשרים באמצע, חלוצים קטנים וזריזים יותר ועם יותר שליטה בכדור במרכז. הוא כמובן אף פעם לא ניסה לחקות את הטיקי טאקה של בארסה אבל הוא חיפש דרך לנצל את החסרונות בסגל ע”מ לשדרג את הקבוצה. הוא ניסה יותר מ-40 מערכים שונים לאורך העונה וממש ניסה להוציא משהו מסגל שכבר לא ממש שיקף את העקרונות שלו. עם חזרתם של פיליפה לואיס וקוסטה והשתבחותם של סאול, קוריאה ותומאס, צ’ולו חזר לעצמו גם כן. הוא חתם על הארכת חוזה והתחיל להראות לכולם איך אתלטיקו מדריד צריכה תמיד להיראות. ההגנה קשוחה, הקישור מרוכז ויציב ושני החלוצים, מרכז המשחק ההתקפי שלו, מפרגנים ומשלימים אחד את השני. סימאונה חזר גם לעצמו עם אותה תשוקה ולהט ועם הקשר החם עם השחקנים והאוהדים, אותה אג’נדה ישנה של פרטידו אה פרטידו, משחק אחרי משחק. שוב כולם מסכימים, סימאונה הוא אתלטיקו ואתלטיקו היא סימאונה.

2. שאלה: בהמשך לשאלה הקודמת. היו באופן כללי שינויים טקטיים? מערך שהתחיל אחד והמשיך אחרת? שחקנים שקיבלו קודם יותר קרדיט ועכשיו פחות ולהיפך?

– צ’ולו מאמין גדול שמה שעבד אתמול יעבוד גם מחר ושחקנים שנתנו הכל בשנה שעברה יתנו הכל גם הפעם. צ’ולו יודע שכשגאבי וקוקה על המגרש הם רצים, מתקלים ונוגעים בכדור יותר מכל אחד אחר. הוא יודע שקוסטה מושך אליו ויכול גם לנער מעצמו מגן וחצי ולספוג על הדרך כרטיס וחצי. הוא יודע שכדי שגריזמן יפרח הוא צריך לפנות לו שטח והוא בונה את משחק ההתקפה שלו, לא משנה מה המערך, בשביל לתת לו צ’אנס לנוע וליצור מצבים. עיקר השינויים במערך הם על עמדת הקשרים. כשהוא ירצה לצופף את המשחק מקדימה, הוא יבחר בקוריאה או קוקה ויריץ את המגנים על הקו; כשירצה לשחק רחב יעלה את סאול מהאמצע או ויטולו מהספסל. סימאונה הוא שחקן-מאמן, כשהיה עם החבר’ה בארץ לקראת המשחק מול הפועל ת”א ראינו אותו באימון תופס את עמדת המגן ומריץ תרגילי יציאה מהירה עם שחקני הקו והקישור המרכזי. גם כשהוא מחוץ למגרש הוא חי את המשחק והשינויים שהוא מבצע כמאמן תוך כדי, הם קטנים אבל קריטיים. הוא לא מאמן שמתמחה בלזהות חולשות אצל היריב, אלא יותר אחד שמודע לשינויי קצב במשחק לפני הקבוצה היריבה, לפני שיוכלו להתאים את עצמם. בגלל זה הוא תמיד על הקווים, מהדקה הראשונה עד הסיום, מדבר וצועק על שחקנים ושופטים, עושה יותר קילומטרז’ על הקו מאשר מגניו.

3. שאלה: מערך משוער? פצועים ומושעים?

– דייגו סימאונה אוהב את ה-4-4-2 שמעניק לו מבנה הגנתי מאורגן וממושמע, כזה שספג העונה רק 11 שערים ב-26 מחזורי ליגה (0.42 שערים למשחק) ובמקביל מאפשר לו את היציאות המהירות להתקפה, כאלה שמשאירות את היריבה מבוהלת. המערך הפך ליעיל יותר בינואר אז קיבל גריזי שותף חדש בהתקפה בדמותו של דייגו קוסטה שביחד עם הצרפתי משלים צמד שלא מבייש את ההיסטוריה ההתקפית של שחקנים כמו אגוארו, פורלאן, פלקאו, טורס, וייה והאסלביינק. אל המשחק יגיע צ׳ולו בחסרונם של סטפן סאביץ׳ ולוקאס הרננדס שסובלים מפציעות בירך. למזלנו לאתלטיקו מחליפים ראויים בכל עמדה בהגנה ורביעיית ההגנה ככל הנראה תכלול את חואנפראן ופיליפה לואיס באגפים, צמד הבלמים האורוגוואים דייגו גודין וחוסה מריה חימנס כשמאחוריהם הענק הסלובני – יאן אובלק בשער. בקישור האחורי נמצא את המקביל של צ׳ולו על המגרש, גאבי, כשלצידו ישחק סאול הורסטילי ואת האגפים יאיישו קוקה ותומאס, רביעיית הקנטאנרו שעשו את העבודה מול סביליה. בהתקפה צמד ה-AG&DC כמובן כאשר מאז צירופו של קוסטה, תפוקת השערים והאיומים בקבוצה עלו ואף זכינו למספרים גבוהים מהקולצ׳ונרוס (4-1 בליגה האירופית, 5-2 ברמון סאנצ’ס פיחואן של סביליה ו-4-0 על לגאנס במחזור האחרון), בניגוד לתוצאות אליהן אנו רגילים.

4. שאלה: איך שחקני הרכש באים לידי ביטוי?

– על דייגו קוסטה כבר דיברנו. סימאונה התעקש להחזיר הביתה את קוסטה אפילו בסכום העולה על זה בו נמכר. הנוכחות של קוסטה וצירופו לסגל משלימה פאזל של מכונה משומנת היטב. גריזמן פורח לצידו וההתקפה כולה קמה לתחיה; הוא מושך אליו את ההגנה, מחזיק כדור בלב ההגנות ויוצר מצבים לשותפיו להתקפה. דייגו קוסטה הכניס רוח חדשה בקבוצה וחידש את הלהט שנראה שדעך מאז שעזב. ויטולו, ספרדי שמלא בכשרון, הגיע בתזמון טוב לאחר עזיבתם של שלושה שחקנים גדולים במועדון – מויה, קראסקו וגאייטן. עדיין לא השתלב באופן מלא בקבוצה וברוטציה אך כבר הספיק לתרום מבחינה מספרית, עתיד להשתלב וללמוד את שיטת ה’צ’ולוסימו’. אנחנו מאמינים בו ובעיקר בבחירה של צ’ולו בו. עם זאת, אנחנו מקווים שבמועדון ידעו לשמר את הסגל הקיים בחלון ההעברות של הקיץ ואף יצורפו שחקנים חדשים על-מנת לעבות את הסגל ולהשלים את החוסר שהשאיר חלון ההעברות של ינואר. כאמור, עזיבתו הכואבת של יאניק קראסקו.

5. שאלה: מה הייתה הסיבה להופעה הפחות מוצלחת באלופות העונה, והאם היה סוויץ’ בליגה מאז ההדחה בשלב הבתים?

– בניגוד לעונות קודמות בהן הקבוצה תמיד הגיעה לשלבים מאוחרים בטורניר, השנה אתלטיקו נתקלה בקשיים כבר בשלב הבתים; בבית שמורכב מצ’לסי, רומא וקראבח סיימה את הבית עם נצחון אחד בלבד (2-0 נגד רומא), הפסד אחד והמון תוצאות תיקו. המון (6). אלה הביאו אותה למקום השלישי והמעבר לליגה האירופית. אתלטיקו פתחה את העונה (האירופית ובליגה הספרדית) באופן מדשדש; הקולצ’ונרוס אמנם לא הפסידו אך גם לא ניצחו במשך תקופה מאוד ארוכה. בין אם זה בעקבות משחק מתגונן מדי ובין אם בשל חוסרם של גאמיירו וקראסקו עקב פציעה, דבר שהשאיר את גריזמן לבדו בשטחי האויב. בשורה התחתונה: אתלטיקו הייתה קפואה מתחילת העונה. משהו היה חסר. ימים עברו והתברר שמה שהיה חסר לאתלטיקו זה דייגו קוסטה, קוסטה לא הגיע על תקן ‘חלוץ’, אלא על תקן ‘משיח’. חלוץ ששואף אדום ונושף לבן ומשמש כצמד של אנטואן בהתקפה. זה מה שהיה חסר לאתלטיקו. וכעת, כשבנוסף להגנה של אתלטיקו, מצטרפת התקפה מסוכנת שכזו, אפשר להסתכל לברצלונה בעיניים.

___________________________________