⬅️מה עשה מסי בשנת 2019? הוא גרם ל”חוצני” להראות רגיל.
כשליאונל מסי התחיל את הריצה שלו לאורך הקו, ליווה אותו דייגו סימאונה. מהופנט ממה שנפרש לפניו ועם תוצאה כמעט בלתי נמנעת, נמתח והתנדנד כאילו מפציר בבלמים שלו לעשות את אותו הדבר, עד שהבלתי נמנע- קרה. מסי הקשית את הכדור וכבש עוד שער ניצחון מאוחר. מאמנה של אתלטיקו מדריד הניד את ראשו, משך בכתפיו ומחא כפיים, מתח את ידיו, מחא כפיים שוב וסימן: “מה אתה יכול לעשות?”. בלילה לאחר מכן קיבל מסי את כדור הזהב השישי שלו. “מגיע לך” אמר לוקה מודריץ’, הזוכה משנה שעברה ופשוט הגיש לו את הפרס.
ההצבעה הייתה צמודה ביותר, וירג’יל ואן-דייק פספס את המקום הראשון בשבע נקודות בלבד. אותו ואן-דייק אמר לאחר גמר ליגת האלופות בשנה שעברה: “אני לא חושב שיש לי סיכוי (לזכות בכדור הזהב). מסי הוא הטוב ביותר”. כאשר נשאל יורגן קלופ על חמשת השחקנים הטובים ביותר, הוא סירב לענות אך אמר שהארגנטינאי הוא מספר 1 בכל הזמנים. השנה, הוא גם מספר 1 שלנו בגרדיאן.
במהלך נאום קבלת הפרס שלו, אמר מסי את הדבר המשמעותי שאמר אי פעם: הוא הודה שהפרישה קרובה והזמן הולך ואוזל. יש מן ייאוש בתגובה לאמרה כזו, כאילו שהרעיון עגום מדי, החלל גדול מדי, אך הדברים נאמרו ולא ניתן לקחת אותם בחזרה. הוא גם אמר שהוא “בונה מהלכים” ולא כובש שערים, מה שנכון, ועדיין מסי כבש בליגת-האלופות ובלה-ליגה יותר שערים מכל אחד, זכה בנעל הזהב בפעם השישית (שיא), ובפעם השלישית ברציפות.
אבל למה בעצם, שואלים אנשים? מה מסי עשה? בסופו של דבר הייתה זו שנה מאכזבת. ברצלונה זכתה רק בליגה, הגיעה רק לחצי גמר ליגת האלופות ורק לגמר הגביע הספרדי. רק.
למסי היו קורבנות רבים לאורך 15 שנות הקריירה שלו, אחד מהם זה הוא עצמו. להגיע למעמד סגן-אלוף העולם זיכה את לוקה מודריץ’ בכדור הזהב, אך הישג זהה נזקף לחובתו וכישלונו של מסי. הוא נאשם בחסרונו בתבוסה באנפילד- אך אולי הכוונה היא רק בנוסף לשתי ההצלות של אליסון, שני מצבים ששרקו ליד הקורה ושלושת המצבים הכי ברורים שהוא סידר בעצמו לג’ורדי אלבה, לואיס סווארז ופליפה קוטיניו. בגמר גביע המלך הוא כבש שער, ואלמלא הקורה, היה כובש גם את אחד משערי הגמר הגדולים ביותר אי פעם.
מה מסי עשה? הוא שיחק טוב יותר מכל אחד אחר ב2019. אולי הוא שיחק יותר טוב מכל אחד אחר, נקודה. ובמשחק הזה, אין שני לו. לא תמיד הסטטיסטיקה יכולה להעביר באופן מוחשי את השחקן. מדד טוב יותר למסי הוא דווקא בסימאונה ותגובות דומות לשלו, בגברים שלצד מסי שמבינים אותו דרך התחרות עמו יותר מכל אחד אחר. פחות ניתן למצוא מדדים כאלה באמירות פומביות לגביו, אלא בעיקר במחוות ספונטניות, למרות אמירה אחת של חורחה סמפאולי שטען ש: “להשוות אותו לכל אחד זה כמו להשוות שוטר רגיל לבאטמן”.
יום לפני משחקה של סבילה של אותו סמפאולי, הודה אחד מאנשי צוות האימון שההכנות לקראת המשחק יכולות להתברר כחסרות טעם “אם יהיה לו את אחד מהימים האלה”. ביום למחרת, הוא תפס יום שכזה, נשיא סבילה קרא לו “חייזר”. אחד הדברים המדהימים ביותר הוא כמות הפעמים בהם הוא תופס “יום שלו”.
חלק מההבעות מסבירות באופן רהוט יותר ממילים או סטטיסטיקות את מסי: סימאונה בשער ההוא, סמואל אטו תופס את הראש כלא מאמין בשער ההוא נגד חטאפה, פפ גווארדיולה ביציע נדהם כאשר מסי השחיל את ג’יימס מילנר או פתיחת העיניים של פאו לופס שהכדור הוקשת מעל ראשו, על פניו היה כתוב: “ראיתם את זה?”.
באותו היום במרץ מסי קיבל מחיאות כפיים סוערות מהקהל של בטיס. כאשר השחיל את אחד השחקנים בין הרגליים שוב הריע לו הקהל. “אין הרבה שאפשר לעשות נגד מסי” אמר לורן מורון, חלוצה של בטיס וזאת למרות שרק כמה חודשים לפני כן ניצחה בטיס בקאמפ נואו 4-3.
“צריך להתכונן אליו” אומר אדר סרביה, עוזר המאמן של בטיס, ומציג תכנון מעמיק. “במקרה שלנו, החלק הראשון הוא להחזיק בכדור וללחוץ גבוה” הוא אומר. “אתה רוצה שמסי יהיה רחוק מהכדור ומהרחבה שלך כמה שניתן. אלו לא רק הדריבלים מעבר לשחקנים או הסיומת; הוא גם ספק הבישולים הטוב ביותר שיש. הוא הטוב בכל הזמנים ובכל זמן. זה יוצא מגדר הרגיל- זה לא רק מה שהוא עושה, אלא מה שהוא חושב עליו לפני שהוא מבצע, איך שהוא מתמקם ומבין את המשחק, וגורם לשחקנים סביבו להיות טובים יותר”.
“בימים האלה שאי אפשר לעצור אותו, ויש הרבה כאלה, כל מה שאפשר לעשות זה להעריך אותו. אי אפשר להעלות בכתב את המילים שיוצאות לך מהפה שהוא כובש ולמרות שאתה עצבני אחרי השער, אתה מבין שזו זכות להתחרות בו. כמו פאו, כולנו נספר את הסיפור הזה יום אחד, במשך כל חיינו. נספר איך ניסינו לעצור אותו… ורוב הזמן לא הצלחנו”.
“הבעיה היא”, אומר וחוזר על אמרותיו של ארנסטו וואלורדה שמסי מבלה את תחילת המשחק באיסוף מודיעין והבנת המשחק, “שמסי חכם, הוא רואה מה אתה עושה, מה סדר העדיפויות שלך, וכפועל יוצא מחפש חללים, יורד למטה לקבל את הכדור או חותך לאגף. הוא גם חזק באופן יוצא דופן ומהיר באופן קיצוני. אתה יכול לנסות להפיל אותו, לתקל אותו, אבל שום דבר לא מסיט אותו מהריצה שלו, פיזית הוא פשוט ברוטאלי”.
“אתה מטפל בו, שומר עליו כמו שצריך, ואז ברגע אחד שאתה לא – – הוא כובש, הנה לך”.
אולי סימאונה הרגיש אותו הדבר לקראת סוף המשחק ההוא, שמסי התחיל את הריצה שלו. הוא היה כ-50 מטרים מהשער, אבל ברגע שהכדור הגיע למסי סימאונה יכל “להריח” את הסכנה, ובאופן דומה, גם מסי יכל. “תראה את השער הזה” אומר סראביה. “מסי מעצב את כל המהלך, הוא מוסר לסווארז באופן שבו האפשרות היחידה של סווארז היא למסור בחזרה למסי, כמו שקרה. קשה לעצור אותו, לא משנה מה אנחנו המאמנים נתכנן. כשמסי מתחיל מהלך הוא כבר יודע איך הוא הולך לכבוש”.
“עם שער כזה, כל מה שאפשר לעשות זה למחוא כפיים” אמר סימאונה, וזה בדיוק מה שהוא עשה באותו יום.
