״היינו יכולים לשמוע את לעיסות המסטיק של הילד מאנולו טומה על הספסל או את הרוח הקרה שמנשבת מעל הברנבאו באותו לילה קר בפברואר״. אלה המילים של צ׳ארלי רשאק, אחרי ה 0-5 ההוא בברנבאו, שהתקיים היום לפני 46 שנים. עד ה 2-6 של פפ גווארדיולה ומסי, זה היה הרפרנס הכי גדול של אוהדי ברצלונה לניצחון בגוב
בארסה מאניהאגף ההיסטוריה
הדגלון הזה הוא תוספת יחסית חדשה למוזיאון בארסה, דגלון מ-1937 – הדגלון הישן ביותר שאפשר למצוא במוזיאון. הנה הסיפור שלו: לפני כמה חודשים, פבלו פרס, בחור צעיר ואספן של פריטי ספורט היסטוריים מוולנסיה יצר קשר עם מוזיאון בארסה. הוא נתן לאחראים במוזיאון דגלון שלא ידע בדיוק מה המקור שלו, ואמר שהוא מרגיש שזה דגלון חשוב
היום לפני 12 שנים בארסה זכתה בליגת האלופות בפעם השנייה בתולדותיה הודות לניצחון 2 – 1 על ארסנל משערים של סמואל אטו וז’וליאנו בלטי, אך מי שהיה גיבור הערב הוא הנריק לארסון השוודי, שנכנס כמחליף כחצי שעה לסיום המשחק ובישל את שני השערים הללו. כל זה לא היה אמור לקרות בכלל. הסיפור התאפשר הרבה בזכות
הסיפור של אנטוני רמלייטס, השוער הגדול ביותר של ברצלונה במאה ה-20. זהו המשחק השני של מונדיאל 1950 בברזיל. גיירמו איסאגירה לא היה במיטבו במשחק הפתיחה, והתקשורת החלה להפעיל לחץ, בדרישה שאנטוניו רמלייטס, השוער השלישי בנבחרת ספרד, יערוך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת דווקא באירוע חשוב שכזה. הלחץ השפיע, רמלייטס פתח וספרד ניצחה את צ’ילה
במבט לאחור, הדרך לזכייה בגביע אירופה ב-1992 התחילה עוד בעונה שלפני כן. בארסה העפילה לגמר גביע המחזיקות והתמודדה נגד מנצ’סטר יונייטד של אלכס פרגוסון הצעיר, כשבשורותיה מככב מארק יוז. אנחנו בדיוק זכינו באליפות ימים ספורים לפני הגמר – הראשונה מבין ארבע תחת קרויף – מה שאומר שבעונה שלאחריה הקבוצה תשוב להתמודד עם הגדולות ביותר באירופה,
האפליקציה שלנו
התוסף שלנו לכרום
